יותר משנתיים אחרי טבח 7 באוקטובר, ועדת השרים לחקיקה אישרה אתמול (שני) את המתווה של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, בעידודו ובתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, להקמת ועדת חקירה עוקפת-ממלכתית לחקר המחדל והמלחמה שפרצה בעקבותיו. במקביל, נתניהו עומד בראש ועדת שרים שמגבשת את המנדט שתקבל ועדת החקירה הפוליטית. אז מה עומד מאחורי היוזמה, מה קובע החוק שמקדם הליכוד, היכן עומדת החקיקה, מה תפקידה של ועדת השרים - ולמה הביקורת בקרב האופוזיציה והמערכת המשפטית חריפה כל כך? ynet עושה סדר.
האם הממשלה חייבת להקים ועדת חקירה ממלכתית?
לא. לפי חוק ועדות חקירה (תשכ״ט-1968), הסמכות להחליט אם להקים ועדת חקירה נתונה לממשלה. עם זאת, מרגע שהממשלה מחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, החוק קובע מנגנון ברור: הרכב הוועדה נקבע בידי נשיא בית המשפט העליון - ולא בידי הממשלה. לכן, הממשלה אינה מחויבת להקים ועדת חקירה ממלכתית, אך אם היא בוחרת בכלי הזה היא מאבדת שליטה על זהות החוקרים.
מה אומר החוק שמקדם הליכוד?
הצעת החוק שמקדם הליכוד מבקשת לאפשר לממשלה להקים ועדת חקירה ייעודית מטעמה, שלא לפי חוק ועדות החקירה מ-1968. בניגוד לוועדה ממלכתית, שהרכבה נקבע בידי נשיא בית המשפט העליון ושנהנית מעצמאות מלאה, ההצעה קובעת שהממשלה או הכנסת יקבעו את הרכב הוועדה, החקירה תתבצע לפי כתב מינוי פוליטי, ולא תהיה כפיפות למנגנון העצמאות שנקבע בחוק הקיים. זאת, בצל הקרע בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לממשלה - שלא מכירה בו.
ח"כ קלנר מציג את המתווה שלו ל"ועדת חקירה ממלכתית לאומית"
בשבוע שעבר הציג ח"כ קלנר את עיקרי החוק להקמת הגוף שאותו הוא מגדיר "ועדת חקירה ממלכתית לאומית", שיורכב מנציגים שייבחרו הן על ידי הקואליציה והן על ידי האופוזיציה. מדובר בוועדה בת שישה חברים שמהם ייבחר היו"ר. בשלב הראשון יתבצע ניסיון להגיע להסכמה על כל ששת החברים ברוב של 80 ח"כים. אם לא יהיו הסכמות תוך 14 יום, הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ימנה את שלושת הנציגים שלה במקומה.
אם חברי הוועדה לא יצליחו להסכים על יו"ר, ייבחרו שני יו"רים משותפים, אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. בנוסף, לוועדה יצטרפו ארבעה נציגי משפחות שכולות, שייבחרו על ידי נציגי שני הצדדים ויפקחו על פעילותה.
איך נחקרו מחדלים לאומיים בעבר?
לרוב, מחדלים לאומיים נחקרו לאורך השנים בישראל באמצעות ועדות חקירה ממלכתיות, למשל ועדת אגרנט על מלחמת יום הכיפורים, ועדת כהן על הטבח בסברה ושתילה ו-ועדת החקירה לאסון מירון. במקרה של חקירת מלחמת לבנון השנייה, למשל, הוקמה ועדת וינוגרד - ועדת בדיקה ממשלתית שבראשונה עמד שופט בדימוס, בעקבות סירובו של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט להקים ועדת חקירה ממלכתית.
בכל המקרים של הוועדות הממלכתיות, ההרכב נקבע בידי נשיא העליון והוועדות חקרו גם את הדרג הצבאי/מקצועי וגם את הדרג המדיני. מסקנותיהן זכו ללגיטימציה ציבורית רחבה, גם כשהיו קשות. זה בדיוק הרקע לטענה המרכזית נגד היוזמה הנוכחית: סטייה מהמודל הזה בחקירת טבח 7 באוקטובר היא חריגה היסטורית.
באיזה שלב נמצאת הצעת החוק - ומה הצפי?
הצעת החוק אושרה כאמור בוועדת השרים לענייני חקיקה, והקואליציה צפויה להעלות את החוק השנוי במחלוקת לקריאה טרומית בכנסת ביום רביעי. בצל הדחיפה לקידום מהיר של החקיקה, בכירים ביהדות התורה אמרו בינתיים שהם לא יתמכו בהצעה בקריאה שנייה ושלישית לפני שחוק הפטור מגיוס יעבור.
ההחלטה להציג את החוק בעת הזו נובעת משתי סיבות: הראשונה היא הדד-ליין של בג"ץ לממשלה לנמק עד 4 בינואר מדוע היא לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית, וכעת תוכל הממשלה לטעון שהיא מקדמת חקיקה אחרת בנושא; הסיבה השנייה היא שנתניהו רוצה להקים ועדה אלטרנטיבית, מחשש שהכנסת תתפזר וממשלה אחרת תקים ועדת חקירה ממלכתית כלשונה בחוק. בגיבוש מתווה הוועדה החדשה עסקו חוץ מנתניהו וח"כ קלנר גם שר המשפטים יריב לוין, וכן המשפטן ד"ר רפי ביטון, שלקח חלק בניסוח חוקי המהפכה המשפטית.
מה עושה ועדת השרים בראשות נתניהו?
במקביל לקידום חקיקה, ראש הממשלה נתניהו עומד בראש ועדת שרים מיוחדת שהוקמה בהחלטת ממשלה, ושתפקידה לקבוע את מנדט ועדת החקירה הפוליטית. הוועדה יכולה להחליט על תחומי הבדיקה (אם היא תכלול תהליכים צבאיים בלבד או שמא גם מדיניים, חברתיים וכו'), פרק הזמן (למשל אם ייבדקו שנים בודדות שקדמו לטבח, או שמא מאז ההתנתקות או אפילו קודם) וכו'. לפי החלטת הממשלה, ועדת השרים אינה גוף חוקר ואין לה סמכויות זימון עדים או חקירה. תפקידה הוא להמליץ כאמור על אופי הוועדה שתקום, תחומי הבדיקה והרכב אפשרי. מדובר בגוף פוליטי-מכין, ולא בוועדה שמחליפה חקירה רשמית.
נתניהו אתמול: "ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת היא הדרך הנכונה לברר את האמת"
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
אתמול התקיימה הישיבה הראשונה של הוועדה בראשות נתניהו, שאמר: "קראתי חלק מהפרוטוקולים, גם מבקר המדינה ערך בדיקות. יש לא מעט שאלות שעולות. אני הייתי שמח אם כולם היו יכולים להיחשף לזה. אני חושב שכשישמעו את הדברים - זה יהיה מטלטל".
בנוגע לפרק הזמן שאותו הוועדה צריכה לחקור, אמר ראש הממשלה כי יש לבדוק את קבלת ההחלטות מאז אוסלו וההתנתקות ועד הסרבנות והמהפכה המשפטית: "צריך לבדוק את משקל האירועים. אני רוצה ועדה שוויונית, עם משקיפים מטעם המשפחות השכולות. אני מוכן להיות הראשון שייבדק". לדבריו, "חשוב שהציבור ייחשף לדיונים ולהערכות של כל השחקנים. חשוב שהציבור יראה הכול בעיניים וישפוט".
מהו ההבדל בין ועדה פוליטית לוועדת חקירה ממלכתית?
הפערים בין שתי הוועדות מהותיים, וההבדל ביניהן מעוגן בחוק ובפסיקה. ועדת חקירה ממלכתית מוקמת לפי חוק, ובראשה שופט בכיר או נשיא עליון בדימוס. היא עצמאית לחלוטין מהדרג המדיני ובעלת סמכויות חקירה מחייבות. המלצותיה ומסקנותיה נושאות משקל ציבורי ומשפטי כבד.
ועדה פוליטית/ועדת שרים מוקמת בהחלטת ממשלה או חוק ייעודי. הרכבה נקבע בידי פוליטיקאים ללא עצמאות מוסדית, והמלצותיה אינן מחייבות. זו גם ליבת הביקורת: הממשלה מבקשת לעצב את הכלי שיבחן את אחריותה שלה, כלומר הדרג הנחקר הוא גם זה שמגדיר את כלי החקירה.
במה רוצים השרים שוועדת החקירה תעסוק?
לפי הצהרות שרים וגורמים בקואליציה, מוקד החקירה המבוקש הוא כשלי המודיעין, תפקוד צה"ל ושרשרת הפיקוד, היערכות מבצעית ותגובה ביום הטבח והתרעות שלא טופלו. עם זאת, לא הוצגה כוונה מפורשת להציב את האחריות של הדרג המדיני הבכיר בלב החקירה, בניגוד למנדטים של ועדות חקירה ממלכתיות בעבר שבחנו גם אחריות ממשלתית ישירה.
5 צפייה בגלריה
מחאה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, מרץ 2023. גם ראשיה ייחקרו בוועדה הפוליטית?
(צילום: אור הדר)
כבר במסגרת התייעצויות השרים, לפני שהתכנסה הוועדה בראשות נתניהו, עלתה אפשרות שוועדת החקירה תוכל לחקור ללא מגבלת זמן אחורה. חלק מהשרים חושבים שצריך לחקור מתקופת ההתנתקות ב-2005, ואחרים טוענים שיש לחזור אחורה לימי הסכם אוסלו ב-1993. בנוסף, כמה שרים צפויים לדרוש חקירה של השפעת מחאת קפלן, השפעת התקשורת, הסרבנות וחלקו של בג"ץ. חלק מהשרים בליכוד שלוקחים חלק בגיבוש המנדט טוענים שצריך לברר לעומק מה קרה, אבל לוותר על ההליך של המסקנות האישיות.
מה אומרים במשפחות נפגעי 7/10?
חלק מבני המשפחות תומכות בכל ועדת חקירה שתקום, מתוך רצון להתחיל תהליך בהקדם, אך חלק נכבד מהן מתנגדות בתוקף למודל הפוליטי - ואף הכריזו שלשום על "שבוע זעם" של מאבק ציבורי בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלבד. הטענה המרכזית של המתנגדים היא שרק ועדה עצמאית לחלוטין תוכל לחקור גם את הדרג המדיני, לחשוף את מלוא האמת ולזכות באמון הציבור.
במסגרת "שבוע הזעם" שבראשו עומדות משפחות "מועצת אוקטובר", ארגון המאגד משפחות שכולות מהטבח, התקיימה אתמול הפגנה מול משרד ראש הממשלה בירושלים, ובני משפחות שכולות הגיעו לוועדות הכנסת בקריאה להקים ועדת חקירה ממלכתית.
האב השכול קורע את הצעת החוק להקמת ועדה פוליטית: "בדיחה עלובה"
(צילום: SATVIEW.TV)
שמעון אלקבץ, ששכל את בתו ב-7/10, לאולפן ynet: "שעמית וסולברג יבחרו שמות מרשימה"
(צילום: ירון ברנר)
רפי בן שטרית, ראש העיר בית שאן לשעבר ואביו של סמ"ר אלרואי שנפל בקרב על נחל עוז ב-7 באוקטובר, קרע שלשום את הצעת החוק במסיבת עיתונאים שכינסה המועצה, ותקף: "מטרת החוק - להשתיק ביקורת, להעלים ראיות, לזהם חקירה, לחמוק מאחריות, להנדס תודעה ולטשטש את חלקה של הממשלה שאחזה בהגה ביום הטבח". מנגד, יש גם כאלה שמתנגדים כאמור להקמת ועדת חקירה ממלכתית, למשל אבישי דוד, אביו של שורד השבי אביתר דוד.
מהי עמדת נשיא העליון והיועמ"שית?
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה שלשום חוות דעת חריפה על כוונת הממשלה להקים ועדת חקירה פוליטית, ובה כתבה כי "הכלי הייעודי שקבעה הכנסת לאירועים מסדר גודל זה, כבר לפני למעלה מ-50 שנה, הוא ועדת חקירה ממלכתית. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחריהם, המצדיקות הקמה של ועדת חקירה ממלכתית".
בהמשך כינתה בהרב-מיארה את הצעת החוק "פוליטית", וציינה כי המתווה של הממשלה "רצוף פגמים מהותיים שלא יאפשרו להגיע לחקר האמת, ולמעשה יסכלו את האפשרות לחתור לכך". לפי היועמ"שית, ההצעה נועדה "להתגבר על צו על תנאי, תוך עיצוב מנגנון של ועדת חקירה בתנאים נוחים לממשלה".
בהרב-מיארה ציטטה גם את דברי שר המשפטים לשעבר יעקב שפירא במליאת הכנסת, לקראת הקריאה הראשונה של החוק הנוגע להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בדיון שנערך ב-26 בדצמבר 1967. "אסור שהציבור יחשוב שהממשלה הקימה ועדת חקירה בהרכב הנוח לה, ולכן באה הצעתנו לצמצם את סמכותה של הממשלה לגבי ועדות חקירה עד למינימום", היא ציטטה אותו.
נשיא העליון עמית טרם הגיב להצעות שעלו, ובהן זו שנחשפה ב-ynet ושאותה שוקל ראש הממשלה נתניהו: שינוי שלפיו במקרה שנציגי האופוזיציה לא ישתפו פעולה - יינתן לנשיא העליון לבחור במקום יו"ר הכנסת אוחנה שלושה נציגים לוועדה השוויונית. היוזמה היחידה שלה הסכים עמית לפני כמה חודשים הייתה זו של נשיא המדינה יצחק הרצוג, ולפיה הוא יתייעץ עם המשנה שלו השופט נעם סולברג לגבי הרכב חברי ועדת חקירה ממלכתית, אם זו תקום.
האם האופוזיציה מסכימה?
האופוזיציה מתנגדת כמעט פה אחד, וראשי הסיעות דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית באופן מיידי. הם רואים ביוזמה הפוליטית ניסיון לטשטש אחריות ולהגן על הממשלה, וחלקם אף מזהירים מפני פנייה לבג״ץ אם תקודם חקיקה שתעקוף את החוק הקיים.
לפיד אתמול: "הם יחקרו גם את רבין לפני שיחקרו את נתניהו"
(צילום: ערוץ הכנסת )
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר אתמול כי "בהצעה של נתניהו וקלנר לממשלה יש שליטה בדיונים, בהזמנת העדים, בקביעת סדר היום. הם יחקרו את יצחק רבין המנוח הרבה לפני שהם יחקרו את נתניהו. זו לא ועדת חקירה, זו תעודת פטירה לאמת. הם רוצים לעשות וידוא הריגה לעובדות, לכל מה שקרה".
יו"ר יש עתיד הוסיף כי הוא תומך במתווה שהציג הנשיא הרצוג במרץ השנה, שלפיו נשיא העליון יקבע את הרכב ועדת החקירה הממלכתית בהיוועצות עם המשנה שלו, השופט סולברג. "במדינת ישראל יש חוק - חוק ועדת חקירה ממלכתית. אבל בשביל המשפחות, בשביל הפיוס בעם, הסכמתי להצעה של הנשיא הרצוג שמינוי הוועדה יהיה בשיתוף עם השופט סולברג", אמר לפיד.
האם ועדה פוליטית יכולה באמת לחקור את מי שמינה אותה?
זוהי נקודת הביקורת המרכזית. ועדה שמוקמת על ידי הממשלה, בהרכב ובמנדט שנקבעים על ידיה, סובלת מבעיה מובנית של ניגוד עניינים, במיוחד כשמדובר בחקירת מחדל שבו הדרג המדיני עצמו היה מעורב. משפטנים מדגישים כי גם אם חברי הוועדה יהיו אנשי מקצוע, עצם העובדה שהממשלה קובעת את גבולות החקירה פוגעת בעצמאות הנתפסת שלה, ובעיקר באמון הציבור במסקנותיה.
האם מסקנות של ועדה פוליטית מחייבות מישהו?
לא מבחינה משפטית. ועדת חקירה ממלכתית אמנם אינה בית משפט, אך מסקנותיה נושאות משקל ציבורי, מוסדי ומשפטי כבד, ולעיתים הובילו בעבר להתפטרות שרים וראשי ממשלה. לעומת זאת, מסקנות של ועדה פוליטית הן המלצות בלבד, ללא מעמד מחייב וללא מנגנון אכיפה. בפועל, הממשלה יכולה לאמץ אותן או להתעלם מהן.
האם בג"ץ יכול לעצור או לשנות את המהלך?
התערבות בג"ץ אינה אוטומטית, אך היא אפשרית. אם יקבע בית המשפט במסגרת עתירות נגד הקמת הוועדה הפוליטית כי המהלך עוקף חוק קיים בצורה בעייתית, פוגע בעקרונות יסוד כמו עצמאות גופי ביקורת או נועד לרוקן מתוכן חובת אחריות שלטונית - ייתכן שהוא יתערב בסוגיה. היועמ"שית, שכאמור מתנגדת להקמת הוועדה, לא צפויה לייצג את הממשלה בדיונים אלו אם יתרחשו, כפי שכבר קרה בעבר.
האם אפשר לנהל חקירה בלי אמון ציבורי?
ועדות חקירה אינן נשענות רק על סמכויות חוקיות, אלא על לגיטימציה ציבורית. ללא אמון ציבורי רחב, גם חקירה מעמיקה עלולה להיתפס כניסיון "לסגור את האירוע" במקום לחשוף את האמת. במקרה של טבח 7 באוקטובר, אירוע טראומטי בקנה מידה לאומי, מבקרי המהלך טוענים כי חקירה שלא תיתפס כעצמאית לחלוטין לא תצליח למלא את תפקידה ההיסטורי.
