מאות בני אדם התכנסו הלילה (בין שלישי לרביעי) שעון ישראל, בבית כנסת בשכונת בונדיי בסידני להלווייתו של הרב אלי שלנגר - במרחק כמה רחובות בלבד מהחוף שבו נרצח לפני שלושה ימים. שלנגר, שליח חב"ד ואב לחמישה ילדים שרק לפני כשבוע חגג ברית מילה לבנו, נורה למוות באירוע החנוכה שהיה מבין מארגניו.
חמו, הרב יהורם אולמן, אמר בטקס כי על היהודים לא לפחד מלהגיע לחוף בונדיי בעקבות אותו טבח אנטישמי. לדבריו, רבנים מקומיים יארגנו אירוע לסיום חג החנוכה, שבו יודלקו שמונה נרות ביום ראשון הקרוב בזירת הטרגדיה. אולמן ספד לחתנו, ופרץ בבכי. "הפכת להכל בשבילי. המסירות שלך אליי לא ידעה גבולות, יכולתי לסמוך עליך בכל דבר", אמר בכאב. "היית הבן שלי, חבר שלי, איש סודי. לעבור יום בלעדיך נראה בלתי אפשרי".
אבלים רבים התכנסו גם מחוץ לבית הכנסת. עשרות שלא מצאו מקום ישיבה התקבצו בחזית המקום, גלשו אל המדרכה וצפו בטקס בשידור החי בטלפון הנייד. במהלך הטקס נאמרו תפילות בעברית ובאנגלית, ובהן תפילה שנשא גיסו, הרב מנדל קסטל.
האבטחה באזור הוגברה לאור הלוויה ההמונית, עם נוכחות משמעותית של משטרה וכן כוח של מאבטחים פרטיים ושירותי אבטחה יהודיים. המשטרה חסמה את הרחוב המוביל לבית הכנסת, וביצעה בדיקות תיקים למשתתפים ולאנשי תקשורת. בין היתר, במקום נכחו ראש ממשלת מדינת ניו סאות' ויילס כריס מינס, שתמך בקריאות להחמרת חוקי הנשק, מנהיגת האופוזיציה הפדרלית סוזן ליי, והנציגת המקומית אלגרה ספנדר.
לאחר הלוויה, אמר מינס כי יתחיל לקדם את השינוי במדיניות החזקת הנשק. "הפרלמנט ידון בשינויים הדחופים בשבוע הבא", אמר, "החקיקה תגביל את כמות הנשק שניתן להחזיק, תסווג מחדש את סוגי כלי נשק ותצמצם את קיבולת המחסנית לרובי ציד". לדבריו, "אנחנו בוחנים הצעות שלא לאשר הפגנות אחרי אירועי טרור".
אחד האבלים, סטאן גול (44), אמר כי שלנגר היה "אדם אלטרואיסטי ואכפתי ויחסר מאוד לקהילתו". לדבריו, "אנחנו מתגעגעים אליו מאוד. הוא היה שם בשביל כולם, לא היה אכפת לו אם אתה עשיר או עני".
במקביל, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחס לפיגוע בהצהרה לתקשורת, וקרא למדינות העולם "לעמוד יחד נגד כוחות הרשע ונגד טרור האיסלאם הקיצוני". לדבריו, "איזה דבר נוראי. אנחנו מתאבלים על כל מי שנרצח ומתפללים להחלמתם המהירה של הפצועים".
מלבד שלנגר, בפיגוע המחריד בבונדיי נרצחו 14 בני אדם. ביממה האחרונה פורסמו שמותיהם של שני נרצחים נוספים: בוריס טטלרויד, שהגיע לאירוע עם בנו שנפצע; ואדית ברוטמן בת ה-68, חברת משפחתו של טיבור וייצן שנרצח לצידה.
אלו שמותיהם של 10 הנרצחים הנוספים במתקפת הטרור בבונדיי ביץ': ניצול השואה אלכס קלייטמן (87), שאשתו העידה כי נרצח כשניסה להגן עליה; טיבור וייצן, שלפי דיווחים נורה גם כן כשהגן על אשתו ששרדה; דן אלקיים (27), אזרח יהודי-צרפתי שהיגר לסידני לפני כשנה; הרב יעקב הלוי לויטין, שגם הוא היה שליח חב"ד; ראובן מוריסון (62), במקור מברית המועצות, חבר בקהילת חב"ד באוסטרליה; השוטר לשעבר פיטר מייגר, ששירת כמעט 40 שנה במשטרת ניו סאות' וויילס ושימש כצלם פרילאנס באירוע לחנוכה של חב"ד; מריקה פוגני בת ה-82; הילדה בת ה-10 מתילדה פולטבצ'נקו; ובני הזוג בוריס וסופיה גורמן שנרצחו לפי הדיווחים מטווח אפס לאחר שניסו להיאבק במחבל.
ביקש להפיץ אור, והזהיר את אלבניזי
שלנגר הגיע לסידני כבר ב-2008, עבור פעילות חב"ד וליווי הקהילה היהודית בה. בחנוכה בשנה שעברה העלה לרשתות סרטון שבו ביקש "להפיץ אור" ותיעד את עצמו מדליק חנוכייה חשמלית בשלל מקומות בליווי מוזיקה. לצד פעילותו בסידני, הרב שלנגר עשה פעילויות נוספות, ובין היתר היה שותף להנצחת נרצחי טבח 7 באוקטובר ברחבי העולם. בחודשים האחרונים הגיע לישראל וצולם גם מחזק ומעודד חיילי צה"ל, ובתמונת הפרופיל שלו בוואטסאפ הוא נראה מוקף בחיילים.
זרים ונרות במקום הפיגוע בבונדיי ביץ'
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
רק לפני כמה שבועות פנה במכתב נרגש לראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, על רקע החלטת ממשלת הלייבור שם להכיר במדינה פלסטינית. "כרב בסידני, אני פונה אליך בבקשה שלא תבגוד בעם היהודי ולא באל. ארץ זו ניתנה על ידי אלוהים לאברהם, אחר כך לבנו יצחק, ולאחר מכן ליעקב, להיות מולדתו הנצחית של העם היהודי. יש לך הזדמנות לעמוד לצד האמת והצדק. על ידי ביטול מעשה בגידה זה, לא רק תכבד את העם היהודי ואת מורשתנו, אלא גם תתייצב עם דבר אלוהים".
הרב מנחם קוטלרסקי ממטה חב"ד העולמי מסר לאחר מותו של שלנגר כי "הוא היה מהשלוחים הנמרצים, שפעל במסירות נפש עבור בני קהילתו. הוא היה חבר יקר ושליח לדוגמא. אבידתו ואבידת היהודים הנוספים שנרצחו - הינה מזעזעת ובלתי ניתנת לעיכול. אף אחד לא ישבור את רוחם, ואת הרוח של עם ישראל".
לדבריו, "שלנגר תמיד חשב קדימה, יזם וחיפש לחדש. הקהילה בסידני – עיר הולדתה של רעייתו, הכירה אותו במשך כמעט 20 שנה. הוא הפך את המקום לבית יהודי חי ותוסס, מלא עשייה ורוח. הקשר שלי איתו היה אישי וחזק. ידענו לדבר בגובה העיניים, לשתף, לחשוב יחד. הוא לא חיפש כבוד או תהילה, רק לעשות טוב - והוא באמת עשה. זה כואב, קשה לעכל. הוא השאיר אחריו חלל, אבל גם דרך, דוגמה ומורשת של אמת".
