1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו הגיע לבית המשפט בעת עדותו של ניר חפץ
בנימין נתניהו הגיע לבית המשפט בעת עדותו של ניר חפץ
ארכיון. בנימין נתניהו בבית המשפט
(צילום: רויטרס)
המשפט של בנימין נתניהו הוא תעודת עניות למשפט בישראל משום שהוא מלמד איך מתנהגים שופטים שיודעים שהציבור בוחן מקרוב את היחס שלהם לזכויות הנאשם. מעקב אחרי הדיונים מזכיר בעיקר עד כמה היחס המכבד שלו זוכים הנאשמים בתיקי האלפים נעדר מחלק לא קטן של אולמות המשפט במדינת ישראל.
העוקבים באמצעות כלי התקשורת אחרי משפט נתניהו רואים ששופטי ההרכב מאפשרים לחקור עדים במשך עשרות רבות של שעות (ניר חפץ, למשל, העיד לאורך 17 ימי דיונים, והדס קליין ישבה על הדוכן 14 ישיבות). הצופים מסירים את הכובע בפני ההליך המשפטי ההוגן ומול ההקפדה על שמירת זכויות הנאשם. אבל מדובר ברושם שגוי בלשון המעטה.
בעשרות השנים שבהן אני מופיע בבתי המשפט אני נתקל במציאות אחרת, עגומה וכואבת. אכן, יש אולמות משפט שבהם זוכים נאשמים ליחס הוגן וראוי, אולם קיימים גם אולמות אחרים, הרבה יותר מדי כאלה, שבהם מתן הזכות לנאשם להגן על עצמו נתפס כמטרד. הנאשם נתפס בהם כאשם אלא אם תוכח חפותו, וייצוגו על ידי סניגור הוא בסך הכול הפרעה בדרך להרשעה.
בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהל משפט שבו אני מייצג נאשם בעבירה שהעונש הקבוע בצידה הוא 16 שנות מאסר. לאחרונה הגיעה לדוכן העדה המרכזית בתיק, ובפתח הדיון הודיע השופט כי הוא מקצה לחקירה הנגדית שלה שעתיים ועשרים דקות בלבד (!). מדובר, אני מזכיר, בעדות שעל פיה יוכרע גורלו של נאשם שמעליו מרחף עונש מהחמורים בחוק העונשין. באותו בזמן ממש, באולם הסמוך, נחקרה הדס קליין באחד מ-14 הדיונים שהוקצבו לה. הרבה עיתונאים ישבו שם וסיקרו את ההליך המשפטי המרשים. על המציאות המקבילה באולם שלי אף אחד לא דיווח.
התוצאה של קציבת שעתיים ועשרים דקות לחקירה של עדת התביעה המרכזית הייתה שמבין חמש השאלות שתכננתי לשאול אותה נאלצתי לדלג על ארבע. חקירה נגדית היא כלי עדין שבו סניגור בונה מהלך שלם לפני שהוא מציג שאלה מסוימת. הצגת השאלה החמישית בלי הארבע שקודמות לה שומטת את כל הבסיס מתחת לחקירה. בין לבין, כשהעדה ענתה לשאלה שלי בתשובה שסייעה לנאשם, התערב השופט. "אם אני מבין אותך נכון", אמר, "את מתכוונת ש...". כשקמתי וציינתי שהעדה לא אמרה בכלל את הדברים שהשופט שם בפיה – הוא העיר שסנגור אינו יכול להתנגד לשאלות בית המשפט.

ככה זה כשבית המשפט העליון מעניק חסינות מלאה לדרך ניהול משפט על ידי שופטים בערכאות נמוכות. הם עושים באולם ככל העולה על רוחם, גם על חשבון פגיעה קשה בזכויות נאשמים. אבל שופטים אינם רק אנשים מלומדים - יש ביניהם גם פוליטיקאים בחסד עליון, שבד בבד עם תקיעת הסכין דואגים להושיט לנפגע תחבושת ולנגב את פניו.
בתום שעתיים ועשרים דקות שבהן קוצצה החקירה הנגדית המתוכננת, ואחרי שהתחכום, המורכבות והשיטתיות שבה חובלו כדי שתידחס לסד הזמנים שנקבע – התיישבתי. או אז שאל השופט אם אין להגנה שאלות נוספות לעדה. "אני לא רוצה שתגיד שלא נתתי לך לשאול כל מה שרצית. אם יש לך עוד שאלות – אתה מוזמן לשאול", ציין בשביעות רצון.
עו"ד אריאל עטריעו"ד אריאל עטרי
הסברתי לשופט שהערתו דומה למי שנתן לאופה שליש מכמות הסוכר והביצים שנדרשת לאפיית עוגה, ואחרי שהיא יוצאת מן התנור הוא מוסיף: "אם אתה רוצה עוד סוכר וביצים - תגיד ואתן לך. שלא תגיד אחר כך שהעוגה לא יצאה מוצלחת כי לא נתתי לך מספיק מצרכים".
עם או בלי קשר לסיקור התקשורתי והעניין הציבורי, חברי ההרכב במשפט נתניהו מכבדים את זכות הנאשם לחקירה נגדית ונזהרים מהתערבות אסורה בחקירת העדים. אבל קשה להאמין שהם לא יודעים מה מתרחש באולמות אחרים. אסור שזה יסתיר את האמת העגומה: על כל נתניהו אחד יש מאות או אלפי נאשמים שנתקלים במציאות שונה לחלוטין באולמות בתי המשפט בישראל.
  • עו"ד אריאל עטרי עוסק בפלילים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il