הידיעה ש"האביר איקס" אילון מאסק מקים אוניברסיטה בטקסס היא עוד מראה שחורה ומגדילה לכך שניצחון הטכנולוגיה על הסוציולוגיה הוא מוחלט ובלתי הפיך, שלא לומר מייאש ומצמית. עניין שכאשר מתבוננים בו מתוך פריזמת העוועים של סרטוני הרשת וציוציה המחפירים, מבינים באימה עד כמה הניסוי שנקרא המין האנושי עומד בפני כליה קולוסלית, לפחות ערכית ומוסרית. יתרה מכך – דומה כי אנחנו, שהפכנו עבדים לטכנולוגיה, כבר לא תורמים יותר שום דבר לעולם, אלא להפך, רק מפריעים לטבע לשקם את עצמו.
"זאת אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית, בטכנולוגיה הוא מבין, זה לא יהיה כמו הקרקס בהרווארד ובפן", ניסתה להרגיע אותי חברה אמריקנית-ישראלית. ונכון שגם מאסק בעצמו רמז לכך שהוא מכוון למוסד אוניברסיטאי שיעודד בקרב תלמידיו חופש מחשבה, בלי ליפול למלכודת ה"נעורות" (WOKE) החלולה והמחפירה שאנחנו רואים בכל מקום. אבל הבהלה שלי בכל זאת נוסקת.
1 צפייה בגלריה
אילון מאסק
אילון מאסק
אילון מאסק
(צילום: Michael M. Santiago / Getty Images)
כי כשמתעמקים במחשבה על אוניברסיטה טכנולוגית נשלטת אלגוריתם בהנהגתו של האיש העשיר והיכול בעולם, שכבר יש לו חברה לשבבי מוח וחברת חלל, ושככל שמתבוננים בו חושדים שהוא בעצמו התגלמות חלוצית של הולוגרמת AI - זה מטריד. צרפו לכך את התבהלה המוצדקת נוכח מזרקת הכסף הקטארי שהטביעה את הקמפוסים בארה"ב בים של משטמה אנטישמית ראוותנית, וקנתה את דעתן של שלוש נשיאות אוניברסיטה שמילאו את פיהן שטרות ומטבעות עד כי לא נותר בהם מקום למילים ברורות שיצליחו לגנות שנאת יהודים – ותבינו כמה עמוק טבענו באוקיינוס החשוך של הממון והשיממון. אוקיינוס שהופך את המוסר, שאמור להיות אבסולוטי, לעניין שהוא תלוי קונטקסט.
קונטקסט שהופך טרגי ממש נוכח הסקר שפורסם בסוף השבוע שלפיו 51 אחוזים מהצעירים האמריקנים בני 18 עד 24 סבורים שהפתרון לסכסוך היא שישראל תימסר לפלסטינים, וכי מתקפת הטרור של חמאס מוצדקת בעיניהם.
ואולי לכן יותר ויותר אני שומעת את עצמי, עוד לפני המלחמה, למען האמת, אומרת שאני שמחה שאני בת 55 ולא בת 25. כי אם הייתי עכשיו בגיל של הילדים שלי, לא בטוח שהייתי מסוגלת למשוך כל כך הרבה שנים בעולם נשלט אלגוריתמית, נטועה בקרבה של אנושות חלולה, אינפנטילית ונבערת שמתודלקת בפופוליזם טרנדי מצווח, נטול כל חוט של רגישות ותבונה, לקשור בו את קיומנו העתידי.
ענת לב אדלרענת לב-אדלרצילום: סבטלנה קריחלי
ומי בכלל רוצה להתקיים בתוך עולם שבעוד עשור וחצי יונהג בידי עדר המטומטמים שבעשור השלישי והרביעי לחייהם צועקים מהנהר ועד הים תשוחרר אפגניסטן? הם צריכים אוניברסיטה מדעית? הם צריכים אוניברסיטה טכנולוגית? הם צריכים עוד מתמטיקה והנדסה? כל מה שהם צריכים, ודחוף, זה היסטוריונים וגיאוגרפים שיסבירו להם את הקונטקסט, פסיכולוגים ומטפלים שיעקרו מנפשותיהם את קיני השנאה הנבערת, ובעיקר הורים מתפקדים שיחזירו אותם לחינוך מחודש, במקום החינוך שנכשל.
ואם חושבים על זה עוד טיפה לעומק, עזבו הורים. שימו את הדור הנבער בידיהן של יפה אדר וחברותיה מקיבוצי העוטף, מקימות הארץ האמיצות ובעלות הבינה עתיקת היומין, שחזרו משבי נוראי אצל המפלצות של סינוואר, רק הן יצילו את הצעירים הנבערים הללו מהבינה המלאכותית של עצמם. וגם לגברות המביכות מהשימוע בקונגרס לא יזיק איזה סיבוב בדשא אצל יפה.
  • ענת לב-אדלר היא עיתונאית "ידיעות אחרונות" ו-ynet
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 19.12.23