נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הלילה (בין שישי לשבת) כי ארצו חתמה עם ונצואלה על מה שכינה "עסקת הנפט הגדולה ביותר בהיסטוריה העולמית", שבמסגרתה לדבריו השיגה וושינגטון "שליטת רוב" ביותר מ-65 מיליארד חביות מעתודות הנפט המוכחות של המדינה הדרום אמריקנית. ההסכם מסמן שלב נוסף במהפך ביחסים בין המדינות, פחות משמונה חודשים אחרי שכוחות אמריקניים לכדו את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו והעבירו אותו לארה"ב. מדובר ביותר מחמישית מעתודות הנפט של ונצואלה - שמחזיקה במאגר המוכח הגדול ביותר בעולם.
בהודעה שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social כתב טראמפ כי העסקה הושגה בהנחייתו על ידי מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר המלחמה פיט הגסת', שפעלו בשיתוף פעולה עם נשיאת ונצואלה הזמנית דלסי רודריגז ועם המגזר הפרטי. לדבריו, ההסכם לא יעלה דבר למשלם המיסים האמריקני.
"העסקה ההיסטורית הזו יותר ממכפילה את עתודות הנפט של ארה"ב, מגדילה משמעותית את אספקת הנפט שלנו ותוריד באופן ניכר את מחירי הדלק לכל האמריקנים, עוד שנים רבות קדימה", כתב טראמפ. הוא טען כי המהלך יסייע במקביל להעלות את ונצואלה "על מסלול של הצלחה אדירה ושגשוג גדול", ויחזק את היחסים המתהדקים בין המדינות.
גם בקראקס אישרו הלילה באופן רשמי את ההסכם. ממשלת ונצואלה פרסמה הודעה שבה הגדירה אותו "היסטורי", והנשיאה דלסי רודריגז בירכה על חתימתו. לדבריה, העסקה צפויה להניב לוונצואלה הכנסות בהיקף של 209 מיליארד דולר לקופת המדינה.
טראמפ עצמו לא פירט בפוסט כיצד בדיוק תיראה "השליטה האמריקנית" שעליה הכריז, אולם גורם אמריקני מסר ל-CBS פרטים נוספים על מבנה ההסכם. לדבריו, רודריגז העניקה למיזם פרטי משותף זיכיון ל-100 שנה להפעלת שדות נפט שמחזיקים בכ-63 מיליארד חביות. המיזם תואר כפרויקט משותף של ממשלת ארה"ב ושל "מפעיל פרטי מנוסה בוונצואלה". לפי אותו גורם, ממשלת ארה"ב תשלוט ב-55% מהמיזם, כשהשליטה תתחלק בין אחזקה בו לבין הזכות לקבל ממנו נפט במחיר העלות. לדבריו, אם הנתונים יתממשו, המיזם יחזיק בכמות השנייה בגודלה בעולם של עתודות נפט מוכחות שבשליטת גוף תאגידי - אחרי ענקית הנפט הסעודית Aramco.
מדורו לאחר שנלכד בינואר. עכשיו ונצואלה וארה"ב עושות עסקים
יש לציין כי היקף ההסכם אכן חריג גם בקנה מידה היסטורי, אך בשלב זה אין דירוג מוסכם שמאפשר לאמת את טענתו של טראמפ כי מדובר ב"עסקת הנפט הגדולה בהיסטוריה". לא ברור לפי שעה מה מקור הפער בין 63 מיליארד החביות שעליהן דיבר הגורם לבין "יותר מ-65 מיליארד" שעליהן הכריז טראמפ. גם זהות החברה או החברות הפרטיות שישתתפו במיזם טרם נחשפה. בין החברות הזרות הגדולות שכבר פעילות בוונצואלה נמצאות Chevron האמריקנית, Repsol הספרדית ו-Eni האיטלקית.
מזכיר המדינה רוביו בירך על העסקה וכינה אותה ניצחון לשתי המדינות. לדבריו, היא תבטיח לארה"ב מקור יציב וזול של נפט ותסייע להפחתת מחירי הדלק, בעוד לוונצואלה היא צפויה להביא כמעט 100 מיליארד דולר בהשקעות פרטיות, לתמוך באלפי משרות בשכר גבוה ולהניע את שיקום הכלכלה המקומית.
העסקה מסמנת את עומק המהפך ביחסים בין המדינות מאז ינואר, אז לכדו כאמור כוחות אמריקניים את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו והעבירו אותו לארה"ב כדי לעמוד לדין בגין אישומי נרקו-טרור וסחר בסמים. סגניתו לשעבר רודריגז תפסה מאז את השלטון והחלה להדק את היחסים עם ממשל טראמפ, ובין היתר פתחה את תעשיית האנרגיה במדינה מחדש להשקעות מערביות.
4.09 דולר לגלון - והמלחמה באיראן
העיתוי של העסקה חשוב במיוחד לטראמפ. המחיר הממוצע של גלון בנזין בארה"ב עמד אתמול על כ-4.09 דולר, לעומת 3.21 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הנשיא נכנס לחודשים האחרונים לפני בחירות אמצע הכהונה בנובמבר תחת לחץ להקל על יוקר המחיה ולהוריד את מחירי האנרגיה. לכך מצטרפת המלחמה המתמשכת נגד איראן, שהביאה להאטה דרמטית בתנועת הנפט דרך מצר הורמוז. לפני פרוץ המלחמה עברו דרך נתיב השיט האסטרטגי כ-20% מתנועת הנפט העולמית.
דלסי רודריגז, נשיאת ונצואלה. הייתה סגניתו של מדורו, ולאחר שנלכד הידקה את היחסים עם ממשל טראמפ
(צילום: lev radin/shutterstock)
וושינגטון נאלצה גם למשוך נפט ממאגר החירום האסטרטגי שלה (SPR), שבו נשמרות חביות שכבר הופקו לצורך שימוש בעת משבר. נכון לימים האחרונים הוא מחזיק בכ-290 מיליון חביות בלבד - כ-41% מקיבולת האחסון הכוללת שלו. מתחילת השנה ירדה הכמות במאגר ביותר מ-100 מיליון חביות. מבחינת ממשל טראמפ, ונצואלה יכולה לספק בעתיד מקור נפט גדול, קרוב יחסית לבתי הזיקוק האמריקניים ופחות תלוי בנעשה במזרח התיכון.
אלא שההסכם יוצא הדופן מעלה גם שורה של שאלות משפטיות. החוקה בוונצואלה משאירה את פעילויות הליבה בתעשיית הנפט בידי המדינה, והחוק המקומי אינו כולל באופן מסורתי מודל שבו שטחי נפט מוחכרים ישירות לממשלה זרה. רפורמות שאושרו לאחרונה הרחיבו את האפשרות להפעיל שדות באמצעות מיזמים משותפים והסכמי חלוקת תפוקה, אך מומחים סבורים שהמודל שעליו עובדת וושינגטון עלול לעמוד בפני עתירות חוקתיות.
דייוויד גולדווין, נשיא חברת הייעוץ Goldwyn Global Strategies ולשעבר שליח מיוחד של מחלקת המדינה לענייני אנרגיה, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי אין תקדים לכך שממשלת ארה"ב עצמה תיכנס להסכם חכירה להפעלת שדות נפט במדינה אחרת, והטיל ספק אם המבנה החדש יספיק כדי להתגבר על הבעיות שהרתיעו משקיעים במשך שנים.
טראמפ: "חטפנו את מדורו? לא מונח רע"
(צילום: לפי סעיף 27 א')
במקביל דווח כי ונצואלה אף שוקלת צעד סמלי ודרמטי במיוחד - פרישה מ-OPEC (ארגון המדינות המייצאות נפט), הארגון שהיא הייתה אחת ממייסדותיו ב-1960. קראקס לא עמדה במשך שנים במכסות ההפקה שלה בשל הידרדרות תעשיית הנפט, בעוד ארה"ב מתעמתת זה שנים עם OPEC סביב השפעתו על מחירי האנרגיה.
17 שדות נפט על השולחן
ההכרזה הלילה לא הגיעה משום מקום. כבר בימים האחרונים דווח כי ממשל טראמפ מנהל מגעים מתקדמים עם קראקס בניסיון להבטיח לארה"ב גישה ארוכת טווח לשורה של שדות נפט, שיופעלו בעיקר על ידי חברות אמריקניות ושמהם תובטח אספקת נפט לארה"ב.
לפי רשימה שהגיעה לידי רויטרס, המגעים עסקו ב-17 שדות נפט, ובהם שטחים שטרם פותחו ברצועת אורינוקו העצומה, אזור ענק בוונצואלה שמחזיק במאגר הנפט הכבד והאקסטרה-כבד הגדול בעולם; וכן שדות ותיקים באזור אגם מרקאיבו שבצפון-מערב המדינה. בחלק מהשדות פועלים כיום גורמים בעלי קשרים לסין. אחת האפשרויות שנבחנו הייתה יצירת מודל חכירה, ולאחר מכן עריכת מכרזים שבהם יוקצו השדות לחברות אמריקניות. רויטרס דיווחה בעקבות הכרזת טראמפ כי בכירים בוונצואלה נערכים כבר בשבוע הבא לחתום על הסכמים שיעניקו זכויות חדשות לחיפוש ולהפקת נפט לשורה של חברות - במיוחד אמריקניות.
הפיתוי מבחינת וושינגטון ברור: לוונצואלה יש יותר מ-300 מיליארד חביות של עתודות נפט מוכחות באדמה, כ-17% מכלל העתודות בעולם. לשם השוואה, לארה"ב עצמה יש פחות מ-50 מיליארד חביות של עתודות מוכחות. אלא שהעושר העצום הזה רחוק מלשקף את מצבה הנוכחי של תעשיית הנפט הוונצואלית: המדינה מפיקה כיום כ-1.25 מיליון חביות ביום בלבד - הרבה מתחת לפוטנציאל שלה - אחרי שנים של מחסור בהשקעות, ניהול כושל, שחיתות, סנקציות אמריקניות ותשתיות שהתיישנו והתפוררו.
מדורו מובל בידי גורמי אכיפת החוק האמריקניים לאחר לכידתו בינואר
(צילום: RapidResponse47)
לכן גם ההבטחה של טראמפ להורדת מחירי הדלק אינה צפויה להתממש בן-לילה. מומחי אנרגיה הזהירו כי שיקום התשתיות הדרושות להפקה, הובלה ועיבוד של הנפט הכבד של ונצואלה עלול להימשך שנים. בין הבעיות שעליהן הצביעו: רשת חשמל לא אמינה, יכולת יצוא מוגבלת ואי-ודאות פוליטית ומשפטית.
ממשל טראמפ מנסה מאז תחילת השנה לשכנע את ענקיות הנפט האמריקניות לחזור לוונצואלה. ימים לאחר נפילת משטרו של מדורו כינס טראמפ בבית הלבן מנהלים בכירים בתעשיית האנרגיה וקרא להם להשקיע מחדש במדינה. Chevron, שהייתה חברת הנפט האמריקנית הגדולה היחידה ששמרה על נוכחות בוונצואלה גם בשנים הקשות, נמצאת כעת לקראת חתימה על הסכם שירחיב את פעילותה במדינה. לפי רויטרס, החברה צפויה לקבל שליטה תפעולית גדולה יותר בפרויקטים שלה ולהרחיב את פעילותה באזורים נוספים בחגורת אורינוקו.
אחרות עדיין זהירות הרבה יותר. מנכ"ל ExxonMobil דארן וודס אמר מוקדם יותר השנה כי אמנם יש הזדמנות בוונצואלה, אך הגדיר אותה במצבה הנוכחי "לא ניתנת להשקעה". הוא הזכיר כי נכסי החברה הולאמו פעמיים בעבר, והבהיר כי יידרשו שינויים משמעותיים במערכת המשפטית והכלכלית כדי לשכנע את Exxon לחזור.
