פרסום לוח הזמנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-7 באוקטובר נועד לפי משרד ראש הממשלה להיות כתגובה ל"פרסומים מוטעים". הוכנסו אליו חלקים מלוח הזמנים של שר הביטחון דאז יואב גלנט אבל לא מזה של המזכיר הצבאי אבי גיל, במה שיכול להתפרש כתדלוק הקונספירציה שנתניהו מודר לפני טבח חמאס.
לוח הזמנים לא כלל את העדכון למזכיר הצבאי לפני תחילת המתקפה ושיחתו עם נתניהו, וגם לא דברים נוספים שאירעו בשעות הבוקר כמו שיחת נתניהו עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה שלפי יומנו אירעה ב-10:30 בבוקר (זמן קצר אחרי הערכת המצב שכן נכללה בהודעה) ואת צילום ההצהרה הראשונה לתקשורת ב-11:00.
הצהרת נתניהו בבוקר 7/10. רק ב-9:55 הורה לסגור את הגבול
בכירים לשעבר במערכת הביטחון שהיו מעורבים באירועי 7 באוקטובר נדהמו לשמוע את נתניהו על כך ש"לא העירו אותו על מנת לא ליצור מיסקלקולציה מול החמאס". העובדות וציר הזמן ב-6 וב-7 באוקטובר מראים שהמציאות אחרת לגמרי וכי נתניהו עצמו בכמה הזדמנויות הורה להימנע מסדר פעולות צבאיות גם מול החמאס וגם מול חיזבאללה ואיראן, כדי למנוע "מיסקלקולציה" ואפילו השתמש בביטוי הזה בדיונים הסגורים.
עוד לפני תיאור ציר הזמן, שאותו פירטו במשרד ראש הממשלה, צריך להבין לעומק את המהות. בכיר במערכת הביטחון שהיה שותף אז לכל המהלכים מתאר אומר כך: "הלך הרוח של כל המערכות המדיניות והביטחוניות - מדיניות ותפיסת הביטחון הלאומית העכשווית - דיברה על זה שאנחנו משגשגים כלאום בין קונפליקטים. לפיכך צריך להרחיק את העימותים ככל שניתן האחד מהשני, כדי לפרוח ולשגשג. תחת האמירה הזאת המושג 'מיסקלקולציה' פירושו שכולם לא רוצים מלחמות כל היום. עזה זה חרא, ואם לא חייבים להילחם בעזה לא נלחמים בעזה".
הראייה הכי קונקרטית מלפני פרוץ המלחמה היא ב-1 באוקטובר 2023, שישה ימים לפני הטבח. בהערכת המצב שקיים אז נתניהו, כאשר ראש השב"כ רונן בר והרמטכ"ל הרצי הלוי המליצו להכין מתקפות בעזה, בין אם זה נגד פעילים שמכווינים טרור ביהודה ושומרון או לסכל את יחיא סינוואר או להכין מה שהרצי הלוי כינה "מערכה רחבה בעזה". בדברי הסיכום של נתניהו הוא בכלל דיבר על נורמליזציה מול סעודיה ובעניין עזה אמר: "פעולות גמול ועונש, אבל ניהוג עדין כדי לשמור על היציבות". חשוב להדגיש שהמדיניות הישראלית בהנהגת נתניהו הייתה, שלא כל פעם נכנסים לחיכוכים וסבבים מול רצועת עזה. זאת הנחת העבודה שאיתה פעלו רונן בר והרצי הלוי, זאת המדיניות הישראלית.
מסקנות שגויות
כבר מיום שישי שלפני 7 באוקטובר יש סימנים מעידים קטנים שיש משהו לא שגרתי בעזה. ביום שישי לפנות בוקר, בסביבות 1:00 בלילה, יש סימנים מתגברים. הסימים נפתחים, ובמקביל רואים שישנה היערכות במערך האש. כמו כן ישנו מידע שלפיו הג'יהאד האיסלאמי פונה לחמאס ושואל לפשר האירועים ונענה כי מדובר בתרגיל. בשלב זה מתחילות הערכות מצב במערכת הביטחון: רונן בר והרצי הלוי מבצעים הערכות אלו בנפרד, כשכלל המערכת מעריכה שחמאס עורך תרגיל, או היערכות כזו או אחרת – אבל לא מעריכים שארגון הטרור עומד לצאת למתקפה רצחנית.
בר והלוי אומרים לאנשיהם בדיונים השונים: "אם אנחנו נעשה סדרת פעולות, נוריד כוחות, נביא טנקים לחזית, חמאס שלא רוצה מלחמה, יחשוב שאנחנו הולכים לפתוח במלחמה". נזכיר ששבועיים לפני כן אמר יחיא סינוואר שישראל מתכננת לצאת למלחמה אחרי החגים. גם הלוי וגם בר מגיעים למסקנה שאם ישראל תעשה פעולות רועשות, חמאס יפתח באש וזה סותר את המדיניות שלהם. זה הביטוי למיסקלקולציה. כלומר, היריב שלי לא רוצה לעשות משהו. אני יודע שהוא רוצה לעשות א'. אני לא רוצה שהוא יעשה ב'. אבל אם אני אעשה סדרת פעולות, הוא יעשה ב' וזה לא טוב לי.
בכיר ישראלי לשעבר שהיה בסוד העניינים סביב 7 באוקטובר אמר: "האם נכשלנו בהבנת המצב ובקריאת תמונת המצב? התשובה היא חד משמעית כן, על זה אין עוררין. אבל בהינתן מצב שהם לא חושבים שהחשש למתקפה הוא מיידי, זה לא דחוף, הם נמנעים מפעולות שגם נתניהו היה נמנע מהן כדי לא להביא להסלמה. במילים אחרות, אם היו חושבים שחמאס מתכוון לצאת למתקפה, גם עם ראש ממשלה וגם בלי ראש ממשלה היו עושים סדרת פעולות כדי לסכל את זה".
המהלך היחיד שיזם רונן בר הוא ההחלטה להקפיץ לעוטף עזה ליתר ביטחון את "צוות טקילה" שמגיע לאזור לפנות בוקר ובמהלך השעות שקדמו לפרוץ המתקפה או ממש עם תחילתה. בכיר ישראלי לשעבר שמעורה בפרטים אמר: "בלילה שבין שישי לשבת בר עושה הערכת מצב ואומר שיש פה יותר רעשים מאותות. יותר סביר שאין כאן כלום, אבל כדי למנוע מיסקלקולציה נכון שלא לשלוח טנקים. אבל הוא מחליט בכל זאת להוריד צוות טקילה חשאי וקטן כדי שאם פספסנו וחמאס מתכנן איזו פשיטה, הוא יהיה מוכן עם צוות טקילה".
העוזר החליט לא להעיר
אז האם בר והלוי באמת מחליטים שלא להעיר את ראש הממשלה כדי למנוע מיסקלקולציה? גם פה העובדות עומדות בסתירה לטענה של נתניהו: חמ"ל אמ"ן מעיר את עוזר המודיעין של ראש הממשלה ב-4 לפנות בוקר של 7 באוקטובר, שעתיים וחצי לפני תחילת מתקפת חמאס.
הלוי ובר
(צילום: דובר צה״ל)
במשך כל הלילה זרמו הודעות בקבוצה של בכירי מודיעין ואם יש בהודעות אלו משהו חשוב, הנוהל הוא שמתקשרים לעוזר המודיעין של רה"מ ומתריעים בפניו על המידע הרלוונטי. כך גם היה בליל 7 באוקטובר ובוצעה שיחה לעוזר המודיעין. בשיחת הטלפון נאמר לו כי "היום ואתמול היו השמשות סימים באיזורים מסוימים בעזה. לא מדובר בדבר חריג שכן גם בשנה שעברה בוצעו בדיקות כאלה בחמאס. להבנת האוגדה והפיקוד חמאס ללא שינוי משגרה. המידע ראשוני הוא שיש מאפייני שגרה בחמאס. דיון בנושא יתקיים על ידי קמ"ן פד"מ (קצין המודיעין של פיקוד דרום -א"א) בשעה 08:30 ועל ידי אלוף פיקוד דרום בשעה 10:00". ההודעה נשלחה בקבוצה מבצעית משותפת, מעין מקבילה מסווגת לקבוצת וואטסאפ.
העוזר הוא קצין יסודי, והוא קרא את ההודעה. לאור מה שהיה כתוב, הוא זה שהחליט לא להעיר את ראש הממשלה נתניהו. על פי הנוהל, מתי מעירים את ראש הממשלה? כאשר צריכים לקבל החלטה על פעולה מיידית. זה לא היה המצב.
בכיר לשעבר שהיה מעורב בנושא מגן על ההחלטה של העוזר: "זה המודיעין האותנטי שהיה. זה לא שסיפרו סיפור חרטא לעוזר כדי שלא יעיר את נתניהו. זה היה המודיעין של צה"ל והשב"כ. את המודיעין שהיה העבירו ללשכת רה"מ, למזכירות הצבאית, לעוזר המודיעיני. העניין הוא שלעוזר המודיעיני יש שיקול דעת – הוא קורא הודעה שמשקפת את הלך הרוח שהיה – שיש הסברים לתופעות שרואים, והוא מחליט לא להעיר. ולכן זה הדבר המרכזי שסותר את הטענה שניסו להסתיר, ההחלטה של העוזר סבירה לחלוטין".
בכיר נוסף שעודכן בהתפתחויות הוא המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבי גיל. בשעה 05:30, ב-7 באוקטובר, כשעה לפני תחילת המתקפה, רונן בר סיים את הערכת המצב, הנחה להוריד לדרום את "צוות טקילה" וביקש מראש הלשכה שלו לעדכן את המזכיר הצבאי של נתניהו. בפועל שיחת הטלפון לאבי גיל התבצעה בשעה 06:15.
לדברי בכירים במערכת הביטחון לשעבר: "האמירה שניסו להסתיר את זה מנתניהו גם היא מחורטטת. גם אם היו מעירים את אבי גיל ב-5:30, לא היו מספיקים לקיים הערכת מצב לפני 6:00-6:15 בבוקר. ונניח שהיו מעירים את ראש הממשלה, האם לאור תמונת המודיעין, נתניהו היה מנחה לירות? תרשה לי לגחך".
נתניהו בהצהרה בבוקר 7 באוקטובר. לשטח הוא לא הוריד הנחיות
אבי גיל העיר את נתניהו ב-06:29 וב-06:40, לאחר תחילת המתקפה, ונתניהו לא הוריד הנחיות לשטח. בכאן חדשות דווח שלפי מקורות שמעורים בנושא, ראש הממשלה לא ביקש בכלל לשוחח עם הרמטכ"ל. ואכן, כפי שפרסמו רשמית בלשכה, שיחה כזו התקיימה לראשונה רק אחרי שנתניהו הגיע לקריה וקיים חיתוך מצב בשעה 09:55, יותר משלוש שעות לאחר תחילת המתקפה. רק אז נתניהו גם נכנס לראשונה לבור.
בחודש יוני האחרון פורסם בעיתון "הארץ" כי בניגוד לטענת נתניהו, שלפיה "הדבר הראשון" שהורה לעשות בבוקר המתקפה הוא למנוע חטיפות - לפי מקורות, הנחיה זו לא ניתנה על ידו בשלב הזה. ואכן, לפי לוח הזמנים הרשמי, ההנחיה על סגירה הרמטית של קו הגבול ניתנה באותה הערכת מצב בבור, שהחלה ב-9:55.
"פעולות מתחת לרף"
לדברי בכיר במערכת הביטחון: "נתניהו עושה עיוות של המילה 'מיסקלקולציה' כאילו מישהו ניסה להפיל אותו בפח. קצין המודיעין ידע את מה שידעו וקיבל החלטה לגיטימית לא להעיר את נתניהו. המערכת הודיעה ללשכת רה"מ את מה שידעה וחשבה שיש פה יותר רעשים מאותות, ולכן לצורך העניין סביר להניח שאין כלום. לכן ביצעו סדר פעולות, עדכנו את המודיעין, גם את לשכת רה"מ והמודיעין זרם במערכות. אבל הם באמת חשבו שאין כלום".
לדברי אותו בכיר: "במסגרת ההנחיה, הם גם אומרים שהינחו לא לעשות שורת דברים כדי לא ליצור מיסקלקולציה. גם אם נתניהו היה עושה הערכת מצב בחצות שלפני, לא היה קורה הרבה. נתניהו היה שומע מכל ראשי מערכת הביטחון שהם מעריכים בסבירות גבוהה שפניו של חמאס אינם למערכה – ואם נרכז כוחות, נקפיץ כוחות ונוריד טנקים – חמאס בהכרח יכול להגיע למלחמה ולכן סביר שההנחיה של נתניהו הייתה תורידו חשיפה של כוחות כדי שחמאס לא יפתח באש".
בכיר במערכת הביטחון לשעבר מדגיש, כי היו מקרים גם אחרי 7 באוקטובר שהתקבלו על ידי נתניהו החלטות להימנע מסדר פעולות כדי שלא להגיע למיסקלקולציה מול איראן למשל. לדבריו: "כבר קרו בעבר אירועים שישראל נמנעה מפעולות מול חמאס כדי למנוע מיסקלקולציה, עשינו פעולות מתחת לרף שבו חמאס יכנס לפעולה. במבצע 'מגן וחץ' למשל כשאנו נלחמים מול הג'יהאד האיסלאמי, ישראל נמנעה מלרכז טנקים ופעלה רק מול הג'יהאד כדי שחמאס לא יחשוב שאנו רוצים לתקוף אותו. ישראל העבירה מסרים לחמאס דרך המצרים שאנו לא רוצים לתקוף אותם. זה בדיוק המיסקלקולציה שעליה כולם דיברו כולל נתניהו. במושג 'מיסקלקולציה' ביבי השתמש לכל אורך תפקידו כראש ממשלה ולפעמים נתניהו קיבל החלטות לא לבצע פעולות מסוימות כדי להימנע ממיסקלקולציה מול היריבים שלנו".
זה לוח הזמנים, לפי משרד ראש הממשלה
06:29 – המזכיר הצבאי מעדכן את ראש הממשלה לראשונה שיש התקפה מרצועת עזה.
06:44 – שיחת עדכון שנייה עם המזכיר הצבאי. ראש הממשלה שואל מדוע לא עלה שום דבר במודיעין שהועבר לו, מבקש לבדוק אם נדרש גיוס מילואים נרחב ואם ניתן לבצע חיסול של צמרת החמאס.
07:30 – ראש הממשלה יוצא לקריה לאחר הכנת השיירה.
במהלך הנסיעה - ראש הממשלה משוחח עם שר הביטחון, שמעדכן אותו כי אין תמונת מצב ברורה. ראש הממשלה מנחה לכנס הערכת מצב בבור בראשותו.
בסביבות 08:00 - ראש הממשלה מגיע לקריה (לפי רישומי השב״כ 08:22).
08:40 - שר הביטחון מכנס את הרמטכ"ל וראש השב"כ על מנת לגבש תמונת מצב לקראת הדיון עם ראש הממשלה.
08:30 - 09:30- ראש הממשלה מבקש ומקבל עדכוני מודיעין ועדכונים שוטפים מהשטח מצוות המזכירות הצבאית.
09:47 – המזכיר הצבאי של ראש הממשלה מקבל לראשונה את מסמך הערכת המצב שקיים ראש השב"כ בשעה 05:15 לפנות בוקר.
09:55 – ראש הממשלה מקיים הערכת מצב בבור בהשתתפות שר הביטחון, רמטכ"ל, ראש המוסד, ראש שב"כ, ראש המל"ל וראש אגף מבצעים. ראש הממשלה מנחה על סגירה הרמטית של קו הגבול כדי למנוע מעבר חטופים לעזה והמשך כניסת מחבלים, דוחה את המלצת צה"ל לגיוס מילואים חלקי ומנחה על גיוס מלא, ומורה על הורדת פקודת מלחמה והיערכות לחזית הצפונית. בסיום הישיבה ראש הממשלה מקיים התייעצות ביטחונית מצומצמת עם שר הביטחון והרמטכ"ל.
