נטלי צנגאוקר, אחותו של מתן שחטוף בעזה כבר כמעט שבעה חודשים, ושחר מור (זהירו), אחיינו של החטוף אברהם מונדר, הגיעו אתמול לחקירה במשטרה, אחרי שהשתתפו בהפגנה סמוך למצודת זאב בתל אביב בצאת החג ובמסגרתה פרצו עימותים עם שוטרים. הם שוחררו לאחר מכן בתנאי שמגביל את הגעתם למחאות.
נטלי צנגאוקר מגיעה לתחנת המשטרה בתל אביב
(צילום: רועי רובינשטיין)
"הניסיונות להלך עלינו אימים לא יעבדו", מסרו המשפחות אחרי החקירה, "המשטרה מתעמרת ומהלכת אימים על משפחות חטופים. בזמן שאנחנו חיים מיום ליום תחת סערות ומתח בלתי נתפס על רקע הניסיון להביא עסקה והחשש לחיי יקירינו, הממשלה מנסה להשתיק אותנו. לא יקרה. נילחם על חייהם, נאבק על כל החטופים".
"החקירות האלו לא מדגדגות אותי - יש לי דוד שחטוף בעזה", הוסיף זהירו, "ההפחדות לא יעבדו". בהפגנה מחוץ למצודת זאב, "מעוז הליכוד", נרשמו עימותים בין מוחים לשוטרים, וחמישה מפגינים נעצרו בעקבות הפרות סדר. מהמשטרה נמסר אז כי הושלך זיקוק לעבר שוטר, שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) נדחפה באלימות על ידי שוטרים, ובני משפחות חטופים שהגיעו להפגין דיווחו על אלימות כלפיהם. באחד התיעודים מההפגנה ניתן לראות שוטרים דוחפים את בת זוגו של מתן צנגאוקר, אילנה גריצ'בסקי, ששוחררה מהשבי.
עינב צנגאוקר, אימו של מתן, דיווחה באותו ערב כי היא ומשפחתה חוו אלימות קשה מצד השוטרים. "הם הביאו המון כוחות והשתמשו בכוח בלתי סביר כלפי כולנו, זאת הייתה עליית מדרגה באלימות", תיארה. "צעדנו לכיוון שער שאול, ותוך כמה דקות יצא שוטר שהתחיל לתעד אותנו. הוא פשוט קלט בן משפחה שלי עם תמונה של מתן, תלש אותה והתחיל לצחקק. אמרתי לו שהוא מבזה את המדים של המשטרה, זה שהבן שלי חטוף זה לא מצחיק בכלל. הגענו למצודת זאב והתאספנו, והמשטרה הגיעה בכוחות לא פרופורציונליים. הם השתמשו בדחיפות, מכות. פניתי אליהם, אלה שוטרים שאני מכירה, אבל הטיחו אותי על הרצפה. אני לא אסתפק רק בתלונה במח"ש, אני דורשת התנצלות של הממ"ז והמפכ"ל. זה לא הגיוני שאנחנו יוצאים לצעוק ולהפגין וחוזרים חבולים ופצועים. אנחנו מדינה דמוקרטית, שומרי החוק מתבלבלים".
כשוויקטוריה, תושבת רחוב קינג ג'ורג' בתל-אביב, שמעה מחלון ביתה את צעקות המפגינים ליד מצודת זאב, היא החליטה לצאת כדי לראות מה המצב בשטח. היא לא תיארה לעצמה שתסיים את הערב עם סימנים כחולים על זרועה. "לא ירדתי להפגין, אלא לראות מה קורה וברגע זה הפך לאירוע אלים", היא מספרת. "השוטרים פשוט באו לכיווננו ודחפו אותי בלי הבחנה. אמרתי להם שאני גרה פה ואמרתי להם שאני בהיריון אבל הם לא שמו על זה".
תל אביב אומנם נחשבת למוקד הפגנות מרכזי שבו מרוכזים כוחות משטרה בהתאם, אבל היא לא היחידה. ביום שישי שעבר בראש העין, בהפגנה שהתקיימה מול ביתו של השר בני גנץ, נעצרו שני מפגינים מארגון "ערה". אחת מהם היא גל אלקלעי (27) מתל אביב. "הייתי בהפגנה והחזקתי את אחד המחסומים שהיו שם, כשלפתע קפצו עליי חמישה שוטרים והשכיבו אותי על הכביש עם הידיים לאחור בכדי לשים עליי אזיקון", שחזרה. "אחד השוטרים עיקם לי את היד מאחורי הגב, צעקתי לו שהוא שובר לי את היד, והוא אמר לי 'אל תתנגדי'".
יממה לאחר מכן, בשבת, נעצרו שלוש נשים צעירות בחלקים שונים של ההפגנה בתל-אביב. הראשונה הייתה רומי נעים בת ה-21. לדבריה, אחרי שצעקה במגפון לעבר השוטרים, "על מי אתם שומרים? על האזרחים או השר העבריין?", רצו אליה שני שוטרים בלבוש אזרחי ושלפו אותה מהקהל. "הם תפסו אותי חזק והטיחו אותי על הניידת. שאלתי מה עשיתי, והם אמרו שהפרתי את הסדר הציבורי. אחד אפילו אמר שהרבצתי לו וזה לא נכון. למרות זאת, הם אזקו אותי. ניסיתי לזעוק את השם שלי לנעמה לזימי ואז השוטר הטיל אותי שוב על הניידת וצעק עליי לא לדבר עם אף אחד".
מי שישבה בניידת יחד עם נעים הייתה ענת פלדמן, שנעצרה לדבריה לאחר ששני שוטרים סמויים התנפלו עליה בתום ההפגנה. "הלכתי על המדרכה בבגין והם פשוט עצרו אותי", סיפרה. "העילה למעצר הייתה הפרת הסדר הציבורי והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. הם שיחררו אותי ללא חקירה אחרי שעות".
ויקטוריה, שהגיעה להפגנה ביום שני: "לא באתי להפגין, רק כדי לראות מה קורה. השוטרים פשוט באו לכיווננו ודחפו אותי בלי הבחנה. אמרתי להם שאני בהיריון אבל הם לא שמו על זה"
עדי ישראלי, שנעצרה אף היא באותה הפגנה, סיפרה: "הגיע אליי אדם ללא מדים, ביקש שאבוא איתו ואמר לי שאני עצורה. כמה מג"בניקים משכו אותי מעבר למחסום המשטרתי, שאלתי על מה המעצר. הוא לא היה מוכן להזדהות ובסוף הראה לי תעודת שוטר שהוא הסתיר את השם".
גיל דיקמן, בן דודה של החטופה כרמל גת, שותף גם הוא לתחושה שהאלימות המשטרתית עלתה מדרגה. "המשטרה חושבת שהיא החוק אבל היא פועלת בניגוד לחוק", טען.
מהמשטרה נמסר: "המשטרה פועלת למימוש חופש הביטוי והמחאה ונערכת לכל אירוע בכוחות מותאמים כדי לאפשר למוחים את מימוש זכותם הדמוקרטית, תוך שמירה על שלומם, לצד פגיעה מינימלית בשגרת החיים. בתוך כך, כאשר מבוצעות עבירות או הפרות סדר, מחויבותה של המשטרה להפסיקן תוך אכיפת החוק.
"אשר למקרים המפורטים, הרי שחלקם מתייחסים למחאות לא חוקיות במהלכן התקיימו במקום הפרות סדר הכוללות הבערת לפידים ומדורות, השחתת פני מקרקעין, הדיפת גדרות, תקיפת שוטרים, סירוב להנחיות השוטרים ועוד. משטרת ישראל תמשיך לאפשר את חופש הביטוי והמחאה כזכות לגיטימית במדינה דמוקרטית, אולם לא תאפשר גילויי אלימות, הפרות סדר או תקיפת שוטרים בניגוד לחוק".
השתתפו בהכנת הידיעה: אדם קוטב ויעל צ'כנובר
פורסם לראשונה: 00:00, 02.05.24
