באמצע היום, ברחוב הומה בתל אביב, הפכה שיחת וידאו תמימה לרגע של הלם וצער רב. רוכב אופניים חשמליים התקרב לזואי הרוש במהירות, וחטף את הטלפון הנייד מידיה. על המכשיר עצמו היא הייתה מוכנה לוותר, אלא שהוא מכיל זיכרונות אישיים מאחיה סמל ריף הרוש ז"ל, שנפל באפריל 2024 בקרב בדרום רצועת עזה. "ריף היה האח היחיד שלי", אמרה זואי ל-ynet בדמעות. "אנחנו לא בעידן של אלבומים, הכול בטלפון".
3 צפייה בגלריה
גנב הטלפון וסמל ריף הרוש ז"ל
(צילום: לפי סעיף 27 א' מתוך הרשתות החברתיות, באדיבות המשפחה)
זואי ישבה בשבת האחרונה בשעת צהריים ברחוב יהודה הלוי, סמוך לפינת נחלת בנימין, והמתינה לחברה. בזמן שישבה וקיימה שיחת וידאו, היא הבחינה ברוכב האופניים החשמליים שעבר לידה והביט בה באופן שעורר את תשומת ליבה. "ראיתי אותו כבר מבעוד מועד, הסתכלתי לו בעיניים, קראתי את הבחור", סיפרה זואי. "אמרתי לעצמי שזה מוזר, אבל לא נתתי לזה יותר מדי חשיבות".
זואי סיפרה עוד כי התחושה הראשונית לא הייתה מקרית. הרוכב שב למקום במהירות, התקרב אליה באופן פתאומי וחטף את הטלפון. "הוא חזר על טיל, התקרב אליי ברמות שהשיער שלי עף, ומשך לי את הטלפון מהיד", היא שחזרה. "זה היה כאילו טראומטי, בשנייה זה פשוט נעלם ממני".
זואי ניסתה מיד להגיב, קמה ממקומה והחלה לצעוק לכיוון העוברים והשבים. לדבריה, "צרחתי 'הוא גנב לי את הטלפון', עצרתי את הכביש, ניסיתי שמישהו ירדוף אחריו. לקח זמן עד שאנשים הבינו מה קורה". זואי סיפרה כי כמה אנשים ניסו לסייע לה לאחר שהחלה לצעוק, אך הרוכב כבר התרחק מהמקום. "הוא המשיך ברכיבה רגועה, לא הסתכל אחורה, לא נראה לחוץ. כאילו זה כלום בשבילו".
ביום ראשון זואי שבה לזירה וניסתה להתחקות אחר גניבת הטלפון. לצד הגשת תלונה במשטרה, היא עברה בין בתי עסק באזור ואספה תיעודים ממצלמות אבטחה. לדבריה, מהתיעודים עלתה תמונה מדאיגה יותר: "רואים בסרטונים שהוא מסתובב שם כמה דקות, עושה סיבוב, וכשאני עוצרת ל'פייסטיים' הוא גם עוצר. הוא פשוט חיכה לי".
מאז פרסום הגניבה, זואי קיבלה פניות מאנשים נוספים שסיפרו לה על אירועים דומים באזור. "אנשים כתבו לי שזה קרה גם להם ביהודה הלוי", היא תיארה. "היו גניבות, אבל לא ככה. לא לקחת למישהי מהיד באמצע היום".
מעבר לפגיעה בתחושת הביטחון, זואי הדגישה בהתייחס לכאב המרכזי: "ריף היה כל עולמי. ההקלטות, השיחות, התמונות, הרגעים הקטנים. הכול בטלפון. אני רודפת אחרי תמונות, אחרי רגעים איתו. יש דברים שלא מגובים, יש שיחות ומדיה שכבר לא קיימים, זה פשוט נעלם".
זואי סיפרה עוד כי יום לפני גניבת הטלפון הייתה אמורה המשפחה לציין שנתיים לנפילתו של ריף, אך בשל המלחמה זה לא התאפשר. "זה כאילו הגיע עליי עוד פטיש", אמרה. "אחרי מה שקרה בתל אביב חשבתי רק עליו, על הזיכרונות, על מה שנשאר לי ממנו ומה שכבר לא".
לדברי זואי, אחד הדברים המשמעותיים ביותר שהיו בטלפון הוא הקלטה שהיא נוהגת לשמוע לעיתים. "זאת הקלטה שלו שאני תמיד חוזרת אליה. זה משהו שמחזיר אותי אליו, לרגעים שלנו. ופתאום יש תחושה שזה גם יכול להיעלם, שאין שליטה".
החוויה כולה, היא תיארה, הותירה בה תחושת חוסר אונים. "זו לא גניבה, זו כבר התנהגות שפלה. אף אחד לא צריך לעבור דבר כזה. זה מפחיד, זה מערער. זה לא הטלפון, זה מה שהיה בתוכו ונלקח ממני".
סמל ריף הרוש, בן 20 בנופלו מקיבוץ רמת דוד, היה לוחם בהכשרה בעוצבת הקומנדו. ב-6 באפריל 2024 הוא נהרג בהיתקלות עם מחבלי חמאס מצפון-מערב לחאן יונס יחד עם סרן עידו ברוך מתל מונד, סמל אמיתי אבן שושן ממושב עזריאל וסמל עילאי צעיר מקידר.
