נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתפאר שוב ושוב בכך שהצי האיראני הוטבע כמעט לחלוטין במלחמה, אבל הוא מתעלם מהעובדה שצי איראני נוסף – זה של משמרות המהפכה ולא של הצבא האיראני הרגיל – ממשיך לתפקד, ולהוות איום משמעותי על ספינות ומכליות במצר הורמוז. הצי של משמרות המהפכה מתבסס על סירות קטנות ומהירות, שמתחבאות בבסיסים מבוצרים בחוף האיראני או באיים השוכנים במצר האסטרטגי, ולמרות שהצבא האמריקני פעל להשמיד גם אותן – הוא הודה שעד כה רק כמחצית מהן הוטבעו, מבלי לנקוב במספרים מדויקים.
6 צפייה בגלריה


תרגיל של הצי של משמרות המהפכה ב-2015, במצר הורמוז. הסירות הקטנות תוקפות - ומיד מסתתרות
(צילום: מתוך ויקיפדיה)
בעזרת הסירות הללו, שחמושות לעיתים בטילים או בכטב"מים, ויחד עם אתרי שיגור מוסווים סמוך לחופי המצר, ממשיכה איראן לאכוף את הסגר שהטילה על מעבר במצר האסטרטגי – שדרכו עוברת בשגרה חמישית מתצרוכת הנפט העולמית. איראן, נזכיר, סגרה את המצר בתחילת המלחמה והביאה בכך לזינוק במחירי הנפט בעולם – כאמצעי לחץ כלכלי על טראמפ. המחירים הללו צללו אחרי שאתמול הודיעה איראן כי תפתח את המצר בעקבות הפסקת האש בלבנון – אך הבוקר הודיעו לפתע משמרות המהפכה כי סגרו אותו מחדש, לטענתם בגלל שטראמפ הודיע שהמצור הימי על נמלים איראניים יימשך עד להשגת הסכם.
לוחמת גרילה, בים
מספר הסירות המהירות בצי של משמרות המהפכה אינו ברור, וההערכות נעות בין כמה מאות לכמה אלפים. "קשה לספור אותם", נכתב היום (שבת) בידיעה שפרסם "ניו יורק טיימס" על הסירות הללו, אותן הוא תיאר כ"קטנות, מהירות וזריזות", שממהרות להסתתר אחרי מתקפות שהן מבצעות, ובעיתון ציינו כי יש כאלו המכנים אותן לפיכך "צי היתושים". סעיד גולקאר, מומחה למשמרות המהפכה מאוניברסיטת טנסי שבצ'טנוגה, אמר ל"טיימס" כי הצי של המשמרות פועל כמעין כוח גרילה ימי: "הוא מתמקד בלחימה א-סימטרית, ובמקום להסתמך על ספינות מלחמה גדולות וקרבות ימיים קלאסיים, נשען על מתקפות של פגע וברח".
במהלך המלחמה דווח על לפחות 20 ספינות שהותקפו במצר הורמוז, ומשמרות המהפכה לרוב לא קיבלו אחריות על הפגיעות בהן – שההערכה היא שרובן נעשו באמצעות כטב"מים ששוגרו מהיבשה, ולא מהסירות הקטנות. כך או כך, הן מהוות כאמור איום משמעותי על התנועה במצר, וארה"ב מתקשה לפגוע בהן, בין היתר מפני שקשה לזהות אותן בצילומי לוויין. ב"טיימס" דיווחו כי הסירות עוגנות גם "לצד רציפים בתוך מערות עמוקות שנחצבו לאורך קו החוף הסלעי, מוכנות לפריסה בתוך דקות". אדמירל בדימוס גארי ראת'הד, לשעבר בכיר בצי האמריקני, אמר לעיתון: "הן ממשיכות להוות כוח משבש. אתה אף פעם לא יודע בדיוק מה הן מתכננות ומה הכוונות שלהן".
קפטן מכלית נודית זועק בקשר לאיראנים: "נתתם אישור, ואתם יורים!"
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
הסירות המהירות של איראן מהוות מטרד במפרץ הפרסי כבר שנים ארוכות. את דרכו החל הצי של משמרות המהפכה ב-1987, שנים אחרי שהמשמרות נוסדו על ידי מייסד הרפובליקה האיסלאמית רוחאללה חומייני. חומייני לא בטח בצבא הרגיל וחשש שהוא לא יגן על המהפכה האיסלאמית, ועוד ב-1979 הוא הקים את כוחות היבשה של המשמרות. פרזין נדימי, מומחה לצי של המשמרות ממכון המחקר "וושינגטון", אמר ל"טיימס" כי הצי הזה הוקם בעיצומה של המלחמה עם עיראק – אחרי שהצי האיראני הרגיל נמנע מלתקוף מכליות נפט של בעלות הברית של עיראק, כוויית וסעודיה. בסופו של דבר המתקפות הללו כן גברו, וזו הייתה למעשה הפעם הראשונה שבה משטר האייתוללות ניסה לשתק את תנועת הנפט במצר הורמוז.
ארה"ב שלחה אז ספינות מלחמה כדי ללוות את המכליות ולהגן עליהן. ב-1988, בתקרית שהביאה אז להסלמה מול וושינגטון, ספינת המלחמה האמריקנית U.S.S. Samuel B. Roberts נפגעה ממוקש איראני וטבעה – וארה"ב הגיבה במבצע "גמל שלמה", שבו השמידה כמה ספינות מלחמה איראניות. שלוש שנים אחר כך, במלחמת המפרץ הראשונה, איראן הביטה מהצד וראתה כיצד ארה"ב מביסה את הצבא העיראקי, ולדברי נדימי שילוב המאורעות הללו גרם לאיראנים להבין שהם לא יוכלו לנצח בעימות ישיר מול הצבא האמריקני – ובמקום זאת הם החליטו לפתח את אותו צי של סירות קטנות.
תיעוד מהמלחמה: צוללת אמריקנית הטביעה ספינת מלחמה איראנית מול סרי לנקה
(צילום: Department of War)
בצי של המשמרות משרתים כ-50,000 חיילים, והוא פועל בחמישה אזורי אחריות נפרדים לאורך המפרץ. יש לו גם נוכחות בכ-38 איים שונים שעליהם איראן שולטת במפרץ. עבור הסירות המהירות, כך דווח ב"טיימס", הוקמו עשרה בסיסים מבוצרים ו"מוחבאים היטב". אחד הבסיסים, באי פארור, משמש כמטה של יחידת הקומנדו של משמרות המהפכה, סֶפָּה, שהציוד והלבוש של לוחמיה עוצבו בהשראת הקומנדו האמריקני. "הצי של משמרות המהפכה תמיד האמין שהוא זה שעומד בחזית העימות עם 'השטן הגדול', והוא שמר על חיכוך קבוע עם האמריקנים במפרץ", אמר נדימי.
לפי הדיווח בעיתון, הסירות האיראניות הראשונות היו סירות אזרחיות שאיראן המירה והרכיבה עליהן מכונות ירייה או מטולי רימונים, אבל לאורך השנים כבר יוצרו סירות ייעודיות, לצד צוללות זעירות וכלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים). איראן טוענת כי חלק מהסירות מסוגלות להגיע למהירות של יותר מ-100 קשר – כ-185 קמ"ש. הצי של המשמרות פיתח בשנים האחרונות גם ספינות גדולות יותר, כמו "נושאת הכטב"מים" שאהיד באקרי, שהייתה למעשה מכלית מומרת, והיא – כמו 90% מהצי האיראני הרגיל – הותקפה במלחמה.
6 צפייה בגלריה


סירה קטנה שטה ליד מכלית סמוך לאי האיראני קשם, במצר הורמוז - שאיראן שוב חוסמת
(צילום: AP Photo/Asghar Besharati)
אחד התרחישים שאליהם נערך לפי ה"טיימס" הצי האמריקני, הוא מתקפה של "נחיל" סירות מהירות – היערכות שכללה התקנה של תותחים בעלי קליבר גבוה ואמצעי לחימה אחרים על הספינות האמריקניות – אם כי לפי העיתון עד כה לא אירעה מתקפה משולבת של סירות קטנות רבות יחד. ועדיין, החשש מאיום הסירות הקטנות ניכר – והצי האמריקני נמנע מלעבור כעת במצר הורמוז. הוא אמנם שלח לפני כשבוע שתי משחתות לעבור במצר, כדי להוכיח שהתנועה דרכו אפשרית, אבל המצור הימי על איראן נאכף מזרחית להורמוז – ממפרץ עומאן ואף רחוק יותר, מהים הערבי. באזורים הללו קשה הרבה יותר לאיראן לתקוף את הספינות האמריקניות.
ריאליטי איראני: מי "גיבור הקומנדו" האהוב
ב"טיימס" תיארו את החיכוכים שהיו בין ספינות אמריקניות לסירות האיראניות הקטנות לאורך השנים כ"משחקי חתול ועכבר". אדמירל בדימוס ראת'הנד תיאר בשיחה עם העיתון כיצד במהלך שנות ה-90 ושנות ה-2000 הסירות הללו היו מתקרבות לספינות המלחמה האמריקניות במהירות גבוה, וסוטות ממסלולן רק כשהגיעו למרחק של כ-800 מטר. עוד לפני המלחמה החיכוכים הללו היו מובילים לעיתים לעימותים ישירים, וזכורה במיוחד תקרית מ-2016 שבה משמרות המהפכה השתלטו על שתי סירות אמריקניות. עשרה מלחים אמריקנים תועדו אז נלקחים בשבי כשהם על הברכיים, אך הם שוחררו בהמשך.
6 צפייה בגלריה


תרגיל של יחידת העילית של הצי של משמרות המהפכה, סֶפָּה, בעשור שעבר
(צילום: מתוך ויקיפדיה)
מי שהוביל את אותה מתקפה, הגנרל מוחמד נאזרי, ייסד את כוחות הקומנדו של הצי של המשמרות. הוא מת בהמשך אותה שנה (לפי דיווחים בגלל "השפעות כימיות" מחשיפה שספג במלחמה עם עיראק), והוא קיבל לאורך השנים כמעט מעמד של פולחן ברפובליקה האיסלאמית, עם תרגילים צבאיים שנקראו על שמו. הוא גם היה ההשראה לתוכנית ריאליטי ששודרה בטלוויזיה האיראנית במשך חמש עונות. בכל עונה התמודדו 30 מתחרים על ההזדמנות להצטרף לקומנדו של הצי, והם נדרשו להפגין יכולות הישרדות או לבצע משימות נועזות כמו קפיצה מצוקים אל תוך מי המפרץ, והצופים הצביעו ובחרו את "הגיבור" האהוב עליהם.










