ד"ר כוכב אלקיים-לוי, ראש מכון דבורה, עו"ד ומרצה במחלקה ליחסים בין לאומיים באוניברסיטה העברית, הייתה בין הראשונות שעסקו בחקר ובהסברה של פשעי המין שהתרחשו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר. מאז הטבח היא נאמה והרצתה במקומות רבים בעולם על מנת להיאבק בהכחשה, לקדם את ההסברה בנושא ולהשמיע את קולן של הקורבנות. אולם, לאחר הבחירה בה ככלת פרס ישראל, גברו סימני השאלה מדוע הועדפה על פני נשות מקצוע נוספות שפעלו במישורים אלו מאז החלה המלחמה.
גורמים במשרדי הממשלה סיפרו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" שבחודשים האחרונים גורמים רשמיים בישראל החליטו להתנתק מאלקיים-לוי כיוון שלדבריהם היא מתנהלת באופן לא מקצועי. "אנשים התנתקו ממנה בגלל שהמחקר שלה הוא לא מדויק", הסביר גורם במשרדי הממשלה. "הרי כל הסיפור זה שרוצים להאשים אותנו שאנחנו מפיצים פייק ניוז, והמתודולוגיה שלה לא הייתה טובה ולא מדויקת.
"למשל הסיפור על האישה ההרה ששיסעו את ביטנה - סיפור שהוכח כלא נכון, והיא הפיצה אותו בעיתונות הבינלאומית. זה לא צחוק. לאט לאט אנשי מקצוע התחילו להתרחק ממנה בגלל שהיא לא אמינה. יש חוקרים שיושבים שעות בארכיונים ומנתחים סרטונים. זו עבודה של היסטוריונים, משפטנים ומומחים למגדר. כל מי שעוסק בזה מכוון בראש ובראשונה למקצועיות ואמינות. הרי אם יש אי-דיוקים, תוך דקה טוענים שזה פייק ניוז, ולכן צריכים להיות הכי מדויקים והכי נאמנים למציאות שיש. היא רצתה גם למנוע את הביקור של פרמילה פאטן בארץ (שליחת מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים - נ"פ, א"א)".
מהנציבות האזרחית נמסר: "באשר לטענה בדבר סיפורה של האישה ההרה, מדובר בעדות ציבורית מצולמת שנמסרה על ידי אחד המגיבים הראשונים בזירת הטבח. הדברים לא הופצו לראשונה על ידי ד"ר אלקיים לוי, אלא צוטטו באותה עת גם על ידי גורמים רשמיים נוספים, ובהם משרד החוץ, מומחיות וגורמים בכירים נוספים בישראל. לאחר שהתברר כי האירוע לא התרחש, הנציבות האזרחית העבירה הבהרה בנושא לגורמים הרלוונטיים. העובדה שעדות אחת של מי שסיכן את נפשו על מנת לפנות גופות מזירת הטבח התבררה בדיעבד כבלתי מדויקת ומתוך טראומה קשה האופיינית לאזורי אסון - אינה מערערת את אלפי פריטי הראיות, העדויות והחומרים האחרים שעליהם מבוססת עבודת הנציבות".
לפי הודעת הזכייה של אלקיים-לוי שפורסמה בשבוע שעבר, מחויבותה ומסירותה הביאו אותה לפעול בזירה הארצית והבינלאומית ולהקים כוח משימה שכותרתו "חמ"ל פשעי מגדר", ובהמשך רתמה את הנציבות האזרחית לטיפול בעניין. "כחלק מפועלה, גייסה ד"ר אלקיים-לוי משפטניות רבות לנציבות האזרחית לפעול לצידה ולקדם הכרה בזירה הבינלאומית בכך שמעשי חמאס כלפי נשים וילדים חוסים תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות", נכתב.
אולם בפועל, מסבירים גורמים במשרדי הממשלה שמאחורי אותה "נציבות האזרחית" עומדת כוכב לבדה, עם אתר שנמצא תחת "מכון דבורה" שבבעלותה, עם בקשות לתרומות של מיליוני דולרים. "בהתחלה היא באמת הייתה מאוד פעילה, וזה היה מאוד נחמד", אומר אחד הגורמים. "ואז היא התחילה לקרוא לעצמה נציבות אזרחית. אנשים התבלבלו, חברי קונגרס פנו לאנשים שעובדים עם ישראל ושאלו מה זה, ישראל בנתה נציבות? זה שם שמבלבל. ולשאלה אם יש דבר כזה בכלל? יש גוף כזה? התשובה היא - לא. היא הגוף. היא זו הנציבות האזרחית".
עוד סימני שאלה עלו בנוגע לכספים שמרוויחה אלקיים-לוי כתוצאה מהעשייה שלה בתחום בחודשים האחרונים. במסמך שמטרתו להשיג תמיכה באותה נציבות אזרחית, נטען כי העלות המשוערת הכוללת של פעילות הנציבות בשנת 2024 היא 8 מיליון דולר, מתוכם 1.5 מיליון מיועדים להנהלה ואדמיניסטרציה. "רם עמנואל שגריר ארה"ב ביפן תרם לה כסף, היא לקחה תרומות ממלא אנשים, והחלה לבקש כסף על הרצאות", אמר אותו גורם במשרדי הממשלה.
טענות אלה מגיעות לאחר הפרסום של העיתונאי רביב דרוקר בחדשות 13 כי "דוח הזוועות" של פשעי המין של חמאס, שעל בסיסו קבלה אלקיים-לוי את הפרס, כלל לא קיים. חלק מחברי הוועדה שבחרו להעניק לה את הפרס אישרו ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי הדוח המדובר אכן לא הוצג להם.
מהנציבות האזרחית נמסר באשר לטענות כאילו גויסו כספים עבור "נציבות שלא קיימת": "הנציבות היא עמותה רשומה, המתנהלת בשקיפות מלאה, בהתאם להוראות הדין ולכללי רשם העמותות ומחזיקה באישור ניהול תקין. פעילותה מתבצעת באמצעות צוות מקצועי רב-תחומי המונה כ-20 אנשי צוות, בהם:
מנכ"לית הנציבות, עו"ד מירב ישראלי-אמרנט; מנהלת התפעול והתשתיות סא"ל במיל' נירית סמוכה; מנהלת תקשורת בינ"ל דנאי מרקס-כלף; מנהלת הארכיון קרן יונגבלוט (Karen Jungblut), לשעבר מנהלת בכירה במשך כ-25 שנים ב-USC Shoah Foundation ובנוסף, מומחיות בטראומה, אלימות מינית, חוקרים וחוקרות, אנשי ונשות תיעוד וארכיון ועוד. הטענה כאילו מלבד ד"ר אלקיים לוי לא פועלים בנציבות אנשי מקצוע נוספים, לא רק שאינה משקפת את המציאות אלא שהיא שגויה ומטעה ואף יש בה הכפשה של ממש".
ניסתה למנוע את ביקורה של שליחת האו"ם בארץ. פאטן בעת ביקורה בישראל
(צילום: משרד החוץ )
המחקר הרשמי הראשון שפורסם בישראל על הפגיעות המיניות שהתרחשו במסגרת הטבח של 7 באוקטובר פורסם לפני כחודש על ידי איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית. בדוח נותחו עשרות פרטי מידע חסויים וגלויים, כולל עדויות של עדי ראייה ושמיעה, ראיונות עם כוחות הצלה וטיפול, מידע שהותר לפרסום באמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית ופניות שהגיעו אל האיגוד.
כמה שבועות לאחר מכן פורסם הדוח של שליחת מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית בסכסוכים, שהתבסס על ביקור שערכה עם צוותה בקיבוצי הדרום ובשטחי הרשות הפלסטינית לצורך איסוף עדויות. ביקור, שלפי גורם במשרדי הממשלה, אלקיים-לוי ניסתה למנוע. הדוח של פאטן, שמתפרס על פני 24 עמודים מתבסס על חוות דעת של כ-10 מומחים מתחום הרפואה והמשפט. הוא קבע כי במהלך הטבח אירעו מעשי אונס, אונס קבוצתי, אונס גופות, הטלת מומים באיברי מין ועוד.
אלו שני הדוחות הרשמיים היחידיים שפורסמו עד כה על פשעי המין שביצע חמאס במסגרת הטבח של ב-7.10. "כוכב היא משפטנית, יש לה הכשרה מאוד מאוד טובה, והיא בחורה מאוד מוכשרת", הוסיף הגורם. "ובאמת, מאז שאני שומע ממנה, היא באמת מדברת על דוח שהיא אמורה להכין ולהתפרסם, אבל אני לא ראיתי דבר כזה עד עכשיו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "ד"ר כוכב אלקיים-לוי נבחרה לקבל את פרס ישראל על פועלה בהעלאת המודעות הציבורית והבינלאומית לפשעי חמאס במתקפה הרצחנית של 7 באוקטובר ולא על דוח מסוים. אלקיים-לוי הייתה הראשונה להקים נציבות אזרחית לתיעוד הפשעים המזוויעים שביצע חמאס בנשים וילדים וכנגד משפחות ישראליות.
כחלק מעבודת הנציבות, ד"ר אלקיים-לוי כתבה את הדוח הראשון על הפשעים שביצע חמאס עוד ב-20.10, כשבועיים לאחר הטבח, ועליו חתמו כ-180 מומחים ומומחיות משפט מישראל ורחבי העולם. דוח זה התעדכן מפעם לפעם בהתאם להתפתחויות ומידע חדש, המאושר על ידי כלל החתומות. הנציבות האזרחית בראשות ד"ר אלקיים-לוי עומלת בימים אלה על דוח מקיף, אשר יכלול את הפרטים אותם פרסמה עד היום ופרטים נוספים שטרם פורסמו וכן, על בניית ארכיון היסטורי שיכלול תיעוד אודות הפשעים שביצע חמאס נגד נשים, ילדים ומשפחות".
מערכת ynet ו"ידיעות אחרונות" פנתה לד"ר כוכב אלקיים-לוי עם שורת הטענות המובאות בכתבה על ידי גורמים במשרדי הממשלה. היא הפנתה לדוברת האוניברסיטה העברית שלאחר בדיקה הפנתה בחזרה אל ד"ר אלקיים-לוי, ולאחר מכן אל משרד החינוך. בהמשך, ב-2026 נמסרה התייחסות מקיפה מהנציבות האזרחית.
התייחסות הנציבות האזרחית:
"הנציבות האזרחית לתיעוד וחקר פשעי חמאס ב-7 באוקטובר ובשבי הוקמה על ידי ד"ר כוכב אלקיים לוי מיד לאחר השבעה באוקטובר ונרשמה כעמותה על ידי המייסדות - ד"ר כוכב אלקיים לוי ועו"ד מירב ישראלי-אמרנט - בינואר 2024. הנציבות הוקמה לאור הכחשה חסרת תקדים של פשעי האלימות המינית ברחבי העולם ועל מנת לתעד, לחקור ולהניח תשתית משפטית והיסטורית בזירה הבינלאומית על פשעי המלחמה שביצעו חמאס וארגוני טרור שותפים נגד נשים, ילדים ומשפחות ב-7 באוקטובר ובשבי, ובכלל זה פשעי האלימות המינית והמגדרית הקשים.
"מאז הקמתה ובעבודה מאומצת שנמשכה מעל לשנתיים, הנציבות האזרחית הקימה ארכיון בינלאומי לפשעי מלחמה המכיל אלפי פריטי תיעוד, עדויות מקור מצולמות, מסמכים, חומרים חזותיים וניתוחים משפטיים, שנועדו לשמש בסיס למחקר ולהליכים משפטיים בישראל ובעולם ולהבטיח כי סיפורם של הקורבנות, כולל מי שקולם נדם לעולם, יתועד ויישמר לדורות.
על בסיס ניתוח החומרים שנאספו לארכיון פרסמה הנציבות שני דוחות מחקר מקיפים:
דוח על הטרור המיני של חמאס ב- 7.10 ובשבי המשתרע על פני כ-300 עמודים, מבוסס על למעלה משנתיים של עבודת מחקר, תיעוד וניתוח משפטי, והוא הדוח המקיף ביותר שפורסם עד כה על האלימות המינית והמגדרית של חמאס ב-7 באוקטובר ובשבי.
דוח הקינוסייד המשתרע על פני כ-80 עמודים, מתעד את העינוי השיטתי של חמאס נגד משפחות ב-7 באוקטובר ובשבי ומציג ניתוח משפטי חדשני של המתקפה המכוונת והאכזרית נגד משפחות, תוך פיתוח מסגרת מושגית ייחודית להתמודדות עם הטרור שהוכוון נגד משפחות במשפט הבינלאומי ובמסגרות משפטיות נוספות למאבק בטרור.
"שני הדוחות נכתבו בשותפות מרכז ראול וולנברג לזכויות אדם בקנדה בראשות פרופ' ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים הקנדי, וזכו לתמיכתם של מומחים בינלאומיים מובילים בתחומי המשפט הבינלאומי, זכויות האדם והמשפט הפלילי הבינלאומי. החל מהילרי קלינטון ועד פרופ אהרון ברק שכתב את ההקדמה לדו״ח האלימות המינית. הדוחות הוגשו והוצגו בפני גופי האו״ם, ממשלות, ארגונים בינלאומיים, מוסדות אקדמיים, מנהיגים ומקבלי החלטות ברחבי העולם.
"גיבוש צוות הנציבות היה תהליך מורכב, שכן העבודה בנציבות מחייבת התמודדות יומיומית עם חומרי התיעוד הקשים ביותר שנאספו מאז מתקפת הטרור. העבודה נעשית על פי הפרוטוקולים המחמירים ביותר בתחום ומחייבת דיוק, הצלבת מקורות ובקרה מקצועית קפדנית. היא גם גובה מחיר אישי ונפשי כבד מנשות ואנשי הצוות, שנחשפים שוב ושוב לחומרי הזוועה הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת. למרות המחיר הכבד, הן המשיכו בעבודתןם מתוך תחושת שליחות עמוקה - כדי להבטיח שהאמת תתועד, שהראיות יישמרו ושקולם של הקורבנות, שרבים מהם כבר אינם יכולים להעיד, לא יושתק.
"הצגת עבודתה של הנציבות כבלתי מקצועית או ככזו שלא התקיימה כלל, מעבר לכך שאינה נכונה כאמור, היא בראש ובראשונה מזינה נרטיבים וגורמים אנטישמיים, פוגעת במאבק נגד הכחשת פשעי ה-7 באוקטובר, מערערת את האמון בעבודת התיעוד הקשה ומעניקה רוח גבית למכחישי פשעי הטרור המיני. ובעיקר, היא פוגעת בקורבנות, במשפחותיהם ובניצולים, אשר עדויותיהם וגודל האסון שחוו, עדיין מוכחשים ברחבי העולם בין היתר בגלל הטענות חסרות היסוד המופנות כלפי שורדי השבי, הניצולים ומי שעוסקים במלאכת התיעוד הקשה כל כך של הפשעים נגדם".
