בישראל יש כאלף נשים מאוימות בסיכון גבוה מצד בן זוג, המוכרות למשטרה. החל מאוגוסט 2024 אשה כזו זכאית לבקש לקבל צו הגנה בפיקוח טכנולוגי. לשם כך עליה יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה. לאחר סימון הבקשה בטופס, מתקיים דיון שבסופו, אם בית המשפט מתרשם כי הפיקוח הטכנולוגי נחוץ, הוא דורש מהמשטרה אישור היתכנות טכנולוגית ומהרווחה הערכת מסוכנות. המשטרה נדרשת לספק את אישור ההיתכנות תוך חמישה ימים, והרווחה תוך עשרה ימים.
1 צפייה בגלריה
אילוס בקבוק זכוכית שבור תקיפה
אילוס בקבוק זכוכית שבור תקיפה
(צילום: shutterstock)
אלא שכאן מתגלה קושי משמעותי: בית המשפט מסרב לבקשות רבות בעקבות המלצת המשטרה. בדיון שנערך בכנסת, נציג המשטרה הסביר כי המשטרה דורשת מרחק מינימלי של חמישה עשר קילומטר בין בית המוגנת לבית המפוקח. הדרישה הזו לא מתקיימת במקרים רבים. הנימוק שהציגה המשטרה הוא כי נעשו חישובי חישובים של מהירות קמ"ש של ניידת במרחב עירוני וזה המרחק הנחוץ על מנת להספיק לשלוח ניידת במקרה של הפרת הצו. במילים אחרות, הזעקת ניידת היא רק במקרה בו הניידת תספיק להגיע לפני(!) תחילתו של רצח.
נזכיר כי אחותי מיכל סלה ז"ל זעקה לעזרה ורק 17 שעות לאחר מכן הרוצח יצא אל השכנים וביקש עזרה. אילו המשטרה היתה מגיעה גם לאחר תחילת מעשה הרצח- יש סיכוי סביר שמיכל היתה שורדת
חשוב לציין כי יחידת משגב האחראית על הפיקוח הטכנולוגי, עדכנה לאחרונה על 2 מקרים בהם בית משפט בחר לא לאמץ את חוות הדעת של המשטרה והעניק לאשה בסיכון גבוה פיקוח טכנולוגי למרות שהמרחק היה קטן מ 15 ק"מ. לצערנו במקרים אחרים היו שופטים שמנעו את הפיקוח הטכנולוגי בגלל שהקורבן גרה קרוב יותר לתוקף. ישנם מקרים רבים בהם לקורבן אין ברירה בגלל ילדים משותפים ומיקום המסגרות החינוכיות. ישנם אף מקרים בהם בית משפט מנע מאשה מאויימת לגור רחוק מהתוקף בגלל משמורות ילדים (ללא קשר לפיקוח הטכנולוגי).

נתון המרחק בין בתי המגורים אינו רלוונטי כלל

כיצד פועל הפיקוח הטכנולוגי בפועל? המשטרה מוזעקת כאשר הטכנולוגיה מתריעה על כניסה למעגל הפרה, בהתאם למרחק בצו ההגנה שקבע בית המשפט. תאורטית האשה יכולה לעשות קניות בסופר ואז במידה והתוקף יתקרב, גם היא וגם הוא יקבלו התראה לפני הפרה. לכן הנתון של 15 קמ' מרחק בין בתי המגורים איננו רלוונטי בכלל לכל הסיפור ואסור שיהיה שיקול בתהליך.
לילי בן עמילילי בן עמיצילום: ניר קידר
הטענה שלנו אף חריפה מכך: אסור למנוע מאשה מאויימת הגנה בשום מצב. גם אם המוגנת גרה בסמוך למפוקח - פיקוח טכנולוגי ייתן לה התראה שתאפשר לה להסתתר וגם המשטרה תהיה בדרך אליה. זה בוודאות יציל חיים וימנע רצח. נזכיר כי אחותי מיכל סלה ז"ל זעקה לעזרה ורק 17 שעות לאחר מכן הרוצח יצא אל השכנים וביקש עזרה. אילו המשטרה היתה מגיעה גם לאחר תחילת מעשה הרצח- יש סיכוי סביר שמיכל היתה שורדת. בדיוק כפי שקרה במקרה של שירה איסקוב שתבדל לחיים ארוכים.  חובה לשנות את הגישה הקיימת כדי שכל אשה מאויימת תקבל בטחון והגנה מצילת חיים עם פיקוח טכנולוגי.
לילי בן עמי היא מנכ"לית ומייסדת פורום מיכל סלה ז"ל, שנרצחה בידי בן זוגה.