רק 21 אחוזים מהפעוטות בגילי שלושה חודשים עד שלוש שנים בירושלים רשומים במעונות מפוקחים בשנים 2024-2025. הנתון המדאיג הזה נחשף בדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהופק לקראת דיון חירום שיתקיים בכנסת בעקבות האסון שבו נספו התינוקות ליה גולובנציץ ואהרון (ארי) כץ במעון שאינו מפוקח בירושלים בשבוע שעבר.
הדוח הופק לבקשת יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), ויוצג היום (שני) בדיון משותף שיקיימו שלוש ועדות: בהן ועדת החינוך, התרבות והספורט; ועדת העבודה והרווחה; והוועדה לזכויות הילד.
האסון הכבד שהתרחש בשבוע שעבר במעון בירושלים עם מותם של כץ בן החצי שנה וגולובנציץ בת השלושה חודשים הציב מחדש על סדר היום הציבורי את התופעה הקשה של היעדר מעונות בפיקוח. דוח מרכז המחקר של הכנסת חושף כעת נתונים חדשים על שיעור המעונות שבפיקוח בעשר הערים הגדולות, רשויות שבהן השיעור הגבוה של מסגרות מפוקחות ורשויות קטנות שבהן השיעור הנמוך ביותר של מסגרות מפוקחות.
מהדוח עולה כי בהשוואה לרשויות הגדולות, בירושלים המספר הנמוך ביותר של מסגרות מפוקחות. מבין עשר הערים הגדולות, בבאר- שבע המספר הגבוה ביותר של מסגרות מפוקחות (62%), ומבין הערים הקטנות מובילה נס ציונה בשיעור הגבוה ביותר של מסגרות מפוקחות - 97 אחוזים.
ברשויות בחברה הערבית השיעור הנמוך ביותר של מסגרות מפוקחות. כך למשל ברהט, ערערה וכסייפה בנגב רק 12% מהמעונות לפעוטות מפוקחים. מצב דומה קיים גם בלקיה, ג'לג'וליה, בסמת טבעון, תל שבע, חורה ואבו גוש.
הנתונים מציגים את הפער הקיים בין הרשויות בכל הקשור לפיקוח על המעונות: בירושלים יותר מ-55 אלף ילדים אינם במסגרת מפוקחת, בעוד בתל אביב רק 7,500 פעוטות אינם במסגרת מפוקחת. בבית שמש לומדים 13 אלף פעוטות ללא פיקוח, בבני ברק 12,000 וברהט 6,100 פעוטות ללא פיקוח.
יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ סוכות, אמר כי "מציאות בה בעיר הבירה של מדינת ישראל רק 21% מהילדים בגיל הרלוונטי רשומים במעון מפוקח היא מזעזעת ודורשת טיפול דחוף ביותר".
לדבריו, "ביקשתי לכנס באופן דחוף את הוועדה לדיון חירום כדי לתת מענים מיידיים ומענים לטווח הארוך לטיפול בתופעה. לא נקבל מציאות שבה מאות אלפי ילדים בגיל הרך בישראל מטופלים ללא פיקוח ממשלתי. נקדם במהירות את הצעת חוק להקמת הרשות לגיל הרך בישראל ונסדיר יחד עם משרד החינוך את הטיפול בגיל הרך בצורה מקיפה".
לפני כמה ימים, נציין, חשפנו ב-ynet פערים גדולים ומדאיגים בשיעור הפעוטות בגילי 0-3 ממשפחות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות השוהים במעונות מפוקחים, לעומת פעוטות בגילים אלו ממשפחות משכבות כלכליות חברתיות גבוהות - מצב המעמיק אי-שוויון חברתי ומעצים את הפערים והחסכים בקרב הילדים.
בקרב האוכלוסייה בעלת המעמד הנמוך והבינוני, רק 53.2 אחוזים מהפעוטות עד גיל 3 שוהים במעונות מפוקחים, ואילו בקרב אשכולות המייצגים את האוכלוסייה בעלת המעמד הסוציו-אקונומי הגבוה יותר - שיעור הכיסוי הממוצע עומד על 84.5 אחוזים.
1 צפייה בגלריה
ח"כ סוכות. "לא נקבל מציאות שבה מאות אלפי ילדים בגיל הרך בישראל מטופלים ללא פיקוח ממשלתי"
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
נתונים מדאיגים אלה התקבלו בניתוח חדש שנערך על ידי החוקרת דנה וקנין גנאל, במסגרת היוזמה להתהוות אי-השוויון בגיל הרך במרכז טאוב. בכך מתגלים פערים משמעותיים בכיסוי מסגרות החינוך המפוקחות לגיל הרך בישראל.
האשכולות הנמוכים כוללים: 306,397 ילדים, מתוכם כ-151,000 ילדים אינם משתייכים למסגרת מפוקחת. לעומת זאת, האשכולות הגבוהים כוללים 174,633 ילדים, מתוכם כ-27,000 ילדים אינם משתייכים למסגרת מפוקחת.
בירושלים יותר מ-55 אלף ילדים אינם במסגרת מפוקחת, בעוד בתל אביב רק 7,500 פעוטות אינם במסגרת מפוקחת. בבית שמש לומדים 13 אלף פעוטות ללא פיקוח, בבני ברק 12,000 וברהט 6,100 פעוטות ללא פיקוח.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.01.26
