בצה"ל טוענים שהקיצוץ ב-20 אלף חיילי מילואים לשנת 2026 הונחת עליהם "בין לילה" על-ידי הדרג הפוליטי, ומזהירים מפני ההשלכות של המהלך לשנה הקרובה. בצמרת צה"ל יש מי שעדיין מתנגד ומנסה לשנות את ההחלטה שהתקבלה לפני כשבועיים - בתוך שעות בודדות, בין משרדי האוצר והביטחון - שלפיה הצבא יזמן כ-40 אלף ולא 60 אלף חיילי מילואים ב-2026.
זאת על אף שבתום דיונים ממושכים בצמרת צה"ל, ותחשיבים שלקחו בחשבון את צורכי הביטחון והסדר הכוחות הכפול, לכל הפחות, שנדרש ברוב הגבולות והגזרות כלקח מרכזי מ-7 באוקטובר, היא הוגדרה כשנת ה"בט"ש המוגבר". אתמול נחשף ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet שהשלכות ההחלטה, שעברה מתחת לרדאר, עלולות להיות הגדלה ניכרת של העומס על החיילים שכן יגיעו לשרת במילואים החל מינואר הקרוב, שכן אותן משימות ייפלו על פחות כוחות.
כדי להתמודד עם השינוי, בצבא ייאלצו לדרוש מהחיילים להיות הרבה יותר בצבא על מדים ופחות בחופשות ריענון בבית; להפסיק את מתן הגמישויות למפקדים שאיפשרו את ה-"שבוע-שבוע" שהיה נהוג בחלק מהגזרות לאורך המלחמה; ולחזור למתכונת חופשות שמוכרת יותר לחיילים הסדירים: 11 ימים בבסיס, ושלושה-ארבעה ימים בבית.
ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שבצבא הופתעו מההנחתה שהגיעה מהדרג הפוליטי, אך העדיפו לא לפתוח זאת לחזית התנגחות נוספת עם שר הביטחון ישראל כ"ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, בצה"ל מתריעים מפני ההשלכות: "אנו נוקטים בשורה של צעדים להתייעלות בנושא משאב ימי המילואים, לצמצם סיפוחים ביחידות של חיילי מילואים שרוצים לשרת בלי הפסקה ממניעיהם הכלכליים, ופתחנו חקירות היכן היה שימוש לא נאות בימי המילואים, כמו תשלום לספקים באמצעות ימי מילואים", אמרו.
"בנוסף, אנו בוחנים רעיונות חדשים להגברת הבקרה בנושא הפיקוח על מח"טים ומג"דים וגם לסדר מחדש את גרף התעסוקות השנתי. מצד שני, לזמן למילואים שנה שלישית ברצף ובפעם השמינית והתשיעית את אותם אנשים, לעוד פרק זמן של כחודשיים וחצי בלי ריווחים מספקים של הפוגות בבית, ישחוק עוד יותר את המשרתים ויקשה לשמר מסגרות כוח אדם של 60%–70% התייצבות בגדודים".
בזמן שנותר עד תחילת 2026, ואישור תקציב המדינה והביטחון באופן סופי בכנסת בחודש מרץ, צפויים בצה"ל לקיים דיונים נוספים בנושא ולדרוש הגדלות של התקציב לטובת מימון בכ-34 מיליארד שקלים ל-60 אלף אנשי מילואים בכל רגע נתון, גם ללא תרחיש של הסלמות ביטחוניות, לאורך 2026.
2 צפייה בגלריה
"בכל רגע נתון יש אלפי לוחמים במוצבים". חוק הפטור מגיוס לא צפוי לעזור
(צילום: יאיר שגיא, ראובן קסטרו, עמית שאבי, AFP, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ', AP)
לאור חוק הפטור מגיוס שנרקם במקביל בכנסת ולא צפוי לנפק לצבא אלפי חיילים חרדים בטווח הנראה לעין, פער 12 אלף החיילים - 7,000 מהם לוחמים - שעדיין חסרים לצבא עקב המלחמה, צפוי להמשיך להכביד על המשרתים הקיימים.
בצה"ל הזכירו שחרף האופטימיות על מעבר לשלב ב' בהסכם הפסקת אש ארוך טווח בין ישראל לחמאס, עדיין נמצאת על השולחן האפשרות שאף כוח רב-לאומי לא ייכנס לעומק רצועת עזה להשמיד קילומטרים רבים של מנהרות שנותרו לארגון הטרור, ששולט ביותר ממחצית מהשטח העזתי - ומי שיידרשו לעשות זאת בתמרון קרקעי מחודש יהיו כוחות צה"ל.
"בכל רגע נתון, גם כעת, יש אלפי לוחמים, רובם במילואים, שמחזיקים עשרות מוצבים בשטח אויב, במשימות הגנה, בגולן הסורי, בדרום לבנון, בקו הצהוב ברצועת עזה ובשני מחנות פליטים בשומרון", אמרו בצבא. "כדי לשמר את ההבטחה שלנו להשאיר כוחות רבים וחזקים בגזרות מול תרחיש נוסף של 7 באוקטובר, צריך חיילים וגם צריך לשמור עליהם ועל הכשירות שלהם. לא ניתן להכריח או להעניש מילואימניק שבא במצטבר כבר שנה וחצי לצבא לסכן את חייו, לעשות זאת שוב אם הוא בקושי יראה בית, יתרחק שוב מהעסק שלו ולא ישוב כמעט למשפחתו".
לצד זאת, בצה"ל מקווים לפחות שבדרג הפוליטי יעמדו בהבטחתם להאריך את שירות החובה לשלוש שנים, כדי להגדיל כך את כמות הלוחמים הסדירים באלפי תקנים. בצה"ל פועלים מול הדרג הפוליטי לזרז את התהליך באופן שעד שהנושא יוסדר בחקיקה מסודרת, הוא יאושר כבר בהקדם האפשרי בהוראת שעה.
מדובר בהגדלת הנטל אמנם על החיילים הצעירים, אך מבחינת הצבא כל משאב כוח אדם חיוני לשנים הקרובות, שצפויות להיות מתוחות עם זירות פתוחות שטרם נסגרו, ולא רק במעגל הראשון.
