תוכנית השלב השני של הפסקת האש ברצועת עזה נמצאת עדיין בהתהוות גם אצל האמריקנים, כשבפועל שום דבר עוד לא באמת סגור. ישראל וארצות הברית יצרו במשותף את תוכנית 20 הנקודות המקורית, שכללה הסכמה ברורה שלפיה פירוק חמאס מנשק חייב להתבצע. אלא שבישראל מתריעים כעת שקטאר וטורקיה, שסייעו בעסקת שחרור החטופים, פועלות כעת לחלץ את חמאס מרעיון פירוקו מנשק.
נתניהו לצד מרץ: "מוכנים לעבור לשלב ב', העולם הערבי צריך ללחוץ את חמאס"
(צילום: לע"מ)
שאלת השלב השני תהיה אולי הנושא המרכזי שיונח על שולחן הפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בסוף החודש. נתניהו צפוי לשהות באחוזתו של טראמפ במאר א-לאגו בין 28 בדצמבר ל-1 בינואר, ובימים אלה מתוכננות לו לפחות שתי פגישות עם טראמפ, לצד פגישות נוספות עם סגן הנשיא ג'יי די ואנס, מזכיר המדינה מרקו רוביו ושר ההגנה פיט הגסת'.
"כמעט סיימנו את השלב הראשון, יש לנו חטוף אחד אחרון להחזיר", אמר אתמול נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ. בהמשך, באירוע אחר, אמר כי "יש משימות שהכוח הבינלאומי שיוצב בעזה לא יוכל לעשות. למעשה, את העיקר (פירוק חמאס מנשק - א"א) הוא לא יוכל לעשות".
אבל עד שיושב החטוף החלל האחרון, שוטר היס"מ רן גואילי (24), גוברים הלחצים מצד קטאר וטורקיה לקראת השלב השני. לטענת ישראל, במטרה שהיא לא תוכל להכריז שחמאס נוצח סופית, פועלות קטאר וטורקיה כדי ליצור מצב מסוים שבו ארגון הטרור יישאר בעזה עם נשק. בדיונים מול האמריקנים, מעלות ביניהן השתיים אפשרויות שונות שחמאס ימסור את הנשק שלו לרשות הפלסטינית, או שיעביר את הנשק למחסן תחת פיקוח כלשהו, אך השורה התחתונה: להימנע ממצב שבו חמאס מוסר את הנשק ולמעשה מתפרק בכך מתפקידו כגורם משפיע בעזה.
ישראל, מבחינתה, עומדת על כך שלחמאס לא יהיה נשק, וההערכה בירושלים היא שהנושא יוכרע רק בפגישה של נתניהו עם טראמפ.
3 צפייה בגלריה
נתניהו, טראמפ, אל-ת'אני וארדואן. מחלוקת על לוח הזמנים לפירוק חמאס מנשק
(צילום: Bashar TALEB / AFP, Ludovic MARIN / AFP, אלכס קולומויסקי, AP Photo/Alex Brandon, AFP PHOTO / TURKISH PRESIDENTIAL PRESS SERVICE / HANDOUT)
גם לגבי לוח הזמנים של פירוק חמאס מנשק קיימת מחלוקת: קטאר וטורקיה מציעות חלון זמנים של שנתיים שבהן חמאס יוכל להמשיך להחזיק נשק, בעוד ישראל מתנגדת בתוקף ועומדת על חודשים ספורים. המסר הישראלי לאמריקנים הוא שאם פירוק חמאס מנשקו לא ייעשה - ישראל תיכנס ותפרק אותו מנשקו.
כשישראל דורשת פירוק מנשק, היא מתכוונת לפירוק מלא: Disarmament. האמריקנים מדברים על הוצאה משירות: Decommission. הוצאה משירות היה המונח שבו השתמשו בפירוק הנשק של המחתרת האירית ה-IRA, שבו האירים מסרו את הנשק שלהם או העבירו אותו למחסן בפיקוח של הבריטים. הוצאה משירות פירושה שאין לחמאס נשק והם מעבירים אותו לאחסון, אך בישראל חוששים שמדובר בתרגיל ורוצים לוודא אם תישמר לחמאס גישה לנשק – שכן במקרה כזה אין מדובר בפירוק מנשק.
התרככות לטובת הרשות
ישראל גם מתנגדת בתוקף לנוכחות טורקית ברצועת עזה. בממשל האמריקני יש גורמים כמו שליחו של הנשיא טראמפ, תום ברק, שלוחצים כי טורקיה חייבת להיות חלק מהפתרון בעזה וחייבת להיות נוכחת שם. ברק מתעקש גם על מעורבות טורקית בסוריה, בניגוד לדעתה של ישראל. בירושלים אומרים שברק לא רואה את הצרכים של ישראל.
במקביל, האמריקנים מתקשים גם בהרכבת כוח הייצוב לרצועה, ה-ISF. כל עוד אין הסכמה על איך יפורק חמאס מנשקו ובאיזה לוח זמנים, אין נכונות מצד מדינות ערביות ומוסלמיות להתחייב לשלוח חיילים.
נקודה שבה ישראל דווקא התרככה מעט היא התנגדותה לשילוב הרשות הפלסטינית בשיקום עזה. ישראל הבהירה שאם מדובר בגורם אחר, שהיה ברשות הפלסטינית והוא נקי מטרור כגון סלאם פיאד בזמנו, וכזה שלא מקבל הוראות מגורמי רש"פ - היא תהיה יותר פתוחה לשילובו עם הכוחות הבינלאומיים. אלא שנתניהו מצוי בבעיה פוליטית בנושא שילוב של גורמי רש"פ בשיקום עזה, כשההבנה היא שזה ייתקל בהתנגדות עזה מצידם של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
מבחינת שיקום הרצועה, האמריקנים רוצים להתחיל בפיילוט ברפיח, שייפתח בפינוי ההריסות ובבניית מודל לעיר נקייה מחמאס. ישראל הבהירה שמבחינתה זה יכול להיעשות במשולב עם פירוק חמאס מנשקו, אבל לא על חשבון הטיפול בו. בישראל מציגים את המודל הלבנוני: אפשר לדבר עם ממשלת לבנון על נושאים אזרחיים, אבל זה לא במקום פירוק חיזבאללה מנשקו ולא דוחה את הצורך הביטחוני לפעול.
בישראל מעריכים שכ-75% מתושבי עזה כבר לא סרים למרות חמאס ורוצים משהו אחר, ואילו 25% הם חמאס, ושכונה לדוגמה לא תמשוך אותם. ישראל תומכת בתוכנית האמריקנית ליצור מקום בתוך השטח הצהוב ברפיח שיהווה אלטרנטיבה לחמאס. מבחינת ישראל מדובר בחלק מהתכנית להחלשת חמאס, אך היא מתעקשת שזה לא יהיה על חשבון פירוקו.
אבל לא רק השלב השני של העסקה בעזה יעלה בפגישות טראמפ-נתניהו, ויש עוד לא מעט נושאים מורכבים. כך, למשל, בחודשים שקדמו למבצע "עם כלביא" היו הרבה דיווחים שלפיהם ארה"ב לא תיתן לישראל לתקוף באיראן. אלא שבאותו זמן צבא ארה"ב וצה"ל ישבו עמוק על התוכניות, ובסופו של דבר היה שיתוף פעולה שכמוהו לא היה אי-פעם בין המדינות.
בתוך הממשל האמריקני יש גישות שונות, ולאמריקנים יש צורך לרקוד טנגו כפול - מצד אחד עם ישראל ומצד שני עם הטורקים והקטארים. אבל בסופו של דבר, לדברי סגן הנשיא ואנס ישראל היא המודל של בת ברית - "השותף הבכיר ביותר של ארה"ב". הוא לא קורא ככה לטורקיה או לקטאר. ההבנה בישראל היא שלמרות המחלוקות, ארה"ב לא תסכן את ביטחון ישראל בסופו של דבר. אם ישראל קובעת שלא יוכלו להיות ג'יאהדיסטים בגבול, בין אם זה בעזה או ברמת הגולן - האמריקנים יקבלו את זה.
להחריף את הסנקציות
ישראל מתנגדת מאוד גם למכירת מטוסי F-35 לטורקיה. המסר שלה לאמריקנים הוא שהנשיא רג'פ טאיפ ארדואן מנסה להחליף את איראן כגורם הכי עוין לישראל. ארדואן אירח לאחרונה באיסטנבול כנס של אימאמים שקראו להשמדת ישראל, וגם נאם שם. הכסף שמגיע לחיזבאללה ולחמאס הוא כסף איראני שעובר דרך איסטנבול, וארדואן יכול לעצור את זה ולא רוצה. בפועל ההתנהגות של ארדואן פועלת נגד האינטרסים של ארה"ב, ואת זה ישראל מסבירה לאמריקנים: איך מצד אחד ארה"ב מוציאה את האחים המוסלמים מחוץ לחוק, בזמן שחבר בנאט"ו תומך ושייך בעצמו לאחים המוסלמים?
גם שאלת איראן תתפוס חלק נכבד בפגישות המתוכננות. ישראל תציג לאמריקנים מידע שלפיו איראן חותרת להתחיל את תוכנית הגרעין מחדש, וכן את תוכנית הטילים הבליסטיים שאותה היא מכניסה להילוך גבוה. האמריקנים אמנם מטילים סנקציות כלכליות על טהרן, אבל לדעת ישראל הן לא מספיקות והיא תבקש סנקציות קשות יותר.
פורסם לראשונה: 23:13, 07.12.25
