"אינני מכירה תשתית שיש בה, ולו בקירוב, כדי להשפיע על תוצאת הבחירות או לבסס טענה להשפעה שיכולה להביא לשינוי בתוצאות הבחירות. אם יוצג בפנינו מידע נוסף ומחדש שטרם הוצג הוא ייבחן ויטופל כדין". כך אמרה אחר הצהריים (ראשון) היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
היא נאמה בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת, ימים ספורים לאחר העימות החריף והפומבי בינה לבין ראש השב"כ דוד זיני, סביב חקירת החשד להשפעה זרה בבחירות.
גלי בהרב-מיארה
(צילום: מישל אמזלג, לע"מ)
"כאשר יש תשתית ראייתית - מי שצריך להיחקר ייחקר. זה לא עניין של ימין או שמאל. זה לא עניין של יהודי או ערבי. ההחלטה אם לחקור אדם היא החלטה מקצועית, עניינית ושוויונית. כך היה וכך יהיה", הוסיפה. "יו"ר ועדת הבחירות מלווה את הנושא במקצועיות, בממלכתיות ובאחריות, מתוך הבנה עמוקה של חשיבות טוהר הבחירות ואמון הציבור בהן. אנו נעדכן אותו בהתפתחויות".
בהרב-מיארה למעשה רמזה כי נכון להיום אין התפתחות משמעותית בחקירה המשותפת לשב"כ ולמשטרה בעניין החשד להשפעה זרה על הבחירות.
לדבריה, מנגנוני ההגנה על זכויות האדם בישראל והמגבלות על שימוש פסול בכוח של הרשות המבצעת חלשים. "דווקא במצב הזה ישנה חשיבות מיוחדת לעצמאותה המקצועית של מערכת אכיפת החוק".
היא מתחה ביקורת חריפה על חוקי המהפכה המשפטית, ואמרה: "התחדדו אצלי ואצל פרקליט המדינה והמשנים שתי תובנות יסודיות: המהלך לא נועד לטייב. הוא נועד לשנות את עקרונות ההפעלה של אכיפת החוק בישראל - מנאמנות לציבור לנאמנות לשלטון. תובנה שנייה, זוהי מכה קטלנית לשלטון החוק ולזכויות האדם. השמירה על הייעוץ המשפטי הציבורי והתביעה הכללית כמוסדות מקצועיים, ממלכתיים וא-פוליטיים אינה מובנת מאליה".
היא מנתה שני חוקים המהווים לשיטתה "איום חמור, ברור ומיידי על יכולתה של מערכת אכיפת החוק לפעול מתוך נאמנות לציבור", והתייחסה כאמור לחוק מח"ש ולחוק להחלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה.
העימות עם זיני
במרכז המחלוקת בין היועמ"שית לבין ראש השב"כ עמדה דרישתו של זיני שנחשפה ב-ynet לסווג באופן גורף את הפרשה תחת חשד לעבירות ביטחוניות, באופן שיאפשר לשב"כ להפעיל כלי חקירה מורחבים, וכן הבקשה של זיני לחקור באזהרה בכירים במפלגות הערביות מבלי להציג ראיות. בהרב-מיארה התנגדה לדרישות והבהירה כי לא ניתן לחקור אזרחים ונבחרי ציבור ללא תשתית ראייתית מתאימה, והזהירה כי הדרישה אינה חוקית.
לצד זאת, הסבירה היועמ"שית, לא ניתן לסווג מראש את כל הפרשה תחת עבירות ביטחוניות, שכן חשדות על קבלת שוחד בחירות יכולים להישאר במישור הפלילי בלבד.
המשבר הגיע לשיאו לאחר שבהרב-מיארה פרסמה הודעה חריגה שבה האשימה את שב"כ בעיכוב העברת חומרי החקירה לצוות המשותף עם המשטרה, והבהירה כי "כל מי שצריך להיחקר - ייחקר", אך לא ללא בסיס ראייתי. העימות גלש גם לחילופי דברים קשים בין השניים, שעל פי הדיווחים כללו הרמת קול והאשמות הדדיות.
בעקבות הדברים התערב נשיא המדינה יצחק הרצוג, ששוחח עם השניים, ובהמשך נפגשו בהרב-מיארה וזיני במטה שב"כ והסכימו להנמיך את גובה הלהבות ולעשות מאמץ לקיים יחסי עבודה תקינים. למחרת החל שב"כ להעביר למשטרה, בפעימות, חומרים הנוגעים לחשדות בפרשה. עם זאת, ההסכמה על רגיעה לא ביטלה את המחלוקת העקרונית בין השניים בנוגע לאופן ניהול החקירה ולגבולות הסמכות של שב"כ.
