כנס "החזרה לעזה" שנערך שלשום (ראשון) בירושלים עורר הדים רבים וספג גינויים גם מהעולם, אך הוא היה רק יריית הפתיחה לשלל מהליכים שמתכננים המתנחלים לחודשים הקרובים. למודי ניסיון והצלחות, חלקן מהעת האחרונה, בונה דניאלה וייס וצוותה בתנועת "נחלה", יחד עם ראש מועצת שומרון יוסי דגן וצוותו, את התוכנית לאפשרות של התיישבות בחבל עזה.
מבט על העבר מלמד כי המתנחלים פועלים בשיטה סדורה - לעיתים יחד, לעיתים בנפרד. נשאלת השאלה מדוע גוף כמו מועצת יש"ע לא לקח חלק באירוע במטרה להפוך חלומות - או הזיות כפי שמכנים זאת אחרים - למציאות. אך גם כשמועצת יש"ע יושבת על הגדר, התוכניות לתקיעת יתד ההתיישבות בעיצומן, כשהפעילות מתבצעת בכמה צירים במקביל.
הציר הפוליטי. החיבור של חברי כנסת ושרים למהלך החזרה לרצועת עזה ובניית הלובי הפוליטי לא עוצרים לרגע. דניאלה וייס בעצמה ביקרה לפני הכנס שלושה ימים ברציפות בכנסת ופגשה שרים וח"כים. היא ישבה עם כל מי שהיה מוכן להקשיב, פרסה בפניו את האפשרויות ובעיקר הסבירה כי האלטרנטיבה מסוכנת. כל דבר שהוא לא התיישבות ישראלית, מסבירים בתנועת נחלה, יהווה סכנה מחודשת על ישראל.
5 צפייה בגלריה
יוסי דגן לצד בן גביר בכנסת. מדבר על התיישבות בצפון הרצועה בלבד
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
יחד איתה פועל יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, שנחשב לדמות חזקה מאוד בליכוד. דגן בעצמו נירמל לחברי כנסת ושרים את חומש, והפך אותה ממאחז קטן המפונה חדשות לבקרים למקום עלייה לרגל. המצב שונה ברצועת עזה, אבל הרעיון דומה. וייס ודגן מתכוונים להטמיע את רעיון ההתיישבות ברצועה בנבחרי הציבור, כדי שיוכלו בהמשך לקדם חוקים המסייעים בהקמת היישובים, כמו ביטול חוק ההתנתקות.
הציר המדיני. דגן, וייס ודוברים אחרים השולטים באנגלית מעבירים את המסרים לגורמים מעבר לים. בכנס שהתקיים ביום ראשון נכח מספר לא מבוטל של כלי תקשורת זרים, ודגן עצמו התראיין לכלי תקשורת אמריקניים. המתנחלים יודעים לחבר את הבייס האמריקני ליוזמות שלהם. זה קרה בתקופת טראמפ כשאנשי חברון הגיעו לפגישות בממשל דרך השגריר לשעבר דיוויד פרידמן, שביקר מעבר לקו הירוק.
חיזוק דעת הקהל. עוד לפני סיום המלחמה, אנשי נחלה מנרמלים את המציאות של יישובים ישראליים ברצועת עזה בציבוריות הישראלית. בעוד דגן מדבר על התיישבות בצפון הרצועה בלבד, וייס מדגישה כי מדובר על התיישבות בכל הרצועה. הרצון הוא לא "להביא" מתיישבים מיהודה ושומרון, אלא מכל חלקי הארץ, כשהדגש הוא על תושבי הדרום. לצורך כך, עוד לפני הכנס בירושלים התקיימו כנסים באשדוד, בשדרות וגם בגבעת וושינגטון שכללו משט אל מול חופי רצועת עזה. וייס קיימה חוגי בית למפוני שדרות בבית מלון רמדה בירושלים. גם הרב דויד פנדל, יו"ר ישיבת שדרות, מגויס למהלך.
משפחות המוכנות ליום פקודה. גרעיני ההתיישבות הם למעשה מי שמוציא את החזון מהכוח לפועל. הם צריכים להיות מוכנים ליום פקודה ותוך שעות בודדות להגיע עם הציוד ולהתיישב בנקודת התיישבות. אירוע פוליטי, ביטחוני או מדיני יכול להזניק את המשפחות. ההיסטוריה הלא רחוקה מלמדת כי הדברים קורים מהר, לעיתים מהר מאוד, כמו שאירע במקרה של המאחז אביתר. אז, שעות בודדות לאחר הפיגוע שבו נרצח יהודה גואטה ז"ל בצומת תפוח, כבר היו מספר משפחות על הגבעה, מוכנות עם אוהלים לשהייה ארוכה. ההגעה של אותן משפחות הייתה יריית הפתיחה לכל מה שקרה אחרי.
אותן משפחות שמוכנות לקריאה להגיע לרצועה מנהלות כבר עכשיו שיח ער ביניהן, מחלקות ציוד ומכינות את כל מה שנדרש. בהמשך מתכננים אנשי נחלה להביא את המשפחות לשהייה ממושכת בעוטף - כדי שיהיו מוכנות ל"זינוק" מהיר לנקודות ההתיישבות.
המתנחלים כבר לימדו אותנו כי גם ליישוב יש אבולוציה. "החזרה לחבל עזה" יכולה להתחיל בדגל ובכניסות מאובטחות רק לתפילה בנקודה מסוימת. אולי בחווה חקלאית, או בשטח שאליו נכנסים פעם בכמה ימים. אולי בישיבה של כמה בחורים בודדים סמוך לגדר בחלק של הרצועה. כל מה שנדרש הוא שעת כושר.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.01.24
