נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הגיב היום (שלישי) לראשונה להכרה הישראלית הרשמית ברצח העם הארמני, החלטה שהתקבלה בממשלה ביום ראשון. "איננו מתייחסים אפילו במעט רצינות להכפשות נגד ארצנו של רשת רצח שידיה מגואלות בדמם של 75 אלף עזתים חפים מפשע, רובם נשים וילדים", הוא אמר.
ארדואן תוקף את ישראל על ההכרה ברצח העם הארמני
בדברים שנשא לאחר ישיבת קבינט באנקרה, אמר ארדואן כי "בהיסטוריה שלנו אין דיכוי, טבח, קולוניאליזם או רצח עם. בהיסטוריה המפוארת שלנו יש רחמים. הייתה תמיד הושטת יד לכל המדוכאים, ללא קשר לדתם, למוצאם או לזהותם. הייתה גם האצילות המוסרית שבהענקת מקלט לנמלטים מן האינקוויזיציה ומרדיפות הנאצים. הייתה גם עמידתם האיתנה והמכובדת של אבותינו, שאמרו 'אוותר על כתרי, אך לא אסגיר את מי שמצא מקלט במדינתי'".
נשיא טורקיה הוסיף ואמר כי "זאת יודעים היטב - אם רק יביטו בהיסטוריה שלהם, אותם אלה המשמיצים את טורקיה ואת העם הטורקי כדי לטשטש את הברבריות שהם מבצעים בעזה".
שלשום אישרה ממשלת ישראל פה אחד, את הצעת שר החוץ גדעון סער להכרה ברצח העם הארמני. "זה לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר סער בישיבת הממשלה. האישור ההיסטורי הזה צפוי להוביל להחרפת המתיחות הקיימת גם כך עם טורקיה.
בהצעת ההחלטה נאמר כי "על יסוד החובה המוסרית וההיסטורית, תכיר ישראל ברצח העם שבוצע בבני העם הארמני בשלהי תקופת האימפריה העות'מאנית. בהצעה נקבע עוד כי יש לגנות הכחשה, מזעור או עיוות האמת ההיסטורית של אירועים אלה".
"בהיסטוריה שלנו אין דיכוי". נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן
(צילום: Adem ALTAN / AFP)
ההכרה הישראלית נתקלה בתגובה קרירה, דווקא מצד ארמניה עצמה. ראש ממשלת ארמניה, ניקול פשיניאן, נשאל על הנושא במהלך תדרוך לכתבים, והשיב בפשטות כי ארצו אינה רואה צורך להגיב להחלטת הממשלה בישראל. לדבריו, אין בכוונת ארמניה להפוך את סוגיית רצח העם לכלי פוליטי, והימנעות מ"נשק פוליטי" של הנושא היא אינטרס ארמני מובהק.
התגובה הזו בולטת במיוחד על רקע ההצהרות החריפות של אנקרה ובאקו. טורקיה האשימה את ישראל כי ההכרה נועדה להסיט את תשומת הלב מהמלחמה בעזה, ואילו אזרבייג'ן קראה לישראל לחזור בה מההחלטה, בטענה כי מדובר בעיוות של העובדות ההיסטוריות.
לפי היסטוריונים, עד 1.5 מיליון ארמנים נרצחו על-ידי הטורקים העות'מנים בימי מלחמת העולם הראשונה, וחוקרים רבים רואים באירועים האלה רצח העם הראשון של המאה ה-20. טורקיה מנגד מתעקשת שמספר ההרוגים היה נמוך בהרבה וכי היו אלה קורבנות של מלחמת אזרחים והתקוממות, לא של רצח עם שיטתי. במשך השנים טורקיה פועלת נמרצות כדי למנוע ממדינות שונות להכיר באירועים כרצח עם, ונוקטת סנקציות נגד מדינות המקדמות הליכי הכרה כאלה.
