"יצאנו לטיול בשכונה, אני, עילאי, חבר שלו ואמו מרינה. נכנסתי למכולת, וכשהייתי בקופה, החלה התקהלות ושמעתי את הצרחות של מרינה". כך מתארת יקתרינה קירושין את הבוקר הטרגי ביום חמישי שעבר. באמצע הטיול השגרתי, עילאי, בנה הפעוט, נרצח בדקירות מול עיניה.

"ראיתי את הרוצח דוקר את עילאי הקטן שלי, דוקר אותו עם סכין", היא משחזרת בקול שקט וכואב בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות". "קשה מאוד לתאר את התחושות באותם רגעים איומים. אבל כאמא, כשראיתי את עילאי בעגלה כולו דם, ידעתי שזה נגמר. ראיתי שכל מי שהיה סביבו ניסה להציל אותו. אבל הוא גמר אותו. הוא רצח אותו". לצידה, בדירה שהפכה לבית חם ואוהב כאשר עלו לארץ ממוסקבה בתחילת השנה, יושב האבא ולדיסלב. יחד עם בני משפחה נוספים, יעלו היום (חמישי) השניים לקבר בנם.
כעת, כשרק קמו מהשבעה, תוהים ההורים כיצד ישיגו עשרות אלפי שקלים למצבה. אלוירה קוליחמן, חברת מועצת העיר לוד שמלווה את המשפחה ומתרגמת עבורנו את דבריהם מאחר שהם אינם דוברי עברית, אומרת: "העצוב בסיפור הטרגי הזה של בני זוג שרק עלו ארצה אינם דוברי עברית, רק האבא עובד, אין להם כרגע עשרות אלפי שקלים לבנות מצבה לעילאי שזה הכבוד האחרון להעניק לילד שבאכזריות רבה סיים את חייו רק בן שנתיים". היא מוסיפה: "עצוב שאין שום גוף במדינה שמסייע, ורק אנשים טובים עוזרים".
3 צפייה בגלריה
עילאי קירושין
עילאי קירושין
"כל מי שהיה סביבו ניסה להציל אותו". עילאי קירושין
(באדיבות המשפחה)
3 צפייה בגלריה
הפעוט עילאי קירושין, שנרצח בלוד
הפעוט עילאי קירושין, שנרצח בלוד
"ראיתי אותו מלא בדם בעגלה, וידעתי שזה נגמר". יקתרינה קירושין עם בנה עילאי
(באדיבות המשפחה )
3 צפייה בגלריה
הפעוט עילאי קירושין, שנרצח בלוד
הפעוט עילאי קירושין, שנרצח בלוד
משפחת קירושין לפני הטרגדיה
(באדיבות המשפחה )
מעצרו של החשוד, תושב לוד בן 35, הוארך עד ליום רביעי הבא. אחרי התקרית, בית המשפט שלח אותו לבדיקה פסיכיאטרית לקביעת מצבו הנפשי. לפי בני משפחתו, בחודשים האחרונים הוא לא היה בקו הבריאות מבחינה נפשית, אולם לדבריהם הוא סירב לפנות לטיפול נפשי ולא ניתן היה להכריח אותו.
גם בתוך הכאב הקשה אומרת האמא: "היה לנו חלום לבנות בית בישראל לגור עם המשפחה. האסון הכבד לא יגרום לנו לחזור לרוסיה". היא מוסיפה, "אנחנו רצינו לעלות לישראל, אם האסון היה קורה בגלל פיגוע לאומני אולי היינו מקבלים את זה יותר קשה. ידענו שיש כאן סיכונים אזעקות טילים מלחמה, אבל לעולם לא חשבנו על דבר כזה, זה יכול לקרות בכל מקום בעולם". במהלך השבעה, הופתעו ההורים מהרבים שהגיעו לנחם: "עטפו אותנו בהרבה חום ושאלו מה יש לעזור, הגיעו המון אנשים שלא הכרנו".
האבא ולדסילב, שממעט לדבר, אוחז בידי אישתו ואומר: "ברור שהכי נתגעגע לעילאי, אותו יצור קטן שהתרוצץ פה בבית, הוא יחסר לנו לעולמי עד. אני רוצה להגיד לטובת הקהילה ועם ישראל, לראות את המוני האנשים שמגיעים ותומכים ושואלים במה אפשר לעזור, זה הדבר המדהים, שיצא מהסיפור העצוב הזה, לא ציפינו לכזה חום מאנשים שלא הכרנו".
פורסם לראשונה: 23:40, 03.01.24