מנהיג מפלגת "הירוקים" בבריטניה, זאק פולנסקי, נחל הלילה (בין חמישי לשישי) הפסד צורב בבחירות למושב בפרלמנט שפינה מנהיג הלייבור לשעבר קיר סטארמר. הוא הפסיד למועמדת הלייבור סגאל אבדי-וואלי, שקיבלה 12,929 קולות לעומת 8,928 שהצביעו לפולנסקי.
גלריה
"ככל שהעמקתי ולמדתי, גיליתי שמה שגדלתי עליו לא נכון". פולנסקי
(צילום: Alishia Abodunde/Getty Images)
סגאל אבדי-וואלי
(צילום: Carl Court/Getty Images)
לבחירות, שהתקיימו במחוז הבחירה הולבורן וסנט פנקראס שבמרכז לונדון, קדמה החלטה שנויה במחלוקת במיוחד שהעבירה מפלגת הירוקה שבראש עומד פולנסקי. המפלגה, נזכיר, הצביעה הלכה למעשה בעד השמדת מדינת ישראל כשהעבירה החלטה שלפיה הציונות היא גזענות ויש להקים "מדינה פלסטינית דמוקרטית אחת בכל שטח פלסטין ההיסטורית".
בעוד פולנסקי היהודי נמנע מלהצביע על ההחלטה וגם שתק מאז שעברה, עבדי-ואלי מתחה עליה ביקורת חריפה ואמרה כי "אנשים אמרו לי כמה הם מודאגים מההחלטה הזו. אני חושבת שזה מדאיג עבור כל מי שמאמין בפתרון שתי המדינות". גם בתוך מפלגת "הירוקים" היו מחוקקים שביקרו את ההחלטה, ואיתם ארגונים יהודיים רבים בבריטניה ומפלגות אחרות.
הלילה, אחרי התוצאות, פולנסקי התייחס לראשונה להחלטה, אך שוב נמנע מלהביע עמדה חד משמעית לגביה. הוא אמר כי "גדלתי בבית ציוני וגדלתי על הרעיון שאותו אזור היה 'ארץ ללא עם עבור עם ללא ארץ'. אבל ככל שהעמקתי ולמדתי, גיליתי שאני לא מאמין שזה נכון. מה שאנחנו רואים הוא רצח עם מתמשך וגירוש של העם הפלסטיני. אני סבור שזהו מעשה גזעני בבירור". אלא שלצד זאת, פולנסקי לא אמר שהוא תומך בהצעה שהעבירה מפלגתו. הוא, לדבריו, גם לא מתכוון לפרוש מהנהגת "הירוקים".
הבחירות הנוכחיות נחשבו לאתגר משמעותי עבור מפלגת הלייבור, שמאותגרת משמאל על-ידי מפלגת הירוקים. התוצאה נחשבת למכה לפולנסקי בן ה-43, שהבטיח להפוך את מפלגתו לתנועה "אקו-פופוליסטית" ולשאוב תמיכה מהלייבור - אסטרטגיה שעבדה עד לעלייתו של אנדי ברנהאם לשלטון.
סטארמר, נזכיר, הוחלף בתפקיד ראש הממשלה ביולי ופרש מתפקידו כמחוקק בספטמבר, לאחר שאיבד את תמיכת מפלגת הלייבור שלו בעקבות סדרה של מפלות, פניות פרסה ותוצאות הרסניות בבחירות המקומיות במאי. מפלגת הירוקים רשמה הישגי שיא בלונדון - בעיקר על חשבון הלייבור - באותן בחירות, תוך ניצול חוסר הפופולריות של סטארמר. אך הירוקים נסוגו מאז בסקרים הלאומיים, לאחר שברנהאם הציג מספר הצעות מדיניות שחיזקו את מעמדה של הלייבור בקרב מצביעים משמאל, לרבות קו תקיף יותר כלפי ישראל וגישה שאפתנית יותר ליחסים עם האיחוד האירופי.
