נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להסלים את איומיו להשתלט על גרינלנד, האי הקפוא הענקי ששייך לדנמרק. אחרי שכבר עורר תדהמה באירופה כשהכריז בסוף השבוע על מכסים נגד שורה של מדינות ביבשת שמתנגדות לדרישתו להשתלט על האי, הבוקר (יום ב') נחשף מכתב ששלח לראש ממשלת נורבגיה, אחת המדינות שעליהן הטיל הנשיא מכסים - ובו רמז לאפשרות של פלישה צבאית שבה תכבוש ארה"ב את האי. "אני כבר לא חש מחויבות לחשוב רק על שלום", כתב טראמפ לראש הממשלה יונס גר סטורה - תוך שהוא מקשר זאת לעובדה שלא זכה בפרס נובל לשלום, שמחולק על ידי ועדה נורבגית באוסלו.
14 צפייה בגלריה
טראמפ וגרינלנד. "העולם לא יהיה בטוח בלי שליטה מלאה וטוטאלית שלנו"
(צילום: AFP, Chris Christophersen / shutterstock)
14 צפייה בגלריה
טראמפ לצד ראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה, במפגש בבית הלבן באפריל אשתקד
(צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)
"יונס היקר: בהתחשב בכך שהמדינה שלך החליטה לא להעניק לי פרס נובל לשלום על כך שהפסקתי שמונה מלחמות פלוס, אני כבר לא חש יותר מחויבות לחשוב רק על שלום", כתב טראמפ במכתב שהגיע לידי כלי תקשורת אמריקניים ובהם "בלומברג" ורשת PBS, אחרי שנשלח גם לכמה שגרירים אירופים בוושינגטון. "למרות שזה תמיד יהיה (שיקול) מרכזי, אני יכול כעת לחשוב על מה שטוב וראוי עבור ארצות הברית של אמריקה", הוסיף טראמפ.
אם לא היה ברור מדברים אלו שכוונתו לשליטה על גרינלנד, הנשיא הזכיר מיד אחר כך את טענתו, שהוטלה בספק, ולפיה סין ורוסיה לוטשות את עיניהן לאי הענקי שבו משאבים גדולים ולא-מנוצלים. מבקריו של טראמפ טוענים מנגד שהוא רוצה להשתלט על האי לא מטעמים של ביטחון לאומי, כפי שהוא טוען, אלא כדי שיהיו בבעלות אמריקנית. "דנמרק לא יכולה להגן על האדמה הזו מפני רוסיה וסין, ולמה יש לה 'זכות בעלות' מלכתחילה? אין שום מסמכים כתובים, זה רק שסירה נחתה שם לפני מאות שנים, וגם לנו היו סירות שנחתו שם. עשיתי יותר עבור נאט"ו מכל אדם אחר מאז הקמתה, וכעת, נאט"ו צריכה לעשות משהו עבור ארה"ב. העולם לא יהיה בטוח אלא אם תהיה לנו שליטה מלאה וטוטאלית על גרינלנד. תודה לך! הנשיא DJT", הוא כתב.
במה שנראה כמו תגובה ראשונה למכתב המאיים של טראמפ, ראש ממשלת נורבגיה סטורה אמר הבוקר כי איום המכסים של טראמפ על ארצו ועל שבע מדינות אירופיות נוספות, בגלל התנגדותן להשתלטות אמריקנית על גרינלנד, היא "בלתי מקובלת". ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, שלאורך השנה האחרונה הקפיד לשמור על יחסים ידידותיים עם טראמפ, אמר במסיבת עיתונאים בצהריים כי הוא לא מאמין שהנשיא האמריקני מתכוון לפלוש לאי. אף שאמר כי איום המכסים של טראמפ "שגוי לחלוטין", הוא הוסיף שלעת עתה אין בכוונתו לשקול מכסי תגמול והדגיש כי לאיש אין אינטרס במלחמת סחר. סטרמר ציין כי בריטניה תומכת ב"זכויות הפונדמנטליות" של דנמרק וגרינלנד לקבוע לבדן את גורלו של האי, וכי יפעל לשמור על דיאלוג מול ארה"ב. "להיות פרגמטי לא אומר שאתה פסיבי ו(שמירה על) שותפות לא אומרת שאתה זונח עקרונות", הוא טען.
14 צפייה בגלריה
הפגנת ענק בסוף השבוע בנואוק, בירת גרינלנד, נגד איום הכיבוש של טראמפ
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
המכתב הדרמטי של טראמפ נחשף בשעה שבאירופה עדיין דנים בקדחתנות בתגובה להכרזתו של הנשיא מסוף השבוע על הטלת מכסים נגד דנמרק ושבע מדינות נוספות – שכדי לתמוך בדנמרק ובגרינלנד אל מול איומיו להשתלט על האי, שלחו לשם בשבוע שעבר כמות חיילים קטנה וסמלית. מדובר בנורבגיה, שבדיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד ופינלנד. לדברי טראמפ מכסים בגובה של 10% על שמונה המדינות הללו ייכנסו לתוקף ב-1 בפברואר, ואם עד 1 ביוני לא יושג הסכם על "רכישה מלאה ומוחלטת של גרינלנד" על ידי ארה"ב, השיעור שלהם יקפוץ ל-25%. על המדינות הללו כבר הטיל טראמפ בעבר מכסים בגובה של 15-10%, ולפי הדיווחים לא ברור כיצד המכסים החדשים יוטלו על מדינות אירופיות בודדות החברות בשוק האירופי המאוחד – כך שהטלתם עלולה לפגוע גם במדינות נוספות באיחוד האירופי (נורבגיה ובריטניה שטראמפ כלל ברשימה לא חברות באיחוד).
שליחת החיילים הסמלית, ותגובת טראמפ: "גורל העולם מוטל על הכף"
בפוסט שפרסם שלשום ברשת החברתית שלו Truth Social, תיאר טראמפ את החלטתן של אותן מדינות לשלוח כוחות לגרינלנד כסכנה לביטחון הלאומי של ארה"ב – אף שמדובר בבעלות ברית שלה ואף שמדובר כאמור במספרים קטנים וסמליים, כשצרפת למשל שלחה 15 חיילים מיחידת אלפיניסטים וגרמניה שלחה 13 חיילים (החיילים הגרמנים עזבו אתמול את האי בצל האיום של הנשיא). גם בפוסט הזה חזר טראמפ על טענתו ולפיה דנמרק לא מסוגלת להגן על גרינלנד מפני מעצמות כמו רוסיה וסין. "יש להם כרגע שתי מזחלות כלבים כהגנה, ואחת מהן הוספה לאחרונה. רק ארצות הברית של אמריקה יכולה, תחת הנשיא דונלד ג'יי טראמפ, לשחק את המשחק הזה, ובצורה מוצלחת מאוד! אף אחד לא ייגע בחלקת האדמה המקודשת הזו, בפרט מכיוון שהביטחון הלאומי של ארה"ב, ושל העולם כולו, מוטל על הכף".
הודעתו עוררה הלם וזעם באירופה, והיא נתפסת כהסלמה דרמטית שמרחיבה עוד יותר את הפילוג בברית נאט"ו בין ארה"ב של טראמפ לארצות אירופה – ברית שעצם קיומה נתון כעת לסכנה של ממש אם הנשיא יממש את איומיו המרומזים לפלוש צבאית לגרינלנד ולהשתלט על האי. אתמול פרסמו שמונה המדינות שעליהן הודיע טראמפ כי יטיל מכסים – דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הולנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה – הודעה משותפת ראשונה בתגובה לצעד הזה, ובה הן מסרו כי איום המכסים חותר תחת היחסים הטרנס-אטלנטיים ועלול לחולל הסלמה בלתי-נשלטת. הן הדגישו כי שליחת החיילים הסמלית לגרינלנד הייתה כחלק מתרגיל שמטרתו הייתה לחזק את ההגנה באזור, כפי שטראמפ עצמו מצהיר שיש לעשות, ולא כדי לשלוח מסר מאיים.
14 צפייה בגלריה
משאבים רבים ולא-מנוצלים. גרינלנד, שטראמפ טוען שגם רוסיה וסין לוטשות אליה עיניים
(צילום: AFP)
14 צפייה בגלריה
החיילים הגרמנים שנשלחו לגרינלנד ועזבו תוך זמן קצר, בצל איומו של טראמפ
(צילום: Alessandro RAMPAZZO / AFP)
הצעד של טראמפ נתפס באירופה כסחיטה לכל דבר, וביקורת על המכסים שהטיל נשמעה גם מבכירים בימין הקיצוני ביבשת, כמו ז'ורדן ברדלה, סגנה של מרין לה פן במפלגת "האיחוד הלאומי" בצרפת, שקרא להשהות את הסכם הסחר שנחתם אשתקד בין ארה"ב לאיחוד האירופי. בבריסל יש כעת מי שמקדמים צעדי תגובה חריפים, בהם חבילה של מכסי ייבוא על סחורות אמריקניות בשווי של 93 מיליארד אירו, כמו גם סעיף המכונה "הבזוקה המסחרית" – שמעולם לא נוסה בעבר, ויעניק לאיחוד סמכויות חירום ובהן הגבלה של פעילות של חברות טכנולוגיה אמריקניות ביבשת.
נשק יום הדין של אירופה: "חרם על המונדיאל - מוצא אחרון"
לפני הפעלת הצעדים הללו, ניכר כי באירופה מקווים כי יצליחו לשכנע את טראמפ לבטל את המכסים שעליהם הכריז – שייכנסו לתוקף רק ב-1 בפברואר. הנשיא האמריקני ישתתף השבוע, בימים רביעי וחמישי, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, ובשולי הוועידה צפוי לערוך שלל מפגשים עם מנהיגי אירופה – שבמקום לעסוק בסוגיית מלחמת רוסיה-אוקראינה, צפויים כנראה להתמקד כעת בדרישתו להשתלט על גרינלנד ובאיום המכסים שלו. ביום חמישי ייערך בבריסל כינוס חירום של מנהיגי מדינות האיחוד האירופי, וכנראה שרק אז עשויה להתקבל הכרעה בשאלת התגובה האירופית, אם לא תושג פשרה מול טראמפ.
לפי הדיווחים, בדיונים שנערכים כעת בבריסל ההצעה שזוכה לתמיכה הרחבה ביותר היא חידוש של חבילת המכסים על סחורות אמריקניות בשווי כולל של 93 מיליארד אירו – חבילה שהאיחוד האירופי קידם כחלק ממלחמת הסחר שבה פתח טראמפ בשנה שעברה מול רוב מדינות העולם, אבל בוטלה אחרי שארה"ב והאיחוד הגיעו להסכם סחר בחודש יולי. אותו הסכם, שספג ביקורת קשה אחרי שנחתם כיוון שהותיר מכסים בגובה של 15% על מדינות האיחוד, עדיין לא אושר סופית – ובעקבות הכרזתו של טראמפ בסוף השבוע בפרלמנט האירופי כבר הודיעו שיקפיאו את הדיונים בסוגיה.
צעד חריף אף יותר, כזה שנתפס מעין "נשק יום הדין", הוא הפעלה של סעיף מיוחד המכונה "כלי למאבק בכפייה" (ACI בראשי התיבות באנגלית) – כלי המעניק לאיחוד סמכויות סחר מיוחדות ואומץ ב-2023 מתוך מחשבה שיהיה דרוש בעתיד אל מול מעצמה אחרת לגמרי, סין. הסעיף, שביבשת מכנים אותו כאמור "הבזוקה המסחרית", מעולם לא מומש בעבר, והוא יאפשר בין היתר להגביל את פעילותן של חברות אמריקניות ביבשת – בכלל זאת ענקיות טכנולוגיה.
גורם המקורב לנשיא צרפת עמנואל מקרון אמר לרויטרס כי הוא דוחף להפעלת הכלי החריג הזה, אולם מנהיגים אחרים באירופה מבקשים למצוא פשרה וחוששים שמהלך כזה יביא להסלמה ולמלחמת סחר כוללת מול טראמפ. ראש ממשלת אירלנד מיהאל מרטין אמר למשל כי אף שאין ספק שהאיחוד צריך להגיב, "מוקדם מדי" להפעיל את סעיף החירום. לפי שעה לא ברור מה הסיכוי שהכלי החריג יופעל, ודיפלומט אירופי אמר ל"פייננשל טיימס" הבריטי כי הוא מקווה שטראמפ ייסוג מאיום המכסים שלו. "יש בידינו כלי תגמול ברורים אם זה יימשך. הוא משתמש בשיטות מאפיוזיות מובהקות", הוא אמר, "בד בבד אנחנו רוצים לקרוא בפומבי לריסון ולתת לו הזדמנות לרדת מהעץ". המסר, כך ציין הגורם האירופי, "הוא שיטת המקל והגזר". דיפלומט אירופי נוסף ששוחח עם "פייננשל טיימס" ציין מנגד כי "צריך להוריד את הטמפרטורה" ולקדם דיאלוג מול ארה"ב.
14 צפייה בגלריה
טראמפ לצד מקרון וקנצלר גרמניה מרץ בפסגת נאט"ו ביוני 2025. חשש שהברית כולה תתפרק אם יממש את איומיו לפלוש לגרינלנד
(צילום: רויטרס/REUTERS/Christian Hartmann/Pool)
באתר החדשות "פוליטיקו" דיווחו על קולות אחרים בבריסל, כאלו שדורשים קו תקיף הרבה יותר. לפי הדיווח הזה, בשיחות פרטיות גורמים אירופיים רשמיים מביעים תדהמה מדרישתו של טראמפ להשתלט על שטח ריבוני של מדינה אחרת ומתארים את התנהגותו כ"משוגעת" ו"מטורפת". כמה מהם, כך לפי "פוליטיקו", תוהים אם אימץ לעצמו "מצב רוח קרבי" אחרי הצלחת המבצע ללכידת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו. "אני חושב שזה נתפס כצעד אחד יותר מדי", אמר דיפלומט אירופי ל"פוליטיקו", בהתייחסות לאיום המכסים של טראמפ. "אירופה סופגת ביקורת על כך שהיא חלשה מול טראמפ. יש בכך אמת מסוימת, אבל יש גם קווים אדומים". מהלך דרמטי אף יותר מצעדי תגמול כלכליים הזכיר חבר הפרלמנט הגרמני יורגן הרדט, איש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שאמר ל"בילד" כי "כדי לגרום לנשיא טראמפ להתעשת בסוגיית גרינלנד", ורק כמוצא אחרון, הוא לא שולל אפשרות של חרם על המונדיאל, שארה"ב תארח השנה יחד עם מקסיקו וקנדה.
גרינלנד, נזכיר, הוא אי בחוג הארקטי ששטחו גדול יותר משטח מקסיקו ואוכלוסייתו מונה 57 אלף תושבים. האי שייך זה מאות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן. אף שלארה"ב יש כבר בסיס צבאי בגרינלנד והסכם מול דנמרק מתקופת המלחמה הקרה מאפשר לה לבנות שם בסיסים נוספים אם תרצה, טראמפ מתעקש שהגנה על שטח "חכור", כלשונו, אינה שוות ערך להגנה על שטח שנמצא בבעלות אמריקנית מלאה.
14 צפייה בגלריה
כלי צבאי אמריקני בבסיס של ארה"ב בגרינלנד. טראמפ יכול לבנות עוד בסיסים, אבל דורש שליטה מלאה כדי "להגן עליו"
(צילום: Ritzau Scanpix/Thomas Traasdahl via REUTERS )
מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד חוזר טראמפ ומעלה את סוגיית הסיפוח של גרינלנד, ונקט כמה צעדים שנועדו לאותת על רצינות כוונותיו, בהם מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. בשבועות האחרונים, בצל הצלחת המבצע הצבאי בוונצואלה שבו הדיחה ארה"ב את הנשיא ניקולס מדורו, שב טראמפ לעסוק בנושא וניפק עוד שורה של הצהרות, שבהן לא שלל פלישה צבאית, ואלו עוררו דאגה גדולה בדנמרק ובגרינלנד.
ראש הממשלה הדנית מטה פרדריקסן הדגישה שוב ושוב שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו, ובשבוע שעבר היא השתתפה במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה המקומי של גרינלנד, ינס-פרדריק נילסן, שבה הציגו השניים חזית אחידה אל מול איומיו של טראמפ. אף שבגרינלנד יש תנועה חזקה הדורשת עצמאות מדנמרק, נילסן אמר לצד ראש הממשלה הדנית כי אם יידרש כעת לבחור בין קופנהגן לוושינגטון – הוא יבחר בקופנהגן. "אם אנחנו חייבים לבחור בין ארה"ב לדנמרק כאן ועכשיו, אנחנו בוחרים בדנמרק. אנחנו בוחרים בנאט"ו. אנחנו בוחרים בממלכת דנמרק. אנחנו בוחרים באיחוד האירופי".
14 צפייה בגלריה
ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן. "האי לא למכירה"
(צילום: Mads Claus Rasmussen / RITZAU SCANPIX / AFP)
טראמפ מצדיק את רצונו לרכוש את גרינלנד או להשתלט על האי בכוח בטענה שזהו אזור אסטרטגי שרוסיה וסין לוטשות אליו עיניים, ושאם ארה"ב לא תשתלט עליו – הן יעשו זאת, ולכן כל דבר פרט לשליטה אמריקנית בגרינלנד אינו מתקבל על הדעת. עם זאת האי שייך כאמור לדנמרק, שכמו ארה"ב היא חברה בנאט"ו, ופלישה אליו על-ידי חברה אחרת, במקרה הזה וושינגטון, היא צעד שעקרונית יחייב את שאר חברות הברית להתגייס למען דנמרק ולסייע לה להדוף את הפלישה. ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הזהירה כי אירוע כזה יכול להביא להתמוטטות נאט"ו כולה.
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
14 צפייה בגלריה
הנוף של גרינלנד. כשהקרח יימס והנתיבים ייפתחו, גם המשאבים יהפכו נגישים יותר
(צילום: AFP)
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין 10 היצואניות הגדולות בעולם.
80% מתחת לקרח בעובי 3 ק"מ
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
הצהרותיו של טראמפ אינן הפעם הראשונה שארה"ב מביעה עניין ברכישת גרינלנד. כשהאי היה עדיין קולוניה והמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות הסלימה, וושינגטון בהובלת הנשיא דאז הארי טרומן עשתה ניסיון לרכוש את גרינלנד משום שראתה בו נכס אסטרטגי – אבל דנמרק סירבה למכור אותו.
