משרד מבקר המדינה הגיב בצהריים (רביעי) על החלטת בג"ץ להקפיא את עבודתו על דוחות מחדל 7 באוקטובר. "עד כה מבקר המדינה הוא הגורם הממלכתי היחיד שפעל להוציא את האמת לאור ולספק תשובות לאזרחי ישראל על מחדל 7 באוקטובר", נטען בהודעת המשרד, שהואשם בסיוע לראש הממשלה בנימין נתניהו ובפגיעה בעבודת ועדת החקירה העתידית שאמורה לקום. "ללא פרסום הדוחות לציבור, ליקויים לא יתוקנו - ובהם ליקויים שתיקונם עשוי להציל חיים".
1 צפייה בגלריה
"שתי תכליות מרכזיות". מתניהו אנגלמן על רקע פריצת הגדר ב-7/10
(צילום: REUTERS/Mohammed Fayq Abu Mostafa, אלכס קולומויסקי)
לטענת מבקר המדינה, שהדגיש כי יכבד את הפסיקה, "במשך קרוב לשנתיים נאספו חומרים רבים ונבחנו מאות סוגיות במטרה לקיים שתי תכליות מרכזיות: האחת, לסכם מסקנות ביקורת על מנת שיופקו לקחים במערכת האזרחית הציבורית והביטחונית; והשנייה, לספק תשובה אמינה תקפה ומפורטת לציבור הישראלי שנותר זה למעלה משנתיים בלא מענה באשר לסוגיות רבות הנוגעות ל-7/10".
לדברי המבקר, "החלטת הביניים של בית המשפט דורש להקפיא את עבודת המבקר ביחס לשמונה ביקורות שביצע. חשוב להזכיר כי עבודת משרד מבקר המדינה מתאפיינת באי תלות ובאובייקטיביות. חשוב לשמור דווקא בימים אלו על מקומו, סמכותו ותפקידו של מוסד מרכזי זה במדינה, העוסק בראש ובראשונה בביקורת על הרשות המבצעת של מדינת ישראל, על זרועותיה". אלה הדוחות שהוקפאו, לפי המבקר:
מסיבת הנובה - הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה
במסגרת זו נבדקו צה"ל, משטרת ישראל, הרשות המקומית, כבאות והצלה ושב"כ. הביקורת החלה בינואר 2024, וטיוטה הועברה להתייחסות מבוקרים ביולי 2025. חלק מהם כבר מסרו תגובותיהם, ומתקיימים הליכים למימוש זכות הטיעון - בצל סירוב אנשי שב"כ לשתף פעולה עם המבקר.
בין השאר, לפי המבקר, נבדקים במסגרת הדוח "הליכי האישור והרישוי של המסיבה בחניון רעים לרבות הארכת המסיבה; היערכות המשטרה למסיבה על פי נהליה; מערך האבטחה שהוקצה למסיבות אלו ביחס לנורמות המחייבות על פי החלטות ממשלה, פקודות הצבא ונוהלי המשטרה; חלוקת האחריות בין המשטרה לצה"ל בנוגע לאבטחת אירועים בשטחים שבהם צה"ל אחראי לביטחון הפנים; ממשקי העבודה בין הגורמים הרלוונטיים; וממצאים הנוגעים לזירת המסיבה לאחר פרוץ המתקפה".
ההגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום
במסגרת זו נבדקו משטרת ישראל; צה"ל, שב"כ; מל"ל; רח"ל; המשרד לביטחון לאומי והרשויות המקומיות. הביקורת החלה בינואר 2024 וטיוטה הועברה להתייחסות המבוקרים ביולי 2025. חלק מהם כבר הגיבו, וגם כאן מתקיימים הליכים למימוש זכות הטיעון.
לפי המבקר, במסגרת הדוח נבדקים, בזיקה לאירועי 7/10, "חלוקת האחריות לביטחון הפנים בין צה"ל והמשטרה וההיערכות של גופים אלה להגנה על המרחב האזרחי וערים בדרום למול תרחישי הייחוס, הנהלים והפקודות; ממשקי שיתוף פעולה בין המשטרה לארגונים במערכת הביטחון בענייני ביטחון הפנים; היערכות רשויות מקומיות וכיתות כוננות להגנה בערי הדרום בזמן אמת למול החובות הסטטוטוריות; ומימוש עקרונות ותפיסות הפעלה באשר לפיקוד ושליטה במשטרה".
הגנת הגבול ברצועת עזה לפני מלחמת "חרבות ברזל"
במסגרת זו נבדקו צה"ל, המל"ל, משרד הביטחון והקבינט המדיני-ביטחוני. הביקורת החלה בינואר 2024 ונמצאת בעבודת שדה וגיבוש ממצאים.
לפי המבקר, במסגרת הדוח נבדקים "היערכות מערכת הביטחון להגנה על גבול רצועת עזה מפני מתקפה ופשיטות של אויב לשטח מדינת ישראל אל מול האיומים ובהתאם לפקודות; תהליך קבלת ההחלטות ברמה המדינית-ביטחונית בכל הנוגע להגנה על גבול רצועת עזה; וקיום פקודות אופרטיביות ויישומן ובדיקת המכשול כמרכיב במערך ההגנה".
תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני לפני 7/10
במסגרת זו נבדקו הקבינט המדיני-ביטחוני, משרד הביטחון, לשכת ראש הממשלה, צה"ל, שב"כ ומוסד. הביקורת החלה בינואר 2024 ונמצאת בעבודת שדה וגיבוש ממצאים.
לפי המבקר, נבדקים במסגרת הדוח "תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני עד ל-7/10, ובכלל זה בהיבטים הנוגעים לאופן ניתוח האיום ותרגומו לכלל המעשה בפעילות הגופים הרלוונטיים; בחינת חלוקת האחריות, בתפיסות, באיסוף, בעיבוד ובניתוח המידע המודיעיני אל מול הנחיות של הדרג המדיני, התפתחות האיום והפקודות והנהלים הרלוונטיים; שיתוף הפעולה הבין-ארגוני בין גופי קהילת המודיעין בנושאי ביטחון מידע; וגם ממשק העבודה שבין הדרג הביטחוני והמדיני לקהילת המודיעין".
מהלך האירועים ב-7/10 - פעילות הדרג המדיני, צה"ל ושב"כ
במסגרת זו נבדקו לשכת ראש הממשלה, משרד הביטחון, מל"ל, מזכ"ץ, צה"ל,שב"כ, מוסד. הביקורת החלה בינואר 2024 ונמצאת בעבודת שדה וגיבוש ממצאים.
לפי המבקר, נבדקים במסגרת הדוח "תהליכי המודיעין, לרבות ניהול תמונת המודיעין ביומיים שלפני 7/10 ובליל 7/10 בגופים השונים ובין הגופים; תהליכי קבלת ההחלטות במהלך הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, וכן את עיקרי ניהול האירועים ב-7/10 על ידי הדרג המדיני והצבאי - כולל גיבוש תמונת המצב, הפיקוד והשליטה והפעלת הסד"כ המרכזי על ידי המטה הכללי, פיקוד הדרום ואוגדת עזה בשלבים הראשונים למתקפה".
הטיפול בחללים אזרחיים באירועי 7/10
במסגרת זו נבדקו משרד הפנים, צה"ל, משטרת ישראל, המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות והמשרד לשירותי דת. הביקורת החלה בדצמבר 2023, וביולי 2025 הועברה טיוטה להתייחסות הגופים המבוקרים. מרביתם כבר העבירו תגובות, והדוח נמצא בהשלמה תוך בחינתן.
במסגרת זו, "נבדקים אופן הליך פינוי החללים האזרחים, לרבות גיבוש תשתית מוסדרת לחלוקת האחריות לטיפול בחללים בחירום; פינוי החללים - איסופם והעברתם לתחנת ריכוז חללים באירועי 7/10; בחינת הליך זיהוי החללים האזרחים - לרבות פעילות תחנת ריכוז חללים לאומית לטיפול בחללים אזרחיים; ובחינת קיומה של רגולציה לפעילות זק"א וזק"א-ת"א כארגוני הצלה ועזר בחירום וממשקיהם עם צה"ל והמשטרה".
ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית
במסגרת זו נבדקו משרד ראש הממשלה, מערך ההסברה הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית ולשכת הפרסום הממשלתית; משרד החוץ; דובר צה"ל; משרד התפוצות, משרד ההסברה לשעבר ומשרד לנושאים אסטרטגיים לשעבר. הביקורת החלה בינואר 2024, וטיוטה הועברה במאי 2025 להתייחסות המבוקרים. הדוח עצמו נמצא בשלבי גיבוש מתקדמים, והצפי לפרסומו היה פברואר 2026.
כאן, המבקר בוחן בין השאר את "עיסוק הממשלה בתחום ההסברה מאז פרוץ המלחמה בהתאם למתחייב בחוק המל"ל ובתקנון עבודת הממשלה; המבנה הארגוני והתפקודי ויחסי הגומלין בין גופי ההסברה הממשלתיים; ההיערכות הממשלתית להסברה במלחמה; תכנון וביצוע תקציב לפני המלחמה ובמהלכה אל מול האתגרים והסיכונים; פעילות הגופים הממשלתיים ברשתות החברתיות; וכן שיתוף הפעולה בינם לבין גורמים מהחברה האזרחית, לצד הממשקים עם התקשורת הזרה".
לוחמה כלכלית בטרור בדגש על חמאס ורצועת עזה
במסגרת זו נבדקו המטה ללוחמה כלכלית בטרור, שב"כ, מוסד, משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, צה"ל והקבינט המדיני-ביטחוני. הביקורת החלה בנואר 2024, ונמצאת בשלבים סופיים של גיבוש טיוטת הדוח.
לפי המבקר, במסגרת הדוח נבדקים "היבטים הנוגעים ללוחמה כלכלית במימון טרור וטיפול בכספי טרור של תנועת חמאס בפרט; תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לגיבוש מדיניות ההסדרה מול חמאס, ובמימושה של המדיניות, ובריכוז ותיאום הפעילות של לוחמה כלכלית בטרור ברמה הלאומית, ופעילותם של גורמי מערכת הביטחון; בחינת הממשקים בין הדרג המדיני לגורמי מערכת הביטחון, וכן בחינת הממשקים בין גורמי מערכת הביטחון השונים".
