ירדן, בעלת ברית נאמנה של ארצות הברית, משלמת כעת את המחיר על הקשר עם המעצמה, שמציבה כוחות אמריקניים בשטחה - כמו גם במוקדים נוספים במזרח התיכון. בחודשים האחרונים - וגם השבוע - היא סופגת מתקפות טילים וכטב"מים מאיראן, אך בניגוד לאחרות, לרוב היא בוחרת לשתוק. בוודאי שלא להגיב בעצמה.
המתקפות החוזרות ונשנות של איראן, התווספו לקשיים הנוספים וה"רגילים" שמהם סובלת ירדן, ובראשם הכלכלה הנחלשת. למרות הסיכון בהתקפות נוספות, הירדנים מבהירים שהם מחויבים לשמר את הקשר החם עם וושינגטון, לאחר עשורים של חיזור אחר קשרי ביטחון עמוקים יותר עם גורמים אמריקניים, והצעה לשמש שותפה אמינה למערב באזור הרווי בסכסוכים.
גלריה
המלך עבדאללה ומוג'תבא. בירדן שוקלים מילים ומעשים
( צילום: AP, Airbus, AP Photo Alex Brandon, Shutterstock)
שיגורי הטילים מאיראן לירדן, השבוע
הברית הזו, כך נראה, מעניקה לירדן דרך להתגונן מפני ניסיונות איראן לערער את יציבות שכנותיה. המלך עבדאללה השני הכיר בצורך בבריתות כאלה בשנה שעברה, כאשר הזהיר שאי-היציבות הגלובלית - שהחלה עם פרוץ מגפת הקורונה, המשיכה בפלישה הרוסית לאוקראינה וגלשה גם לכאן בבוקר 7 באוקטובר - עלולה לחולל תוהו ובוהו הרבה מעבר לאזור.
"אנחנו חיים בגל של 'שיבושים', בלי הפסקה", אמר בפני חברי פרלמנט אירופים, "אין לדעת היכן יסתיימו גבולות שדה הקרב הזה. וזה, ידידיי, מהווה איום על האנושות בכל מקום". מאז שקיבל את השרביט מאביו, המלך חוסיין, ב-1999, עבדאללה חיזק בהתמדה את קשריו עם וושינגטון.
הוא דובר אנגלית שוטפת ונהנה מתמיכה רחבה בקרב מנהיגי עולם וחברי קונגרס דמוקרטים ורפובליקנים בארצות הברית. הנשיא דונלד טראמפ כינה את המלך "אחד המנהיגים הגדולים באמת בעולם", וגם קודמו בתפקיד - ג'ו ביידן - שיבח לא אחת את מנהיגותו.
"אחד המנהיגים הגדולים בעולם". עבדאללה וטראמפ
(צילום: SAUL LOEB / AFP)
זכה לתשבוחות גם מביידן
(צילום: AP)
כחלק משותפותה עם המערב, ירדן העניקה סיוע לוגיסטי ומודיעיני לפלישה לעיראק ב-2003, ותרמה למאבק נגד לוחמי דאעש בסוריה ובעיראק. עמאר סבאילה, אנליסט פוליטי ירדני, אמר לסוכנות הידיעות AP כי הברית של ירדן עם ארצות הברית היא הדרך של עבדאללה להבטיח את ביטחונה של ממלכתו, כולל מפני איומים מאיראן.
שון יום, פרופסור באוניברסיטת טמפל ומחבר הספר "ירדן: פוליטיקה בכור היתוך מקרי", ציין כי אליטות ירדניות רואות בתמיכת איראן במיליציות שיעיות בעיראק, בקבוצות פלסטיניות חמושות ובסוחרי סמים סוריים איום ישיר על החצר המלכותית. "מעטים מאוד בירדן חושבים שאיראן טובה למזרח התיכון", הסביר.
12 מתקנים על הכוונת
וושינגטון ועמאן חתמו על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני ב-2021, שהעניק לכוחות אמריקניים גישה לתריסת מתקנים צבאיים ברחבי הממלכה. לפי דיוויד שנקר, עמית במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, בתקופה שקדמה למלחמה עם איראן, בסיס האוויר מוואפק סלטי של ירדן הפך ל"מרכז לוגיסטי מרכזי" עבור מטוסי התובלה האמריקאיים C-17 וכ-60 מטוסי קרב.
לפני הפגיעה
ואחריה
בסיס האוויר מוואפק סלטי בירדן
תמונה ימין - צילום: Soar Atlas | תמונה שמאל - צילום: Soar Atlas
לפני הפגיעה
ואחריה
בסיס המלך פייסל בירדן
תמונה ימין - צילום: Soar Atlas | תמונה שמאל - צילום: Soar Atlas
"ירדן מספקת עומק אסטרטגי רב. המיקום שלה חיוני למבצע נגד איראן, אבל הוא גם הופך אותה למטרה. זו לא רק תקיפת הכוחות האמריקניים, זו גם תקיפת המלך עבדאללה", הסביר שנקר, שטיפל בענייני המזרח התיכון במחלקת המדינה בממשל טראמפ הראשון. כ-50,000 חיילים אמריקאים פרוסים כיום ברחבי המזרח התיכון, כאשר מספרם בירדן אינו ידוע.
שנקר מעריך כי לפחות 8%, כלומר 1.47 מיליארד דולר, מתקציבה השנתי של הממלכה מגיעים ישירות ממענקים אמריקניים. האדמירל צ'ארלס ברדפורד, מפקד המחלקה בפנטגון האחראית על המזרח התיכון, אמר במאי כי הצבא האמריקני העביר כוח אדם וציוד ממשימתו נגד דאעש מעיראק - לירדן. המהלך היה חלק מאסטרטגיה רחבה יותר, ארוכת טווח, שנועדה להרחיק את הכוחות האמריקניים מטילים איראניים.
חיילים אלה היו די בכדי למשוך אש לירדן מצד הרפובליקה האיסלאמית. רוב הטילים והכטב"מים שנורו יורטו על ידי מערכות ההגנה האוויריות האמריקניות. אולי זו עוד סיבה לעובדה שבירדן בוחרים לנשוך שפתיים. היא סופגת ושותקת.
חילופי המהלומות - והגינוי שסוף-סוף הגיע
אלא שבימים האחרונים חל שינוי, ומלבד תגובה ירדנית לתקיפות איראניות לשטחן של מדינות אחרות באזור - הגיעה תגובה מצד ירדן גם לתקיפה לשטחה של השכנה של ישראל.
אחרי רצף של התקפות שנענו בשתיקה, עמאן הפסיקה להימנע מגינויים, כחלק מהרצון לשמור על רטוריקה זהירה, במחשבה שאפילו הסלמה בתחום הלשון עלולה לגרור השלכות ביטחוניות. שר החוץ של ירדן, איימן א-ספדי, אמר בחמישי האחרון כי "איראן תוקפת אותנו ומדינות רבות אחרות באזור עוד הרבה לפני שהמלחמה הזו אפילו החלה", אמר. התקיפות הנוכחיות, לדבריו, החלו שעות אחרי תחילת המלחמה בפברואר, וזאת "למרות שירדן והמדינות הערביות לא היו צד בה, ופעלו למניעתה".
כבר לא הצליח לשתוק. איימן א-ספדי
(צילום: THOMAS KIENZLE / AFP)
באותה מסיבת עיתונאים אמר א-ספדי כי בין ארה"ב לירדן הסכם שיתוף פעולה ביטחוני וכי נוכחות הכוחות האמריקניים בירדן מוסדרת לפי הסכם זה, כאשר הכוחות מוצבים בבסיסים צבאיים ירדניים ומשתפים פעולה עם הכוחות הירדניים במספר תחומים.
הוא גם הוסיף כי שיתוף פעולה כזה קיים גם עם מדינות נוספות המחזיקות כוחות בירדן במסגרת שיתוף פעולה ביטחוני. א-ספדי הדגיש כי ירדן שואפת ליחסים טובים עם איראן, אך הדבר דורש טיפול בסיבות למתיחות - כולל התמיכה בהברחת סמים ונשק לירדן והניסיונות לזעזע את יציבות וביטחונה. "ירדן תמשיך לממש את זכותה הריבונית והחוקית לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי להגן על ביטחונה, יציבותה, ריבונותה ובטיחות אזרחיה", סיכם. באותו יום ממש פרסם משרד החוץ הירדני גינוי גם לתקיפות איראניות נגד כוויית.
שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, עקץ את א-ספדי בתגובה: "כמה זמן, לדעת שר החוץ הירדני, על איראן להמתין לפני שתגיב לתוקף שלא מכבד את הריבונות הערבית או האיראנית? האם הוא באמת לא מודע לכך שנעשה שימוש במרחב האווירי, הימי והיבשתי בתקיפות האמריקניות הראשוניות שהביאו למותם של איראנים חפים מפשע?".
התגובות הללו הגיעו לאחר שגם השבוע שיגרה איראן טילים וכטב"מים לירדן. כך למשל ב-2 בספטמבר פרסם הצבא הירדני כי עמאן התמודדה עם מתקפת טילים מאיראן. נמסר כי ההגנה האווירית התמודדה עם 13 טילים בליסטיים שחדרו למרחב האווירי הירדני. 10 מהם יורטו, בעוד 3 טילים נפלו באזורים מרוחקים מריכוזי אוכלוסייה.
גם ב-31 באוגוסט פרסם הצבא הירדני כי מערכות ההגנה האווירית בירדן יירטו שמונה טילים שחדרו למרחב האווירי של המדינה. נמסר כי הכוחות הצליחו להשמיד את הטילים "לפני שהם היוו איום כלשהו על אזרחים ורכוש".
אתמול תיעדו מבלים בכינרת יירוטים בשמיים - ולפי צה"ל מדובר ביירוטים מירדן, שנראים כמו מעל אזור הצפון. באיראן דיווחו על "פיצוץ עז בירדן", ואז טענו בסוכנות הידיעות פארס - וגם באל-חדת' הסעודי - כי מדובר בירי טילים לעבר בסיס אמריקני במדינה. הדיווחים על תקיפות איראניות בירדן לא אומתו לפי שעה.
