נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר היום (חמישי) כי מיליוני בני אדם ברחבי העולם עלולים לגווע ברעב בשל המצור שרוסיה מטילה על הנמלים האוקראיניים בים השחור, וכי "העולם ניצב בפני משבר מזון נוראי". בהצהרה שמסר בטלוויזיה האוקראינית שב זלנסקי והדגיש כי המצור הרוסי על הנמלים של אוקראינה אינו מאפשר לה לייצא למדינות מעבר לים דגנים, שמן חמניות ומוצרים אחרים שלהם הן זקוקות נואשות, והאשים בכך ישירות את נשיא רוסיה ולדימיר פוטין: "בזמן שאנחנו חיפשנו דרכים להגן על החופש, אדם אחר הורס אותו. אדם אחר ממשיך לסחוט את העולם על-ידי כך שהוא גורם לרעב".
17 צפייה בגלריה
פוטין, זלנסקי והמלחמה באוקראינה. קייב: "לא מאמינים להבטחות הרוסיות"
(צילום: AFP, רויטרס)
17 צפייה בגלריה
קוצרים בשדה חיטה במצרים, אחת המדינות שנאלצו לשנות את אסטרטגיית ניהול המזון שלהן בגלל המלחמה
(צילום: EPA )
רוסיה ואוקראינה נחשבות שתיהן ליצואניות-ענק של דגנים, ועל כן יש המכנים אותן "אסם התבואה של העולם". לפני פרוץ המלחמה ב-24 בפברואר הן היו אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית, אולם הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה דרמטית את שרשראות ההספקה, והדבר גרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם ולחשש ממחסור של ממש.
מוסקבה וקייב מטילות שתיהן את האחריות למשבר זו על זו: ממשלת אוקראינה מאשימה את רוסיה כי המצור הרוסי על הנמלים האוקראיניים הוא שמונע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד, וכי נוסף על כך מוסקבה גונבת חלק מהתבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים – ומשתמשת בה לצרכיה שלה או מוכרת אותה לצד שלישי. רוסיה מצדה טוענת כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי בפועל מוקשים ימיים שהטמינו שם האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים הם שמונעים את הפלגתן של אוניות הסוחר. לדברי מוסקבה, במשבר המזון המתהווה יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות הקשות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לסייע במילוי המחסור.
17 צפייה בגלריה
חלוקת מזון לנזקקים בניגריה. בתוך חודשים: כמות התבואה שתקועה באוקראינה עלולה לשלש את עצמה
(צילום: AP )
מאז תחילת המלחמה הצטברו במחסנים האוקראיניים כ-22 מיליון טונות של תבואה, והשבוע אמר נשיא אוקראינה זלנסקי כי בתוך כמה חודשים הכמות הזו עלולה לשלש את עצמה. מי שנפגעות במיוחד מכך שהתבואה אינה מיוצאת הן מדינות במזרח התיכון ובאפריקה, בעיקר מדינות מתפתחות, שבמשך שנים העדיפו את הייצוא האוקראיני בשל מחירו הנמוך יחסית.
מ-6 מיליון טונות בחודש לאחד: הרכבות לא מספיקות
בימים האחרונים נראה כי גוברים המאמצים לפתור את המשבר, אבל בינתיים ללא פריצת דרך ממשית. על הפרק עלתה הצעה שלפיה טורקיה, השוכנת אף היא לחופי הים השחור, תסייע ליצור "מסדרון בטוח" לייצוא הסחורות דרך הים הזה, בין השאר על-ידי כך שתלווה את האוניות שישוטו אל הנמלים האוקראיניים ומהם. לפי ההצעה הזו, אוקראינה תידרש לסלק את המוקשים הימיים שהטמינה ליד נמל אודסה, ולרוסיה יוּתר לבדוק את הספינות הנכנסות כדי לוודא שאין בהן נשק.
17 צפייה בגלריה
שרידי טיל רוסי בשדה באוקראינה. "הטנקים, הפצצות והמוקשים מונעים זריעה וקצירה"
(צילום: רויטרס )
בעוד מוסקבה הביעה תמיכה כללית ברעיון הזה, אוקראינה – שכלל לא הוזמנה לשיחות בעניין שנערכו אתמול בטורקיה – מתנגדת: הממשלה בקייב הזהירה כי אם תפנה את המוקשים מהים השחור רוסיה תנצל זאת כדי לפתוח משם במתקפה על חופיה. נשיא רוסיה פוטין ושר החוץ שלו סרגיי לברוב אמנם הבטיחו שוב ושוב כי ארצם לא תפתח במתקפה שכזו, אבל הממשלה בקייב מדגישה כי אי אפשר להאמין להבטחות הללו. לטענתה זו שותף גם האיחוד האירופי: בקייב ובבריסל מזכירים כי מדובר באותו פוטין שבמשך חודשים התעקש כי אין לו שום כוונה לפלוש לאוקראינה, ואז ב-24 בפברואר, בדיוק כפי שצפו, שלח את צבאו לתוך שטחה.
עד כמה חמורות ההשלכות של עצירת הייצוא האוקראיני דרך הים השחור מלמד הנתון הבא: לפני המלחמה נהגה אוקראינה לייצא לעולם כשש טונות של דגנים מדי חודש, ואילו מאז הפלישה צנח השיעור הזה לכמיליון טונות בלבד. את רוב הסחורה הזו נהגו האוקראינים לייצא דרך הים השחור, וכעת הם נאלצים להסתפק בייצוא דרך רכבות בגבולם המערבי או דרך נמלים קטנים בנהר הדנובה. הייצוא דרכם אינו יכול לפצות על ההפסדים הענקיים מהיעדר הייצוא דרך הים השחור.
17 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. טוען שאלמלא הסנקציות, רוסיה הייתה יכולה לצמצם את המשבר
(צילום: AP )
תוכנית "המסדרון הבטוח", שאותה יזם מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, ושרוסיה הביעה כאמור נכונות עקרונית לה, קובעת לא רק שאוקראינה תסלק את המוקשים מול חופיה, דבר שיחשוף אותה למתקפה ימית רוסית, אלא גם שהמערב יקל את הסנקציות על מוסקבה וכך יאפשר לה לייצא עוד דגנים ודשנים לשוק הבינלאומי. ארה"ב ואירופה אמנם לא הטילו סנקציות ישירות על ייצוא של מזון מרוסיה, אבל מוסקבה טוענת כי העיצומים שנקטו נגד הספינות והבנקים שלה אינם מאפשרים לה לייצא תבואה לשוק הבינלאומי כבעבר, משום שחברות זרות חוששות לסחור איתה.
האינטרסים של ארדואן
באיחוד האירופי הודפים בתוקף את הטענות הרוסיות. "בואו נהיה ברורים, הסנקציות שלנו לא נוגעות למוצרי מזון בסיסיים", אמרה אתמול נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין. "הן לא פוגעות בסחר בדגנים או בסוגים אחרים של מזון בין רוסיה למדינות השונות. בחרם שהוטל על נמלים רוסיים הוחרגו לגמרי הסחורות החקלאיות, אז בואו נדבק באמת – המלחמה של פוטין היא שמתדלקת את משבר המזון, לא שום דבר אחר". נשיא מועצת אירופה שארל מישל הצטרף לדברים ואמר כי האשמה למשבר מוטלת כולה על רוסיה, משום שספינות הטילים שלה חוסמות את ייצוא התבואה מהנמלים, וטנקים, פצצות ומוקשים שלה בשטח אוקראינה מונעים מהאוקראינים לזרוע ולקצור תבואה. "הקרמלין משתמש בהספקת המזון כנשק במלחמה, והוא טווה רשת של שקרים בסגנון סובייטי סביב מעשיו", הצהיר מישל.
17 צפייה בגלריה
נשיאת הנציבות האירופית עם זלנסקי. "פוטין מתדלק את משבר המזון, לא שום דבר אחר"
(צילום: רויטרס)
שר החוץ של איטליה לואיג'י די מאיו התריע אתמול גם הוא כי מיליוני בני אדם עלולים למות ברעב אם רוסיה לא תסיר את המצור שלה על אוקראינה: "השבועות הקרובים יהיו קריטיים לפתרון המצב", אמר בישיבה עם נציגים מטורקיה, לבנון ומדינות אחרות במזרח התיכון, שבה השתתפו גם נציגי ארגון המזון העולמי. "אני רוצה לומר זאת בבירור: אנחנו מצפים לסימנים ברורים ומוחשיים מרוסיה, כי מניעת הייצוא של תבואה פירושה שהיא מחזיקה מיליוני ילדים, נשים וגברים כבני ערובה וגוזרת עליהם מוות".
ראש התאחדות סוחרי הדגנים של אוקראינה, סרהי איבשצ'נקו, תקף אתמול את טורקיה על הניסיון שלה לקדם את הסכם "מסדרון הייצוא" במתכונתו הנוכחי, ואמר כי גם אם אוקראינה תסכים לפנות את המוקשים – לפינוי שכזה יידרשו שלושה או ארבעה חודשים, ובינתיים התבואה תמשיך להצטבר במחסנים.
טורקיה, נזכיר, מנסה להציג עצמה כצד ניטרלי בסכסוך, ויש לה שיקולים משלה במשא ומתן על "מסדרון הייצוא". אנקרה תלויה מאוד בייבוא המזון מרוסיה ואוקראינה לצרכיה שלה, והיא רוצה גם לשמר את מעמדה בקרב מדינות אפריקה שכאמור נפגעו דרמטית ממשבר המזון. הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן מטפח בשנים האחרונות בקפידה את היחסים בין ארצו לבין מדינות היבשת. נוסף על כך טורקיה זקוקה לתמיכה רוסית לקראת המבצע שבו היא מתכוונת לפתוח בקרוב נגד ארגונים כורדיים בצפון סוריה, שבה נהנה פוטין מהשפעה עצומה.
האוקראינים בסברודונצק מחכים לנשק לטווח ארוך
בשטח באוקראינה הלחימה נמשכת. הקרב הגדול ביותר ממשיך להתחולל בעיר סברודונצק, העיר הגדולה ביותר שטרם נפלה לידי הרוסים בחבל דונבאס, שנשלט כעת ברובו על-ידי המורדים הפרו-רוסים. אחרי שבימים האחרונים דווח כי הרוסים כבשו כבר יותר ממחצית העיר, היום דיווח ראש העיר אולכסנדר סטריוק כי דרכי הגישה אליה נחסמו ואי אפשר עוד לפנות את הנצורים בתוכה. ערב המלחמה גרו בעיר כ-100 אלף תושבים, אבל רובם ברחו לפני המתקפה הרוסית, וכעת נמצאים בה כ-10,000 אזרחים. ראש העיר אמר כי קווי ההגנה האוקראיניים מחזיקים מעמד למרות האש הארטילרית הכבדה.
מושל מחוז לוהנסק שבו שוכנת סברודונצק, סרהי חיידאי, אמר לפני הצהריים כי קרבות רחוב ממשיכים להתחולל בעיר, וכי הכוחות הרוסיים הורסים "כל דבר שיכול לשמש להגנה". הוא אמר כי אף שהרוסים ממטירים אש כבדה של פגזים על האזורים שבשליטה אוקראינית בעיר, הכוחות האוקראיניים יוכלו לסלק אותם ברגע שיקבלו מידי ארה"ב ובריטניה את מערכות הנשק לטווח בינוני שהשתיים הבטיחו להם – מערכות שיכולות לאפשר להם לירות על הרוסים ממרחק גדול יותר וכך להפחית את הסיכוי שייפגעו בעצמם.
משרד ההגנה האוקראיני טען בצהריים כי צבא אוקראינה הצליח בינתיים להחזיר לשליטתו חלק מהשטחים שהכוחות הרוסיים כבשו במחוז חרסון שבדרום אוקראינה. לא ברור באיזה גודל של שטחים מדובר, וכמה גדול ההישג. בחרסון, נזכיר, ביססו הרוסים ממשל רוסי, ולפי דיווחים הם מתכוונים לערוך שם בקרוב משאל עם מזויף כדי שהתושבים יצביעו על סיפוח המחוז לרוסיה – ויאשרו אותו.
