2 צפייה בגלריה
אירוע הירי במזרח ירושלים: איאד אלחלאק פלסטיני בעל צרכים מיוחדים הוא ההרוג
אירוע הירי במזרח ירושלים: איאד אלחלאק פלסטיני בעל צרכים מיוחדים הוא ההרוג
נורה כשהוא בגבו לקיר. איאד אל-חלאק
בבית המשפט המחוזי בירושלים העיד הבוקר (ראשון) מפקדו של של שוטר משמר הגבול (20) המואשם שירה למוות באיאד אל-חלאק, בעל צרכים מיוחדים, בעיר העתיקה בירושלים. "מבחינתי רצתי אחרי מחבל", אמר, "כל הסימנים העידו על כך". לאחר האירוע התברר כי אל-חלאק, שנמצא על הרצף האוטיסטי, היה בדרכו למוסד החינוכי שבו למד.
ל', שנכח באירוע הירי שאירע לפני כשלוש שנים, העיד לראשונה בבית המשפט מאז שהחל משפטו של השוטר בפברואר אשתקד. כשהוא ניצב מאחורי פרגוד באולם בית המשפט, לבקשת הפרקליטות, ובנוכחותם של משפחת אל-חלאק, אמר המפקד כי "לפני הכול, אני רוצה להגיד שאני עומד בסיטואציה שהיא לא פשוטה בכלל. לא האמנתי שאחרי שנתתי את הנשמה שלי, אעמוד פה בבית משפט. עברתי הרבה בשירות שלי, תקופה מאוד נפיצה. כמות הדם שנשפכה ושהייתי עד לה - זה משהו שאי אפשר להסביר".

אל-חלאק, בן 32 שנמצא כאמור על הרצף האוטיסטי, היה בדרכו למוסד החינוכי שבו הוא למד בעיר העתיקה ב-30 במאי 2020. הוא עטה על פניו מסכת קורונה ועל ידיו היו כפפות מנתחים. שוטרי מג"ב שהבחינו בו חשבו שהוא מחבל שנמצא בדרכו לבצע פיגוע, והחלו לדלוק אחריו כשברקע נשמעו ברשת הקשר דיווחים על מחבל נמלט. לאזור המרדף הגיע השוטר הנאשם. הוא נכנס לחדר אשפה שבו מצא אל חלאק מחסה - וירה בו למוות. לאחר הירי טען כי אל-חלאק "ביצע תנועה חשודה". לפי כתב האישום הוא ירה כשאל-חלאק בגבו אל הקיר, ולאחר מכן - כשהיה פצוע ולא חמוש - ירה בו שוב. הוא נאשם בעבירה של המתה בקלות דעת.
בזמן שבני משפחתו של הנאשם ישבו על ספסל הנאשמים כשהם לבושים בבגדים שחורים וחובשים כובעי גרב למניעת זיהוי הלוחם, תיאר ל' את פרטי אירוע הירי: "אנחנו יוצאים למשמרת שלי בבוקר, ישנתי בבסיס. הגעתי לתחנת שלם, לתדריך שכלל נהלי פתיחה באש והתרעות - היו המון התרעות. ירדנו למשימות. יצאתי עם א', השותף שהיה איתי במשמרת, לכיוון המשימה שלי. המשימה הייתה אחריות על שער האריות, תצפיות".
2 צפייה בגלריה
ח'יירי ורנא אל חלאק, הוריו של איאד
ח'יירי ורנא אל חלאק, הוריו של איאד
חיירי ורנא אל-חלאק, הוריו של איאד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לדבריו, "יצא מן נוהל בפלוגה שבכל פעם לפני משמרת נכנסים לנקודה ומסדרים אותה. הלוחם ואני נכנסנו לתוך נקודה משטרתית מוגנת ירי, התחלנו לנקות, ואז שמעתי צעקות '62, מחבל'. זה שם הקוד שלי. אני שומע את זה, מחבל בשטח הקשה הזה, והדבר הראשון שעולה לראש זה לדרוך את הנשק ולתפעל את האירוע".
ל' העיד כי "אני יוצא אל שער השבטים, ורואה מישהו שנמלט לכיוון ויה דולורוזה. אני צועק לו והוא לא עוצר. היו עליו כפפות שחורות, הוא לבש שחור - כל הדברים המסמנים עבורי שזה מחבל. אני מחליט לבצע ירי לפלג גוף תחתון על מנת לנטרל - נוהל מעצר חשוד כדי לעצור את הסכנה. מבחינתי הבן אדם כרגע רץ לכיוון הכותל המערבי".

הוא הוסיף: "לא הייתה פגיעה מהירי שלי. הלוחם שאיתי היה איתי במרדף, ומאחוריי היו שני שוטרים כחולים שזיהו את המחבל. ביצעתי את הירי מאקדח מסוג 'יריחו', יריתי ירייה אחת. אני מבחינתי רץ אחרי מחבל - אולי יש לו מטען, אולי סכין - כל מטרתי היא לעצור את הסכנה. אנחנו לא חושבים פעמיים ומבצעים נטרול. החשוד פנה לחדר האשפה. החלטתי, מתוך הניסיון שלי, שכרגע מבחינתי אני בהשתלטות עליו ולא מרגיש שאני צריך לבצע ירי. אגיב אם הוא יבצע פעולה חשודה, אני שולט על הסיטואציה".
ל' ציין כי "מכיוון שאני מכיר את השטח המון זמן, הבנתי שאין לו אפשרות לצאת. לאחר מכן הסתובבתי החוצה, צעקתי 'חדל' ו'עצור'. החשד היה כלפי כולם, כל מי שנמצא בסביבה. לא צפיתי בווידאו, זו סיטואציה של דקה. אני לא יודע אם נכנסתי ראשון או שני לחדר האשפה, אי אפשר לזכור. שמעתי ירייה, צעקתי 'חדל', אחרי זה שמעתי עוד ירייה, צעקתי שוב 'חדל'. למיטב זכרוני שמעתי שתי יריות, אני לא יודע מי ירה, אני לא מז"פ. הכול עניין של שניות. האירוע היה כל כך קצר - לא יותר מדקה".
בתוך כך, לאחר החקירה הראשית של עורכת הדין הלה אדלמן מהמחלקה לחקירות שוטרים, החלה החקירה הנגדית של הסנגוריות של השוטר הנאשם. עו"ד אפרת נחמני, הסנגורית של השוטר, אמרה ל-ל': "אני יותר ממזדהה עם התחושות שלך כאן, וחושבת שאתה לא צריך להיות פה. אמרת שמי שלא היה שם לא יכול להבין. כולם מדברים על זה שמדובר בזירה מאוד נפיצה ומדממת".
ל': "נכון".
עו"ד נחמני: "גם אם מישהו נפצע והוא על הקרקע, עדיין צריך להיות דרוך, נכון?".
ל': חד משמעית.
עו"ד נחמני: "אתה מתכוון שזה מפני פח"ע, נכון?".
ל': "זה יכול להיות גם גנב או אונס".
עו"ד נחמני: "תאשר לי שהזיהוי כמחבל - בגלל הקריאה של '62 מחבל' - זו קריאה יותר אמינה מאשר אם אזרח יצעק 'מחבל'".
ל': "אפשר לצחוק על הרבה דברים בשירות, אבל על דברים כאלה אנחנו לא צוחקים".
עו"ד נחמני: "תאשר לי בבקשה שהחוקר לחץ עליך שלא להגיד 'כנראה' אלא לתת תשובות".
ל': "החוקר מאוד רצה לתת תשובה מדויקת. היו המון שאלות. נתתי לו תשובה שמדובר בשניות ושאני לא יכול לתת לו תשובה נוספת. גם אם הוא ייקח אותי לשטח, לא אוכל למדוד כל דבר שם".
עו"ד נחמני: "אמרת ששמעת צרחות 'מחבל'. תאשר לי שאתה משתמש במילה הזאת בגלל ממד של לחץ. היה ברור לכולם שזה מחבל".
ל': "נכון. מבחינתי בכל האירוע הזה היה מדובר במחבל".
עו"ד נחמני: "אמרת שמדובר באירוע של דקה. האירוע מצולם, עם המרדף זה אירוע של אולי חצי דקה. כשאמרת 'דקה' התכוונת לאירוע קצר".
ל': נכון, זה היה מאוד מהיר. ההחלטה הייתה צריכה להיות מאוד מהירה - צריך לעצור את זה עכשיו".
עו"ד נחמני: "אתה מדבר על מה שהיה קורה אם לא היו יורים".
ל': "כל הקיום שלנו שם זה לנטרל את הסיכון".
עו"ד נחמני: "ניצב אלקלעי אומר לנו את המשפט הזה ואני צריכה שתסכים איתו. אני מקריאה: 'העובדה שלוחם אחד לא חש סכנת חיים מהזווית שלו, לא אומרת שהאחר לא חש תחושה אותנטית'. אתה מסכים?".
ל': "נכון".
בתוך כך, המחלקה לחקירות שוטרים יצאה מהדיון מרוצה. הנקודה העיקרית שעליה מתבסס האישום היא הירייה השנייה שהשוטר ירה באל-חלאק לאחר שהמפקד צעק 'חדל', ואת זה למעשה אישר ל'.
עורכי הדין אפרת נחמני, שרון זגגי-פנחס ואלון אפרת מסרו: "מפקדו של הלוחם, שהיה מעורב באירוע והעיד היום בבית המשפט מטעם התביעה, אישר בבית המשפט את טענות הלוחם היורה. לפי הטענות, ההחלטה באירוע הייתה החלטה מבצעית של שניות, וכל הכוחות בשטח היו משוכנעים שמדובר במחבל מסוכן שביקש לבצע פיגוע. בנוסף, לאף אחד לא היה מושג שמדובר באדם עם צרכים מיוחדים. דברי העד שמח"ש עצמה הביאה רק מחדדים את הניתוק המוחלט שלה מהשטח".