תיעוד: השמדת משוריינים רוסיים במריופול
ממריופול שבדרום אוקראינה המשיכו להגיע אמש (שלישי) דיווחים קשים על הקרבות המתחוללים באזור העיר, שנצורה כבר כמעט שבועיים שלמים על ידי צבא רוסיה וחווה משבר הומניטרי חריף במיוחד, עם מחסור במים, מזון וחשמל עבור מאות אלפי התושבים הנצורים שם. אמש טענו הרשויות המקומיות כי הכוחות הרוסיים השתלטו על בית חולים גדול בעיר ולקחו את הצוות הרפואי שם כבן ערובה.
פבלו קירילנקו, מושל מחוז דונייצק שבשטחו שוכנת מריופול, אמר כי הרופאים והמטופלים מוחזקים בניגוד לרצונם במרתפי בית החולים האזורי לטיפול נמרץ. זהו אחד מבתי החולים הגדולים באזור, ומוכר גם כ"בית חולים מס' 2". הוא טען עוד כי מאות תושבים שמתגוררים בסמוך לבית החולים אולצו על ידי הרוסים להיכנס למתחם ומוחזקים שם גם הם כבני ערובה. לדבריו, בית החולים נהרס לפני כמה ימים כמעט לחלוטין בהפגזות הרוסיות, אך הצוות הרפואי המשיך לפעול במרתף של המקום.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• התגובה של רוסיה: הטילה סנקציות על ביידן. זלנסקי מודה: "לא נהיה בנאט"ו"
• כבר 3 מיליון פליטים, הצלב האדום: "הנצורים במריופול נחנקים, המצב קיצוני"
• העולם מצדיע למפגינה שפרצה לשידור ברוסיה: "גיבורה, את השראה לכולנו"
• "השאירו את התיווך לארדואן, בחרו צד": מסע לשדה המופצץ שכמעט נגמר במעצר
• מי נגד מי במשבר באוקראינה? מדריך
40 צפייה בגלריה
פצועים מההפגזות שוכבים במסדרון בבית חולים במריופול. בית חולים אחר נתפס על ידי הרוסים
(צילום: AP)
קירילנקו ציין כי המידע על החזקת העובדים והתושבים שם כבני ערובה הגיע מאחד העובדים עצמו, ששלח לרשויות הודעה שבה כתב, לדברי קירילנקו: "בלתי אפשרי לצאת מבית החולים. הם יורים בעוצמה, אנחנו יושבים במרתף. מכוניות לא מסוגלות לנסוע לבית החולים כבר יומיים. מגדלים סמוכים עולים באש. הרוסים דחקו 400 תושבים מבניינים סמוכים לבית החולים שלנו. אנחנו לא יכולים לעזוב". המושל המחוזי טען כי התנהלות הכוחות הרוסיים מהווה פשע מלחמה, וקרא לקהילה הבינלאומית "להגיב להפרות המזוויעות הללו של נורמות ומנהגים במלחמה".
הדיווח על החזקת בני ערובה במריופול מגיע דווקא ביום שבו דווח על פינוי המוני ראשון של תושבים מהעיר, במסגרת "מסדרון הומניטרי" מוסכם מול הרוסים. הממשלה בקייב דיווחה אמש כי 20,000 אזרחים הצליחו להימלט ממריופול, בכ-4,000 מכוניות. שלשום, אחרי ימים ארוכים שבהם ניסיונות הפינוי נכשלו, כשלטענת אוקראינה הרוסים המשיכו להפגיז באזור, ממריופול יצאה שיירה ראשונה של מפונים, אבל אז היו בה רק כ-300 בני אדם. בסך הכול, לפי הממשלה בקייב כ-29,000 תושבים חולצו אתמול מערים נצורות שונות.
סניף הדואר הפך לחדר מתים
פיוטר אנדריוצ'נקו, יועץ לממשל המקומי במריופול, אמר אמש ל"ניו יורק טיימס" כי המפונים מהעיר נדרשו למחוק את כל ההודעות והתמונות מהטלפונים הניידים שלהם, למקרה שבו חיילים רוסים יעצרו אותם ויערכו בטלפונים חיפוש כדי לאתר עדויות לתמיכה בכוחות האוקראיניים. למרות הפינוי המוצלח של תושבים ממריופול, סגנית ראש הממשלה האוקראינית אירינה ורשצ'וק טענה כי בשל הפרת הסכמות מצד הרוסים, משלחת סיוע עם ציוד הומניטרי קריטי לא הצליחה להגיע אתמול לעיר. דובר הצלב האדום הזהיר כי הלכודים במריופול פשוט נחנקים בהיעדר סיוע. "המצב במריופול קיצוני – אנשים מתמודדים עם בחירות בלתי-אפשרויות סביב השאלה איך להאכיל את משפחותיהם ואת עצמם, והם לכודים", אמר הדובר.
מריופול, ששוכנת לחופי ים אזוב, היא עיר אסטרטגית עבור הרוסים: כיבושה יסייע להם להשלים את כיבוש רצועת החוף הדרומית של אוקראינה, וכך לנתק לחלוטין את הממשלה והצבא האוקראיניים מהים. בעיר חיו ערב המלחמה יותר מ-400 אלף תושבים, ומספרם של הלכודים בה לפי הרשויות עומד כעת על כ-350 אלף. באופן רשמי דיווחו הרשויות על כ-2,500 הרוגים, אך בדבריו אמש הודה אנדריוצ'נקו כי לפקידים קשה מאוד לספק אומדן אמין למניין הקורבנות.
"יש לנו מידע לא מדויק על מספר האזרחים שנהרגו", אמר לתחנת רדיו מקומית. לדבריו, הנתון הרשמי מהווה רק "חלק קטן" ממניין הקורבנות האמיתי, שלדבריו עלול להגיע אף ל-20,000. בעיר דווח כי בעקבות ההפגזות הבלתי פוסקות הרשויות מתקשות לאסוף את הגופות מהרחובות או לערוך להן קבורה ראויה, וחלקן נקברו בקברי אחים. לפי הדיווח אמש ב"ניו יורק טיימס", חלק מהגופות מאוכסנות כעת בסניף דואר מקומי, שעליו רוססה בספרי הכתובת "חדר מתים".
השבוע טענה רוסיה כי הצליחה לכבוש אזורים מסוימים בפרברי מריופול, אך האוקראינים טוענים כי הצליחו להדוף אותם. סגן ראש העיר, סרגיי אורלוב, דיווח אמש בשיחה עם רשת CNN כי הקרבות בעיר נמשכים, למרות המסדרון ההומניטרי שנפתח. "יש המון קרבות ברחובות, המצב אתמול היה נורא", אמר אורלוב. "הם הורסים את העיר. אתמול, למשל, ספרנו 22 מטוסים שהפציצו אותה. לפחות 100 פצצות הופלו על העיר שלנו. ההרס עצום".
40 צפייה בגלריה
הרס אדיר גם בחרקוב. "בתי חולים, פעוטונים וקליניקיות - הרוסים מפגיזים ללא הפסקה"
(צילום: AFP)
על הרס נרחב דיווח אמש גם ראש העיר חרקוב, השנייה בגודלה באוקראינה, ששוכנת במזרח המדינה, סמוך לגבול רוסיה. לדברי ראש העיר איגור טרקוב, יותר מ-600 בתים נהרסו בהפגזות וההפצצות הנרחבות בחרקוב, שאותה מנסים הרוסים לכתר גם כן. "בתי ספר, פעוטונים, בתי חולים וקליניקות נהרסו. הצבא הרוסי תוקף אותנו לא הפסקה מהקרקע ומהאוויר", אמר בריאיון לערוץ טלוויזיה מקומי.
הלחימה נמשכת באזורים אחרים באוקראינה. אתמול עדכנו שירותי החירום במדינה כי שבע גופות נמצאו בהריסות בית ספר שהופצץ ביום ראשון בעיר מיקולאייב, בדרום המדינה. שלושה פצועים חולצו בחיים מהריסות. זירת מלחמה נוספת שמתפתחת בימים האחרונים היא דניפרו, העיר הרביעית בגודלה במדינה. אתמול בבוקר מסר מושל האזור כי רוסיה הפציצה את נמל התעופה האזרחי המרכזי באזור, וגרמה בו הרס כבד.
מנהיגי פולין, צ'כיה וסלובניה בקייב: "סימן חזק של תמיכה"
קייב הבירה הופגזה אתמול בבוקר זה היום השני ברציפות, ולפחות חמישה בני אדם נהרגו בפגיעה ישירה בבנייני מגורים רבי-קומות בצפון העיר. על הפגזות וקרבות דווח גם בפרברי קייב, ועל רקע חשש שהכוחות הרוסיים יטילו עליה מצור, בבירה נכנס לתוקף בשעה 20:00 עוצר שיימשך 35 שעות, עד יום חמישי ב-7:00 בבוקר. במהלך העוצר תותר התנועה רק לאנשים שיהיה להם אישור מיוחד או רק כדי להגיע למקלטים: "הבירה היא הלב של אוקראינה, ונגן עליה", אמר ראש העיר ויטלי קליצ'קו. "קייב היא כעת הסמל והבסיס הקדמי של החירות והביטחון של אירופה, ולא נוותר עליה".
בפרברי הבירה מתחוללים כבר ימים ארוכים קרבות קשים, ואמש הודיעה רשת "פוקס ניוז" כי איש צוות נוסף שלה נהרג בתקרית שהתרחשה באזור ביום שני: אולכסנדרה "סאשה" קובשינובה בת ה-24 מתה אתמול מפצעיה לצד הצלם פייר זאקרזווסקי בן ה-55. ברשת החדשות אמרו כי הצעירה האוקראינית ייעצה לצוות העיתונאים שלה במסגרת סיקור המתרחש באוקראינה בשבועות האחרונים, אך סיפקה בעצמה דיווחים באמצעות שיחות עם מקורות שונים. "היא הייתה מוכשרת ביותר ופעלה מסביב לשעון כדי להבטיח שכל העולם יידע מה קורה בארצה", מסרה מנכ"לית "פוקס ניוז מדיה" סוזן סקוט.
למרות המתקפות על הבירה, ובצעד של הזדהות שכמותו לא נרשם מאז תחילת המלחמה, הגיעו אמש לקייב ראשי הממשלה של צ'כיה, פולין וסלובניה, כולן חברות בנאט"ו. מטיאוש מורבייצקי הפולני, פטר פיאלה הצ'כי ויאנז יאנשה הסלובני הגיעו לקייב ברכבת, במסע שנשמר בסודיות עד לאחר שהחלו את הנסיעה לבירה המופגזת. אמש פרסמה לשכתו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי תמונות ממפגש שקיים עם שלושת ראשי הממשלה האירופים, ומטעמו נמסר כי מדובר היה ב"סימן חזק של תמיכה" באוקראינה, שאותו זלנסקי העריך מאוד.
מורבייצקי, פיאלה ויאנשה הם ראשי הממשלות המערביים הראשונים שמגיעים לקייב מאז תחילת הפלישה הרוסית, ומטעם ראש הממשלה הצ'כי נמסר כי מטרת הביקור היא "להדגיש את התמיכה חסרת הפשרות של האיחוד האירופי בריבונותה ובעצמאותה של אוקראינה, וכן להציג חבילת סיוע נרחבת לאוקראינה ולאוקראינים". ראש הממשלה הפולני מורבייצקי פרסם לפני תחילת המפגש עם זלנסקי תמונות שלו לצד עמיתיו מסלובניה וצ'כיה, שבהן נראו בוחנים מפה כלשהי, והצהיר: "אני בקייב". לדבריו, "כאן, בקייב מוכת הקרבות, ההיסטוריה נעשית. כאן עולם החופש נלחם בעולם העריצות. כאן, העתיד של כולנו מוטל על כף המאזניים".
את הביקור בקייב יכלו המנהיגים האירופים לעשות על רקע הקשיים שבהם נתקל הצבא הרוסי בהגשמת יעדיו באוקראינה. פוטין, נזכיר, קיווה לפי ההערכות במערב לכבוש את קייב בתוך ימים ספורים בלבד, אך צבאו נתקל בהתנגדות אוקראינית עזה ביותר, וגם בבעיות לוגיסטיות חמורות. במערב סבורים גם שחייליו סובלים ממורל ירוד.
בקייב המופגזת: זלנסקי נועד עם ראשי ממשלות פולין, צ'כיה וסלובניה
(צילום: לשכת נשיא אוקראינה)
40 צפייה בגלריה
ראש ממשלת פולין מטיאוש מורבייצקי, במפגש עם זלנסקי. "כאן ההיסטוריה נעשית"
(צילום: רויטרס)
למרות שכבר עברו 20 יום מתחילת הפלישה, הצבא הרוסי טרם כבש את אחת מ-10 הערים הגדולות במדינה. העיר הגדולה ביותר עד כה שנכבשה היא חרסון שבדרום, ושם דווח על הפגנות בלתי-פוסקות של האוכלוסייה המקומית. אמש אמר גורם ביטחוני בכיר בארה"ב כי גם בימים האחרונים לא נרשמה התקדמות משמעותית של הכוחות הרוסיים, וכי גם שיירת הכוחות הגדולה שהתקרבה לקייב מצפון עדיין "תקועה". לדברי הגורם, הכוחות הרוסיים נמצאים במרחק של כ-16 ק"מ צפונית-מערבית מהעיר, וכ-20 ק"מ מזרחית לה.
הסורים בדרך לאוקראינה
על רקע הקשיים שעמם מתמודד הצבא הרוסי הזהירו בארה"ב שרוסיה ביקשה סיוע צבאי וכלכלי מסין, טענה שאותה הכחישו במוסקבה ובבייג'ינג. עם זאת, הקרמלין קיבל בברכה את האפשרות ש"מתנדבים" יגיעו לאוקראינה מסוריה – המדינה שבה הציל צבאו של ולדימיר פוטין את משטרו של הרודן בשאר אסד, כאשר עמד בעשור הקודם בפני תבוסה במלחמת האזרחים. אמש אמר מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, הגנרל פרנק מקנזי, כי וושינגטון הבחינה עד כה רק ב"קבוצות קטנות" שמנסות לעשות את דרכן מסוריה לאוקראינה. הפנטגון דיווח כי רוסיה מנסה באופן פעיל לגייס שכירי חרב בסוריה, ואתמול דיווח המרכז הסורי לזכויות אדם, ארגון אופוזיציה סורי שמושבו בבריטניה, כי קצינים רוסים הקימו בסוריה "משרדי רישום" עבור לוחמים שיבקשו להילחם באוקראינה. לדברי המרכז, עד כה נרשמו כבר 40,000 סורים במשרדים הללו.
במקביל לקרבות באוקראינה, נמשכו אתמול השיחות בין נציגי מוסקבה וקייב, וכמו שלשום הן נערכו מרחוק, בשיחת וידאו. בימים האחרונים הביעו גורמים באוקראינה וברוסיה אופטימיות מסוימת בנוגע לאפשרות להתקדם במשא ומתן, ונציגים בצד האוקראיני טענו כי הם מזהים כעת נכונות של רוסיה לנהל משא ומתן "קונסטרוקטיבי" במקום לדרוש מאוקראינה להיכנע כפי שעשתה מוסקבה לפני כן. עם זאת, אמש טען פוטין בשיחה עם נשיא המועצה האירופית שארל מישל כי קייב "לא הפגינה יחס רציני כלפי הניסיון למצוא פתרונות שמקובלים על שני הצדדים", לשון הודעת הקרמלין.
אמש, במפגן נוסף של תמיכה באוקראינה, הודיעה נאט"ו כי מנהיגי המדינות החברות בה יקיימו ביום חמישי בשבוע הבא פסגה חריגה בבריסל. "בעת הקריטית הזו, צפון אמריקה ואירופה ממשיכות לעמוד יחדיו", הצהיר מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג. הבית הלבן הודיע כי הנשיא ג'ו ביידן יטוס לאירופה כדי להשתתף בפסגה הזו. היא תיערך כשברקע דווקא אכזבה אוקראינית ממה שנתפס בקייב כהססנות מצד נאט"ו: הברית הצבאית מסרבת להיענות לדרישתה לאכוף איסור טיסה בשמי המדינה, מחשש שתיאלץ להתעמת באופן ישיר עם מטוסים רוסיים, ונמנעת גם מלספק לה מטוסי קרב. נשיא אוקראינה זלנסקי הודה אמש כי ארצו לא תוכל להצטרף בעתיד לנאט"ו – אפשרות שהייתה אחד הגורמים שעוררו את זעמה של מוסקבה – והצהיר כי קייב תידרש למצוא ערבויות אחרות לביטחונה, באמירה שנשמעת גם כרמז לנכונות לפשרה מסוימת בשיחות מול רוסיה.
למרות הכרתו בעובדה שארצו לא תצטרף לנאט"ו, זלנסקי שב וקרא אמש למערב לאכוף איסור טיסה בשמי ארצו, בנאום שנשא מרחוק בפני הפרלמנט באוטווה, שבו התקבל במחיאות כפיים ממושכות. הוא קרא למחוקקים שם לדמיין שעיר כמו ונקובר נמצאת תחת מצור, או שמגדל התקשורת המפורסם בטורונטו, מגדל CN, יופצץ כפי שהותקף מגדל התקשורת בקייב. "זו המציאות שלנו", אמר זלנסקי. "כמה טילי שיוט נוספים צריכים ליפול על הערים שלנו?", שאל. "היינו חברים איתך, ג'סטין", הוא הוסיף בפנייה ישירה לראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. "אבל אני רוצה שתבין – ואני רוצה שתרגיש את זה – מה אנחנו מרגישים כל יום. אנחנו רוצים לחיות, ואנחנו רוצים לנצח".
רוסיה הטילה סנקציות על ביידן: "הוא לא מתכנן בה חופשה"
בתוך כך, אמש הגיבו בבית הלבן בזלזול לסנקציות שעליהן הכריזה רוסיה נגד הנשיא ביידן, בכירי ממשלו ואישים אמריקנים נוספים – בהם אף בנו האנטר ומזכירת המדינה לשעבר הילרי קלינטון – כתגובה לסנקציות הקשות שהטיל עליה המערב. דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי, שאף היא הוכנסה לרשימת הסנקציות הרוסיות, התלוצצה ששמו המלא של ביידן הוא ג'וזף ביידן הבן, ולדבריה בהודעה הרוסית לא צוינה העובדה הזו, כך שייתכן שרוסיה בכלל הטילה למעשה סנקציות על אביו המנוח של הנשיא, ולא על ביידן עצמו. היא הדגישה שבניגוד לסנקציות של המערב על פוטין ועשירי רוסיה, הסנקציות הרוסיות סמליות לחלוטין: "אף אחד מאיתנו לא מתכנן חופשה ברוסיה, לאף אחד מאיתנו אין חשבון בנק שלא נוכל לגשת אליו, אז אנחנו מתקדמים הלאה", אמרה סאקי.
לצד הסנקציות הקשות שהטיל המערב והזרמת הנשק לאוקראינה, במערב נערכים כעת גם למשבר פליטים עצום, שמתפתח בקצב המהיר ביותר מאז משבר הפליטים שחוללה מלחמת העולם השנייה. אתמול הודיע האו"ם כי מספר הפליטים שברחו מאוקראינה הגיע כבר ליותר מ-3 מיליון. את רובם הגדול מארחת פולין, כ-1.8 מיליון, אך מאות אלפים התפזרו בין מדינות שונות ברחבי אירופה.
40 צפייה בגלריה
דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי. "אף אחד מאיתנו לא מתכנן חופשה באירופה"
(צילום: Getty Images )
מדינה אחת שעד כה נמנעה מלקבל פליטים היא בריטניה, אך בעקבות ביקורת שהוטחה בה על כך, ממשלתו של בוריס ג'ונסון הודיעה השבוע על שינוי מדיניותה: היא תאפשר מעתה גם לפליטים שלהם אין קשר משפחתי לתושבי הממלכה לקבל בה מקלט לתקופה של שלוש שנים, וכדי לספק להם מקומות אירוח הכריזה על תוכנית שבמסגרתה תשלם 350 פאונד לחודש לכל משפחה שתסכים לקבל פליטים בביתה, לתקופה של חצי שנה לפחות.
ההיענות לתוכנית הזו הייתה אדירה: בתוך יממה אחת נרשמו אליה קרוב ל-100,000 בריטים. במשרד החוץ הבריטי אמרו כי בכל שעה מציעים כ-10,000 איש נוספים את ביתם כמקום אירוח לפליטים. האתר שבו ניתן להירשם לתוכנית הזו אף קרס לזמן מה, ולדברי הרשויות הסיבה לכך הייתה "הנדיבות האדירה של הציבור הבריטי".
פורסם לראשונה: 22:37, 15.03.22
