צפירת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ברחבי הארץ
(צילום: לע"מ, גיל יוחנן, נדב אבס)
הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה נערך הבוקר (רביעי) בהיכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל בירושלים. ב-11:00 נשמעה צפירה של שתי דקות בכל רחבי הארץ, ומיד אחריה חלף מעל היכל הזיכרון מטס מיוחד של מטוסי קרב במבנה חסר. לאחר מכן נפתח הטקס במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה נפתלי בנט.
במקביל, התקיימו טקסי זיכרון ממלכתיים ב-52 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ. טקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות האיבה יתקיים ב-13:00 בהר הרצל ברחבת האנדרטה לחללי פעולות האיבה.
נאומו של בנט בטקס בהיכל הזיכרון
(צילום: לע"מ)
אם שכולה הניפה שלט במהלך נאום בנט, התפרצות לנאומה של שקד
(צילום: חיים גולדיטש)
בפתח דבריו סטה ראש הממשלה מהנאום הכתוב שהכין מראש והתייחס לקרובים של חברו עמנואל מורנו, שהגיעו להשתתף בטקס. "אני רואה פה את משפחת מורנו ואני לא יכול שלא לחשוב מה עמנואל היה חושב אם הוא היה רואה את בתו אביה, קצינה ביחידה בצבא ההגנה לישראל, כל כך גדולה, יפה. הוא לא הפסיק לחפור עלייך 'תקשיב, אני יודע שכולם אומרים אבל אביה שונה - היא באמת הכי חכמה, היא באמת הכי מוכשרת', והוא לא היה מרפה. אין לי ספק שעמנואל היה מאוד גאה בך אביה, בכם, אתם כל כך גדולים, יותר גבוהים ממנו. וגם אני מתגעגע לאבא שלכם מאוד-מאוד". במהלך דבריו הניפה האם השכולה מירב חג'אג' שישבה בקהל דף נייר שעליו נכתב "בנט, מי שהקים ממשלה עם תומכי טרור לא רצוי פה". קרוב משפחה של מורנו ביקש ממנה להפסיק, והיא יצאה מההיכל.
לאחר מכן התייחס ראש הממשלה בנט לצפירה שנשמעה בכל רחבי הארץ. "לפני כמה רגעים עמדנו יחד, כאיש אחד בלב אחד, לקולה המרעיד, המצמית, של הצפירה. קול דממה דקה. קול שתיקתם של אלפי הנופלים במערכות ישראל. מי באש ומי בחרב, מי בקרב, ומי במלחמה, מי באימון, ומי בתאונה. וספר הזיכרונות כבר נפתח מעצמו, ואנחנו זוכרים את החיוך, את החיבוק, את שיחת הטלפון האחרונה. ואנחנו מביטים סביב ורואים פנים חדשות, מיוסרות. פניהם של המצטרפים החדשים, בעל כורחם, אל משפחת השכול הישראלית הגדולה. גבורת לוחמינו מלווה אותנו מתעוזת אבותינו הקדומים, דרך שחר הציונות ועד ימינו אלו, כחוט שני", אמר.
18 צפייה בגלריה
ראשי המדינה בטקס בהר הרצל: יו"ר הכנסת, הנשיא ורעייתו, ראש הממשלה, נשיאת העליון בעלה
(צילום: לע"מ)
18 צפייה בגלריה
"מי שהקים ממשלה עם תומכי טרור לא רצוי פה". אם שכולה הניפה שלט במהלך נאום בנט בלי צעקות ויצאה מהאולם
(צילום: חיים גולדיטש)
הוא סיפר על חללי צה"ל נתן אלבז ורועי קליין שנפלו שניהם כשנשכבו על רימון והצילו את חבריהם לנשק. "נתן אלבז נולד במרוקו, עלה לבדו לארץ, והתגייס לגבעתי בשנת 1952. בעודו פורק רימוני יד באוהל שבבסיס, הוא שמע לפתע קול נקישה, והבין שהניצרה של אחד הרימונים השתחררה ושיש לו שלוש שניות בלבד למנוע אסון. הוא יצא מיד מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו.
"בשנייה שנותרה הוא הבין שאין לו היכן להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו. הוא עטף את הרימון בגופו והתרחק מהם בריצה. הרימון התפוצץ. נתן אלבז נהרג תוך שהוא הציל את חיי חבריו. על מעשה הקרבתו של טוראי נתן אלבז הוענק לו עיטור המופת.
"רועי קליין נולד ברעננה, לא רחוק ממקום מגוריי. הוא התגייס לצה"ל וצמח ביחידת אגוז. הוא יצא ללמוד תורה, ולמד גם באוניברסיטה, וחזר לצה"ל. במלחמת לבנון השנייה, הוא שירת כסמג"ד בגדוד 51 של גולני. במהלך הקרב הקשה בבינת ג'ביל, נזרק רימון לעבר הכוח עליו פיקד. בחלקיק שנייה הוא זינק על הרימון, נשכב עליו, וקרא "שמע ישראל". רועי קליין נהרג תוך שהוא הציל את חיי חבריו. על מעשה הקרבתו של רב-סרן רועי קליין הוענק לו עיטור העוז".
18 צפייה בגלריה
אילנה כליף, אלמנתו של סמל במילואים גדעון (גידי) כליף, שנפל במלחמת לבנון, מדליקה את נר הזיכרון בטקס המרכזי
(צילום: לע"מ)
בנט הוסיף כי "52 שנים מפרידות בין מעשה הגבורה של נתן אלבז לזה של רועי קליין, אך חוט של מסירות נפש וגבורה יהודית מחבר ביניהם. נתן אלבז ממרוקו, רועי קליין מרעננה. שונים ברקע, זהים באהבתם - אהבתם לארץ ישראל, אהבתם לעם ישראל, אהבתם למדינת ישראל".
ראש הממשלה ביקש להציג את סיפוריהם של אלבז וקליין כמשל לאחדות ישראל, על רקע הפילוג הפוליטי. "לצד כל החללים שלנו, הם הותירו לנו צוואה. במותם הם ציוו לנו את החיים ביחד. אחיי ואחיותיי, אם לא נהיה ביחד - לא נהיה בכלל. אין לנו קיום כשבטים מסוכסכים, אלא רק כאומה מגוונת ומאוחדת", אמר. "כמה העם שלנו משתוקק לאחדות. כמה הערבות ההדדית טבועה בנפש שלנו. רואים זאת ברגעי משבר, רואים זאת גם ביום זה".
בנאומו גם העביר בנט מסר למנהיגי איראן ולראשי ארגוני הטרור, בצל גל הפיגועים, ואיים כי ישראל תפגע גם בהם. "אלימות וטרור הם לא תופעות טבע או גזירות גורל שמדינת ישראל תשלים איתן. אנחנו נכה לא רק במי שפוגע בנו ישירות, אלא גם במי ששלח את אותו. עידן החסינות של מחוללי הטרור נגמר. לא רק המחבל השליח בקצה יישא במחיר, אלא גם שולחו, ואפילו אם הוא מרוחק אלף קילומטר מזרחה מכאן. משטר שמממן את הטרור, משטר שמחמש את הטרור, משטר שנותן את הפקודה לטרור לא יוכל להסתתר יותר, בפחדנות מרוחקת.
"הוא כבר החל לשלם את המחיר, שרק יילך ויגבר. אויבנו יפגשו עוד ועוד יוזמה, תקיפות וחדשנות. לעימות הבא, אם נידרש לו, אנחנו נחושים להגיע מוכנים ומאומנים, מפתיעים ולא מופתעים, ולהכות באויב מכה קשה וחותכת. אנחנו נמשיך להתעצם בהיקפים כאלו כך שבסופו של דבר, יום אחד, אויבינו יבינו כמה חלומם להשמידנו הוא חסר תוחלת".
ראש הממשלה הזכיר את השבויים והנעדרים ברצועת עזה וחזר על הבטחתו להשיבם. "איננו שוכחים את השבויים והנעדרים, את אלה שלא שבו מהקרב. את הדר גולדין, ואת אורון שאול. את אברה מנגיסטו ואת הישאם א-סייד, שאר הנעדרים שלנו. אנחנו היינו שם כששלחנו את הבנים פנימה ואנחנו כאן כדי להמשיך במחויבות להשיב אותם הביתה. זוהי המשמרת שלנו, זוהי המחויבות שלנו".
בהתייחסו לנכי צה"ל אמר: "איננו שוכחים גם את אלו הפצועים בגופם ובנפשם, את אלה שיצאו מהמלחמה אבל היא לא יצאה מהם. אנחנו נמשיך ונלווה אותם את נכי ופצועי צה"ל ומערכות הביטחון בגוף ובנפש במלחמה היומיומית שלהם לחיים של כבוד וביטחון".
ראש הממשלה בנט הקדים להגיע להיכל הזיכרון כדי לשוחח עם בני המשפחות השכולות. הוא עבר ביניהם, בירך אותם וחיבק אותם. עם פתיחת הטקס הדליקה את נר הזיכרון אילנה כליף, אלמנתו של סמל במילואים גדעון (גידי) כליף, שנפל במלחמת לבנון. את תפילת יזכור הקריא סגן אלוף אורי רון, מפקד במכללה לפיקוד טקטי, שחזר לשירות בתום שיקום ארוך אחרי שנפצע מפגיעת טיל נ"ט במלחמת לבנון השנייה, וב-2013 נפצע במבצע נגד מנהרות חמאס בעזה. הרב הראשי לצה"ל תת-אלוף אייל קרים הקריא תפילה לנשמות הקדושים. את ה"קדיש" הקריא שלמה שרון, אביו של סמל ראשון אסף שרון, שנפל ב-1999.
בסיום הטקס הניחו ראשי המדינה זרי פרחים במרכז ההיכל. בין היתר את זר מדינת ישראל הניח הנשיא הרצוג, את זר ממשלת ישראל הניח ראש הממשלה בנט, את זר בית המשפט העליון הניחה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, את זר צה"ל הניח הרמטכ"ל אביב כוכבי, את זר המשטרה הניח המפכ"ל יעקב שבתאי, את זר המוסד הניח ראש המוסד דוד ברנע, את זר השב"כ הניח ראש השב"כ רונן בר, ואת זר עיריית ירושלים הניח ראש העיר משה ליאון.
במקביל לטקס בהר הרצל נערך בבית העלמין קריית שאול בתל אביב טקס ממלכתי, שבו משתתף באופן מסורתי שר הביטחון. בני גנץ דיבר בנאומו על חשיבותו של יום הזיכרון: "חוסנה של החברה מורכב ממרכיבים רבים: מביטחון, מחינוך, מכלכלה ומבריאות, מתעשייה, ומקליטת עליה. אך מרכיב ייחודי בחוסן של החברה שלנו הוא לשמר את הזיכרון, שהוא לנו כאבן דרך וכאלומת אור לכל מה שאנו עושים בהווה ושנעשה בעתיד. אנו מושיטים יד למשפחות השכולות, למפקדים ולחיילי צה"ל וכוחות הביטחון, בשמירה על אותו זיכרון חשוב כל כך , זיכרון השייך לכולנו. זיכרון שהוא אבן יסוד בחיינו כאן".
בטקס שנערך בחלקה הצבאית בפתח תקווה התפרצו בני משפחה שכולה לדבריה של שרת הפנים איילת שקד וקראו "לכי לעזעזל, לכי הביתה, גועל נפש, תתביישי לך". שקד השיבה מעל הבימה: "זה בסדר, משפחות שכולות הן קדושות, ואפשר גם להביע כאב".
בטקס שנערך הבוקר במטה השב"כ לזכר 150 חללי השירות התבטא ראש השב"כ רונן בר באופן חריג נגד השיח הפוליטי בישראל. "מדינת ישראל קמה, קיימת ותתקיים קודם כל בזכות אותם אלה אשר שילמו את המחיר היקר ביותר. עוצמתנו תמיד הייתה באחדותנו. דווקא ביום הזה שבו כולנו מתכנסים בתוכנו, אנו חייבים לזכור את סכנת הפלגנות, השיח האלים וההסתה שעלולה להביא אותנו לתהומות מסוכנים", אמר בר.
מוקדם יותר התקיים בהיכל הזיכרון טקס הקראת שמות חללי מערכות ישראל במעמד שר הביטחון גנץ. בטקס הקריאו נציג צה"ל, המשטרה ושירות בתי הסוהר את שמות החללים החקוקים על הלבנים שמהן מורכבים קירות היכל הזיכרון.
פורסם לראשונה: 10:51, 04.05.22
