1 צפייה בגלריה
ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה 2023-2024
ישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה 2023-2024
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: קובי גדעון, לע"מ)
הסוכנות האמריקנית לדירוג אשראי "מודי'ס" הודיעה ביום שישי על אי-שינוי בדירוג של ישראל ועל הפחתת התחזית לשינויים עתידיים מחיובית ליציבה. ההודעה שלה, צריך פעם אחת להגיד את האמת, חסרת חשיבות לעתיד המשק הישראלי וחבל להתרגש ממנה. לנוכח הכישלונות הרבים, הזועקים לשמיים, של הסוכנויות לדירוג אשראי כמעט בכל תחום ובכל חזית, רק למדינות תת-מפותחות כמו לבנון וסרי-לנקה עדיין אכפת מסקירותיהן ומדירוגיהן. לכל האחרות לא אכפת.
דירוג האשראי של מדינה אמור לשקף קודם כל את יכולותיה לפרוע את חובותיה לזרים. לישראל כמדינה אין כלל חובות לזרים; זרים, העולם כולו, חייבים לנו זה כמה שנים בנטו כ-200 מיליארד דולר. לישראל יש גם עודפים קבועים במאזן התשלומים הבינלאומי: מתחילת המאה ה-21 הרבה יותר דולרים, באחרונה עשרות מיליארדי דולרים, נכנסים לארץ מדי שנה ממה שיוצאים ממה - והתחזיות לעתיד, הן של ה-OECD והן של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, מתארות המשך צבירת העודפים.
די היה בכך כדי להעניק לישראל כבר לפני שנים את דירוג האשראי הבינלאומי המגיע לה, לפחות ל-AA1 לפי שיטת הציונים של מודי'ס. אלא שישראל לא זכתה לקבל ממנה את הדירוג שהגיע לה. השבחים שמחלקת כיום הסוכנות בסקירתה לביצועי הכלכלה הישראלית בעבר סותרים לכן את התנהלותה בפועל: הפעם האחרונה שמודי'ס קבעה את דירוג האשראי של ישראל הייתה ב-2008. זאת אף שהמשק הישראלי צמח מאז בקצב מהיר, אף שהיחס בין החוב הממשלתי לתוצר המקומי נחתך אצלנו לשיעור כמעט הכי נמוך בקרב מדינות מפותחות, למרות פיתוח מאגרי גז טבעי, למרות פריצת הייטק ולמרות מדיניות תקציבית יציבה ואף מרסנת. משנה לשנה חיפשה מודי'ס תירוץ כזה או אחר כדי לא לעלות את הדירוג של ישראל, עד שאיבדה את אמינותה. המקצועיות התחלפה בקיבעון.
סבר פלוצקר ועידת הנדל''ן של ynet וידיעות אחרונותסבר פלוצקרצילום: יאיר שגיא
ברור שיש כעת סיבות טובות לדאגה מההתפתחויות בכלכלה, בעיקר מאינפלציה שבחודשיים האחרונים קפצה לשיעור חודשי ממוצע גבוה של 0.45% - ולא בגלל פיחות בשקל שהוא כשלעצמו ברכה לייצוא ולתיירות נכנסת. אז בגלל מה? קפיצת האינפלציה תוצרת הארץ מבטאת את חוסר האמון של הציבור ביכולתה של ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר לנהל מדיניות כלכלית נכונה, בשל העיסוק האובססיבי שלה ברפורמה המשפטית האומללה, תוך הזנחת צורכי החברה, הכלכלה והביטחון הבוערים. עם זאת אין ולא צפוי לישראל איזשהו קושי, ולו קל שבקלים, לפרוע חובות, שהוא כאמור הבסיס לדירוג האשראי.
קרן המטבע הבינלאומית וה-OECD פרסמו באחרונה תחזיות מקרו-כלכליות מאוזנות על ישראל, תחת הנחות פוליטיות שונות, חלקן מחמירות, וכללו בהן הערות אזהרה שיש לקחתן בחשבון, לצד ציונים לשבח. למוסדות אלו יש מעמד מקצועי והשפעה כלכלית גלובלית שאין למודי'ס. חבל מאוד אפוא שנשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו התגייסו לדבר דווקא על ליבם של כלכלני מודי'ס ולהתחנן בפניהם שלא יחמירו עם ישראל. התחנונים החריגים הללו, המיותרים לנוכח המוניטין השחוקים של הסוכנויות לדירוג אשראי, עלולים להזיק לדימוי של המשק הישראלי יותר מההודעה של מודי'ס. מקומה של זו בתחתית סולם הדאגות שלנו.
  • סבר פלוצקר הוא הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il