אם שיעור בני הפריפריה בצה"ל עומד על 28.5 אחוזים, איך ייתכן שבחיל המודיעין, באגף התקשוב, ואפילו במערכים הטכנולוגיים של חיל האוויר עצמו, הצליחו בשנים האחרונות להעלות את הייצוג ולהגיע ל-20 אחוזים ואף יותר בחלק מהמסלולים; איך זה שבסיירת מטכ"ל ובשייטת 13 הנתון כבר מתקרב ל-26 אחוזים — ורק בקורס טיס אין תזוזה, עם עשרה אחוזים בלבד, וגם שם שיעור ההצלחה של מי שכן נכנס נמוך משמעותית מזה של בני המרכז, למרות שעברו בדיוק את אותם מיונים?
סיפור שילובם של בני ובנות הפריפריה ביחידות העילית של צה"ל — ביחידות הלוחמות, במערכים הטכנולוגיים וגם בקורס טיס — אינו מתחיל בשערי הבקו"ם. הוא מתחיל הרבה קודם, ברמת החינוך בכל רשות מקומית. כך אנחנו טוענים כאן כבר שנים, במסגרת מעקב שיטתי אחר הסוגיה.
קיימת התאמה כמעט מוחלטת בין נוכחות ביחידות הטכנולוגיות לבין הצטיינות בלימודי חמש יחידות מתמטיקה — שהפכו למנבא המדויק ביותר להצלחה במסלולים הללו. לפי נתונים עדכניים, שיעור בני ובנות הפריפריה במערכים הטכנולוגיים חצה בחלק מהיחידות את רף ה-20 אחוזים; בעתודה האקדמית הוא הגיע ל-25 אחוזים; ובפרויקט גאמא — שעמד לפני עשור על כעשרה אחוזים — זינק ל-15 אחוזים. כל זאת מול יעד רשמי של 28.5 אחוזים.
האם זה מספיק? לא. האם הכיוון חיובי? בהחלט.
בחיל המודיעין, באגף התקשוב וגם במערכים הטכנולוגיים של חיל האוויר נרשמת מגמת שיפור ברורה. לפני כמה חודשים פירסמנו כאן נתונים שלפיהם בשייטת 13 ובסיירת מטכ"ל שיעור בני הפריפריה הגיע כבר ל-26 אחוזים, בשלדג ל-23 אחוזים, ובסך הכל ניכרת עלייה משמעותית, בדרך לייצוג קרוב לחלקם באוכלוסייה הכללית.
אלא שכאשר משווים את הנתונים הללו לקורס טיס — התמונה מתהפכת. שם עומד שיעור בני הפריפריה על כעשרה אחוזים בלבד, ללא כל מגמת שיפור לאורך שנים.
חמור מכך: גם מבין אלה שכן מתקבלים לקורס, שיעור ההצלחה של בני הפריפריה נמוך מזה של חניכים מהמרכז — וזאת אף שלאחר שלב המיונים נתוני הפתיחה אמורים להיות זהים. שני הנתונים הללו יחד מצביעים על בעיה מערכתית עמוקה, שממוקדת בחיל האוויר, ובקורס טיס עצמו. זאת בנוסף לעובדה שאחד מכל ארבעה חניכים בקורס טיס, או חמישה לכל היותר, הוא בן או אח של טייס.
כדי להבין מה כן עבד — צריך להביט לאחור אל חיל המודיעין ואגף התקשוב, עוד הרבה לפני שינוי המכסות והתקנים שעל אודותם פירסמנו לאחרונה. שם, המפקדים זיהו את בעיית תת-הייצוג כבר לפני כ-15 שנה ופעלו מיוזמתם.
חד-גוניות
המהלך החל ב-2011, כאשר מפקד 8200 דאז, תא"ל נדב צפריר, בחן את כוח האדם ביחידה והבחין בחד-גוניות בולטת: בעיקר גברים מאזור המרכז. הוא הבין שמדובר לא רק בכשל במודל "צבא העם" — אלא גם בבעיה מקצועית. פחות סוגי אנשים פירושו פחות סוגי מחשבה, והתוצאה היא מודיעין פחות טוב. ביוזמתו נשלחו קצינים מהיחידה ללמד ברשויות בפריפריה כבר מכיתה י' — ומהמהלך הזה נולדה תוכנית "מגשימים", שהפכה לסיפור הצלחה לאומי. בדומה לה הוקמה גם תוכנית "ניצנים" של אגף התקשוב.
בהמשך, תא"ל (במיל') יוסי שריאל, לשעבר מפקד יחידת 8200, הקים את פרויקט "גשרים", במסגרתו מורות חיילות מחיל החינוך מלמדות מקצועות מבוא לטכנולוגיה ולתכנות בכיתות ז'–ט' בבתי ספר בפריפריה, במטרה לחשוף תלמידים לעולמות הטכנולוגיים ולשפר את סיכוייהם להתקבל ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל.
הנתונים מדברים בעד עצמם: במערך הטכנולוגי כולו נרשמה עלייה מ-17 ל-20 אחוזים בני פריפריה בשלוש השנים האחרונות, וכמעט הוכפלה בעשור. בעתודה האקדמית הנתון עומד על 25 אחוזים. בפרויקט גאמא — ליבת הסייבר של אמ"ן — שיעור בני הפריפריה, שהיה כמעט אפסי לפני עשור, עומד כיום על 15 אחוזים. כ-30 אחוזים מחניכי גאמא הם בוגרי "מגשימים" ו-72 אחוזים מבוגרי "ניצנים" התקבלו למערך הטכנולוגי.
בשייטת 13, בסיירת מטכ"ל, בשלדג וביחידות הטכנולוגיות ניכרת עלייה משמעותית בשיעור בני הפריפריה, בדרך לייצוג קרוב לחלקם באוכלוסייה הכללית. אלא שבקורס טיס — התמונה מתהפכת: שיעור בני הפריפריה עומד על כעשרה אחוזים בלבד, ללא כל שיפור לאורך שנים
ובקורס טיס? שם הנתון נותר עגום: עשרה אחוזים בלבד מבני הפריפריה — מחצית מהשיעור במערך הטכנולוגי בצה"ל — וללא כל מגמת שיפור, זאת אף שהקבלה ליחידות טכנולוגיות מחייבת לעיתים רף לימודי גבוה יותר.
במהלך השנים זוהו חסמים במבחני המיון — חלקם תלויי תרבות — שחלקם הוסרו. כך הגדיר זאת הסוציולוג סא"ל (במיל') ד"ר זאב לרר, שתיאר את הקב"א (קבוצת איכות) כ"מכשיר מיון לאפליה עדתית בצה"ל". אולם הבעיה איננה רק מי נכנס למשפך המיונים, אלא מי שורד אותו.
יוסי יהושועגם לאחר קבלת הזימון לקורס, חלקם היחסי של בני הפריפריה הולך ופוחת בצורה חדה יותר לעומת מועמדים מהמרכז — עד סיום הקורס. בחיל האוויר הודו בכך לאחר החשיפה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" לפני כשנתיים, ואף הקימו מכינה ייעודית לטיס לבני הפריפריה. במקביל דובר על הטיות טבעיות בקרב סגלי המיון — נטייה להעדיף מועמדים הדומים להם, גם כאשר הנתונים זהים. לא בחירה בלא-ראויים, אלא תעדוף של המוכר.
אבל מתחת לכל אלה מסתתרת אמת פשוטה וקשה יותר: המפקדים באמ"ן ובאגף התקשוב פשוט רצו הרבה יותר לשלב את הפריפריה — מאשר מפקדי חיל האוויר בקורס טיס. וזה ההבדל שמסביר את הפער.
מצה"ל מסרו בתגובה לדברים כי "חיל האוויר פועל באופן עמוק ורב־שנתי להרחבת השוויון והנגישות, לא רק בשלב המיונים, אלא הרבה לפניו, מתוך הבנה שהחסמים מתחילים שנים קודם. מדובר בתהליך שיטתי, מתמשך ומדיד, שמטרתו לאפשר מימוש פוטנציאל ללא קשר למגדר או למקום שבו נולדת".
"חיל האוויר בחר לבצע תהליך עמוק ויסודי, משלבים מוקדמים מאוד של הנוער בפריפריה, התוצאות אינן מיידיות אך כבר מזהים אותן בשטח".
