אבל כבד ירד על חטיבת הצנחנים בעקבות הירצחו אתמול (ראשון) של בוגר מסלול החרדים בגדוד 202, סמ"ר במיל' אלי קיי, בפיגוע הירי בעיר העתיקה בירושלים - שבו נפצעו ארבעה בני אדם נוספים - בהם אחד במצב קשה. קיי שירת כלוחם ומפקד בפלוגת ח"ץ בחטיבה האדומה, על אף שלא אמור היה לשרת בצנחנים בשל פרופיל נמוך. כשנה לאחר שעלה בגפו מדרום אפריקה ולמד בישיבת חב"ד בקרית גת, נלחם כדי להתנדב לחטיבה - ותוך זמן קצר בלט לטובה ויצא לקורס הפיקודי.
לאחר שחרורו עבד בחקלאות ובשומר החדש, אך המשיך לשמור על קשר חם עם חבריו לגדוד שחלקם יצאו לקצונה ועדיין משרתים בחטיבה. סגן מפקד פלוגת ח"ץ, בה שירת קיי, סגן מוטי קמינשטיין, התגייס ביחד עם אלי ושירת איתו ביחד, עד ליציאה המשותפת לקורס המ"כים. לאחרונה השניים נפגשו ושוחחו. "בכל מסע בהכשרה הוא היה שם אבן בכיס כחלק מהחיבור שלו עם ארץ ישראל שכה אהב", סיפר ל-ynet.
2 צפייה בגלריה
אליהו קיי, הנרצח בפיגוע בירושלים
אליהו קיי, הנרצח בפיגוע בירושלים
התנדב לשרת כלוחם, הצטיין ויצא לקורס פיקודי. "בכל מסע היה שם אבן בכיס - היה מחובר לארץ ישראל"
(מתוך פייסבוק)

"חשבנו שזה הזוי אבל בהמשך הבנו כמה אהבה יש לו למדינה ולמולדת. שהיה הכי קשה, וכולם שבוזים וירד גשם באימונים ובמסעות, תמיד שהייתי מסתובב אליו הוא היה חיוך גדול. עומד על שלו, עקשן והולך עם האמת שלו עד הסוף. לא היה אכפת לו מה אחרים חושבים".
קיי נהג לנגן בגיטרה עם חבריו לגדוד במוצב בגבול עזה וכתב שירים שכעת ינסו חבריו להביאם להלחנה. סגן מפקד הפלוגה הוסיף: "מדובר באדם תותח, סתגלתן שהתגבר על קשיים והצליח למרות שעלה לבד לארץ".
2 צפייה בגלריה
אחים לנשק. אלי דוד קיי ומוטי קימנשטיין, עימו שיתף את השיר בעת שירותם הצבאי
אחים לנשק. אלי דוד קיי ומוטי קימנשטיין, עימו שיתף את השיר בעת שירותם הצבאי
אחים לנשק. אלי קיי ומוטי קימנשטיין
אלי קיי אהב לכתוב שירים. את השיר הזה כתב לפני שנה כדי לתאר את המסע שעשה בחייו:

הַלֵּב בּוֹכֶה בְּשֶׁקֶט

"עָבַר הַרְבֵּה זְמַן וְלֹא הֶחְלַפְנוּ מִלָּה נִסִּיתִי לְהִתְעַלֵּם אֲבָל נִשְׁאַר אִתְּךָ שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים אֲפִלּוּ בִּסְעָרָה עֲנָפִים נִשְׁבָּרִים אֲנִי מְחֻבָּר לַקַּרְקַע.
הַלֵּב בּוֹכֶה בְּשֶׁקֶט, תַּחְזֹר הַבַּיְתָה. הַלֵּב צוֹעֵק בְּזַעַם, יֵשׁ סִבָּה שֶׁבָּרַחְתָּ.
הָרֹאשׁ מְבֻלְבָּל, בֵּין רְגָשׁוֹת לְהִגָּיוֹן. הָרֹאשׁ עֲדַיִן חוֹשֵׁב עַל מָה הָיָה אֶתְמוֹל.
הַנֶּפֶשׁ קְבוּרָה אֲבָל צָצָה לְעִתִּים בִּרְגָעִים מִזְדַּמְּנִים מִתְעוֹרֶרֶת מִצְּלִילִים יָפִים.
לַמְרוֹת שֶׁאֱמוּנָתִי מְדֻרְדֶּרֶת, עַד לְלֵב אֶבֶן, אֲדִישׁוּת מֻחְלֶטֶת אֲנִי בָּטוּחַ בְּכָל מַהוּתִי שֶׁאַתָּה תָּמִיד אִתִּי.