"סוג הפרסומים הזה בנוי על לפחות שתי ההנחות הבאות: האחת, שהקורא לא בקיא בפרטים, ולכן אפשר לסדר את ההיסטוריה בסדר הרצוי בלי שישים לב. השנייה שאין מי שיענה - כי הפרטים אסורים בפרסום": כך תיאר בסוף השבוע גורם ביטחוני בכיר, אדם שבקיא מאוד בשאלה איך החמיצה המדינה באופן כל כך עמוק את מה שקורה בחמאס, את פרסום "תשובות נתניהו למבקר" בשבוע שעבר.
נתניהו על תשובתו למבקר המדינה
(צילום: רועי אברהם/ לע״מ)
הוא כנראה צודק באופן כללי, שמי שכתב את המסמך שנתניהו מכנה "גרסת ראש הממשלה למבקר המדינה" סמך בדיוק על הדברים הללו: הבעלות והשליטה המוחלטות שיש לנתניהו על החומר הסודי, המחשבה שרק לו יש אותו או שהאחרים יחששו מלחשוף את האמת. כך, הוא יכול למכור לנו כל סחורה, לא על דרך הצמצום, אלא דווקא על דרך ההצפה - המון המון חומר, שיטפון של פרטים על איך אירע "שיטפון אל-אקצא", שיטפון שלא יאפשר לשים לב לסתירות והפערים.
זו הנחה סבירה, אבל היא לא הביאה בחשבון כמה גורמים: ראשית, הזעם העצום של בכירים בהווה ולשעבר בכל מערכות הביטחון, הצבא, האכיפה והממשל על מה שנתניהו עשה, והנכונות שלהם לחשוף את שקריו. שנית, חוסר המקצועיות והידע של מי שכתב את גרסת נתניהו, באופן שיוצר סתירות (לפעמים משעשעות) לא רק עם המציאות, אלא גם בתוך המסמך עצמו. שלישית, מה שאפשר להוציא מפח האשפה בסוף דיונים חשובים.
הנה, קחו למשל את מה שאפשר היה למצוא בסל האשפה בסוף הדיון של ועדת החוץ והביטחון ב-13 ביוני 2023, כי הוא חשוב מאוד לאחת מטענות המפתח של נתניהו: מי באמת אמר שחמאס מורתע. במסמך המבקר, הוא שואל את נתניהו "האם הדירקטיבה שחמאס מורתע ומעוניין בשקט השפיעה על העיסוק בהגנת הגבול?". נתניהו בתשובתו הכתובה הודף בתקיפות את הרמז: "האמירה ש'חמאס מורתע' לא הייתה 'דירקטיבה', אלא ההערכה המודיעינית האחודה שבה צידדו כלל גופי המודיעין בישראל".
במילים אחרות - מה אתם רוצים ממני? זה הכל המודיעין אשם, ראשי מערכת הביטחון אשמים, ואני, ראש הממשלה, הייתי כסומא ההולך אחרי כלב נחייה. הם יצרו את הקונספציה, הוא רק האמין. אלא שההכחשה שלו על הדירקטיבה שהוא עצמו נתן אינה עומדת מול המסמכים ובמציאות. אלו מראים כי במרוץ שלו לקבל קרדיט על כל דבר, הוא הפך לאחד מיוצרי הקונספציה על ההרתעה.
וכך נתניהו עצמו מגדיר את הדברים בינו ובינו בכתב ידו. ב-13 ביוני 2023 נתניהו מופיע לפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וסוקר את המצב, לרבות המצב מול חמאס בעזה. הוא רושם לעצמו את עיקרי הדברים, אבל לא טורח לקחת איתו את הגיליון שעליו רשם או להשמיד אותו - והנייר נדלה מפח האשפה.
תחת הכותרת "הדירקטיבה" בכתב ידו, אותה דירקטיבה שהוא מכחיש כיום, נתניהו כותב, במילים שאינן משתמעות לשני פנים: "עזה - יציבות מתוך עוצמה". הוא לא שאל את גורמי המקצוע אם קיימת יציבות, הוא פקד עליה.
נתניהו מציין את המילה "הרתעה" עם קו תחתון, כי מאז מבצע שומר החומות במאי 2021 (אז הוא היה ראש הממשלה) חמאס "לא ירו רקטה אחת" ואין "הפגנות לגדר". זו הייתה קביעה פוליטית שהפכה למשימה מבצעית: הדרגים המקצועיים הונחו לייצר "שקט תעשייתי" ולוודא שהסטטיסטיקה הנוחה של ראש הממשלה לא תיפגע.
במילים אחרות - נתניהו לא אומר שזה מה שהמודיעין מספר לו, אלא קובע את המצב. גם כשראשי קהילת המודיעין דוחקים בו לפעול - הוא אומר שאין טעם, שחמאס מורתע.
תפיסה זו הגיעה לשיאה במבצע "מגן וחץ", במאי 2023. בעוד המבצע התנהל מול הג'יהאד האיסלאמי, נתניהו שיכנע את עצמו ואת סביבתו שחמאס מורתע לחלוטין. ב-15 במאי 2023, בישיבת סיעת הליכוד, נתניהו הפך את ההרתעה לעובדה מוגמרת: הוא הסביר כי חמאס ירה אפס רקטות מאז 2021 "כי הם מורתעים". המכה בשומר החומות השמידה את יכולותיו התת-קרקעיות והאוויריות.
מקונספציה לקונספירציה
כך כותב אחד מהבכירים ביותר במערכת הביטחון בעשורים האחרונים בסוף השבוע: "ראש הממשלה מנצל בצורה בריונית, שקרית ועבריינית ממש את השליטה שלו על חומרי מודיעין, כדי לפרסם קטעים מהם בצורה מניפולטיבית וחלקית. זה מופע מביש, נמוך, ושקרי. יואיל נא בג"ץ להנחותו לפרסם את התמלילים המלאים".
הבכיר לא לבד. רבים מאוד במערכת הביטחון ובצמרת מערכות האכיפה והחקירה חושבים כמוהו, שלנתניהו אין סמכות לפרסם את המסמך המדובר. לא חוקית, לא מינהלית ובוודאי לא מוסרית. אין לנתניהו סמכות להתיר לפרסום מסמכים מסווגים זולת מסמכי הקבינט, וגם אותם רק אחרי היוועצות עם גורמי הביטחון והמודיעין. המסמכים גם אסורים בפרסום בגלל חוק מבקר המדינה. אין לנתניהו סמכות לפרסם קטעים מתוך שאלות מבקר המדינה או מתוך תשובותיו. יש איסור פלילי לפרסם זאת.
אלא שכשמדובר על נתניהו - העניינים שונים במקצת. מבקר המדינה סירב להגיב ישירות על שאלותינו בעניין והסתפק באמירה כללית: "לאחרונה שמונה מהביקורות הוקפאו בצו ביניים של בג”ץ. משרד מבקר המדינה מכבד את החלטות בג"ץ ולפיכך אין ביכולתנו להתייחס באופן ענייני לאמירות כאלו ואחרות שצפו בימים האחרונים. נכון לעכשיו, הציבור מקבל שברי מידע במקום דוח שלם, אובייקטיבי וקוהרנטי".
ואגב מבקר המדינה - מרוב מאמץ להמציא עוד תיאורית קונספירציה, נתניהו והכותבים מטעמו לא שמו לב שהוא מסבך את עצמו.
נתניהו כותב שהציג את המסמך שעכשיו הוא מפיץ לתקשורת בפגישה "ממושכת של כארבע שעות" עם המבקר וצוותו ב-25 בדצמבר. "שישה ימים בלבד לאחר פגישת ראש הממשלה עם המבקר", כותב נתניהו, "בתזמון יוצא דופן, בג"ץ נתן צו על תנאי להקפאת עבודת המבקר על מחדלי 7 באוקטובר". כלומר, הוא רומז - עיתוי הצו של הבג"ץ אינו מקרי (למרות שהדיון נקבע הרבה-הרבה קודם) והוא נועד לסתום לנתניהו את הפה. לכן, לשיטתו, "הדבר מחייב את חשיפת תשובותיו למבקר לציבור הרחב".
במילים אחרות - המסמך שפירסם נתניהו בחמישי בלילה כדי להאשים את כולם במה שקרה ולזכות את עצמו, מוכיח עד כמה נתניהו סמך על מבקר המדינה שיגיע למסקנות הנכונות מבחינתו. עובדה - כשבג"ץ הוציא צו וחסם את המבקר, לפחות זמנית, נתניהו החליט שבשנת בחירות חייבים להוציא את גרסתו המכובסת, ולעזאזל החוק.
התוצאה היא תערובת של שקרים, סילופים חמורים ביותר, הסתרה וטיוח, כשעצם פרסומם והתוכן שלהם מהווים הפרה בוטה של מספר חוקים. הכל, תוך ניצול לרעה של האמון שניתן בנתניהו ובאנשיו לשמור על חומר מסווג.
אחד מקווי ההגנה המרכזיים של בנימין נתניהו בתגובתו למבקר המדינה הוא הטענה כי לא ניתנה כל התרעה למלחמה מצד חמאס. אלא שהמסמכים עצמם מציירים תמונה שונה לחלוטין. לא הייתה התרעה ספציפית על חמאס, אבל בהחלט הייתה התרעה שצפוי לקרות משהו מצד ציר ההתנגדות הג'יהאדיסטי. נתניהו קיבל שורה של התרעות לאורך ולרוחב שנת 2023. הוא וחסידיו טוענים כי הן היו רק לגבי חיזבאללה ואיראן, אך מדובר בשקר.
כבר במרץ כותב ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער ז"ל, כי "כלל השחקנים במערכת מצביעים על כך שישראל נמצאת במשבר חריף. עבור אויבינו המרכזיים, איראן, חיזבאללה וחמאס, חולשה זאת היא הזדמנות להאיץ ולהעמיק את מצוקותיה".
בהתרעה של חטיבת המחקר מ-23 ביולי 2023 שורטטה תמונת המצב האסטרטגית בצורה חריפה, ולפיה אויביה של ישראל מזהים את השסע הפנימי בישראל כ"נקודת חולשה היסטורית". הניתוח לא התבסס רק על השערות, אלא על חומרים מודיעיניים רגישים ביותר לפיהם בעיני חמאס ישראל נמצאת "במצב הגרוע ביותר אי פעם". בחמאס זיהו בסיפוק את מה שפירשו כייאוש ישראלי. המודיעין הבהיר לנתניהו כי חמאס מזהה את השסע הפנימי כסימן לחולשה עמוקה, ומעריך כי בשל המצב הפנימי, ישראל תירתע מכל יוזמה התקפית ברצועה.
במקביל לניתוח האסטרטגי של אמ”ן, הגיעה התרעה מבצעית דחופה מראש השב"כ דאז, רונן בר. תוכן ה"התרעה למלחמה" שהעביר ביולי בשיחה בטלפון המוצפן לנתניהו שהיה מאושפז בבית החולים, הוא יוצא דופן בחומרתו. בר, שכל עיסוקו הוא העניין הפלסטיני, הבהיר כי הסבירות להתלקחות רב-זירתית נמצאת בשיא. בניגוד לטענת נתניהו כי המודיעין התמקד רק בצפון, ראש השב"כ - המשמש כקצין המודיעין של ראש הממשלה לענייני פלסטינים - הציב את האיום מרצועת עזה כחלק בלתי נפרד מההתרעה. הוא הזהיר כי השקט המדומה בעזה הוא זמני בלבד, וכי האויב נערך לניצול נקודת התורפה הישראלית בדיוק כפי שתואר במסמכי אמ"ן.
היעד - סעודיה
הפער בין האזהרות הללו לבין תגובת נתניהו הוא בלתי נתפס. נתניהו עודכן כי האויב מפרש את המהלכים המדיניים שלו כ"תחנונים" ומזהה הזדמנות לשנות את המשוואה, אך הוא בחר להתעלם. במקום להקשיב לראש השב"כ שהזהיר מפני מערכה בלתי נמנעת בעזה, נתניהו דבק בדירקטיבה שלו: "יציבות מתוך עוצמה".
הוא בחר לפרש את ההתרעות כ"רעשי רקע" שמפריעים לקידום הנורמליזציה עם סעודיה. הוא פשוט סירב לקבל מידע שסתר את אשליית השקט שהייתה נחוצה לו עבור ההסכם ההיסטורי שתכנן בריאד. גישה כזו, שמבטלת כל אזהרה אפשרית כרעש רקע טורדני, אפשר להגדיר אך ורק כ"ראש קטן" מצידו של ראש הממשלה - וכזה שעלה למדינת ישראל במחיר דמים בלתי נתפס.
בכתב ההגנה של בנימין נתניהו למבקר המדינה, הוא מצייר את עצמו כמי שדחף לסיכולים ממוקדים ללא הרף ונבלם בידי מערכת הביטחון, אלא שהמציאות הפוכה. ב-10 ביולי 2023, דרש השב"כ לפעול נגד מטה הגדה של החמאס שפעל מעזה והכווין טרור ביהודה ושומרון, כולל המלצות לחיסול מהאוויר. נתניהו בלם את ההצעות הללו ואמר: "להרוג מישהו, המשמעות היא סבב לחימה". הוא התעקש על פעולות "בחתימה נמוכה" בלבד, כלומר "לייצר" תאונת דרכים או התקף לב - דרישה שהפכה כל מבצע לבלתי אפשרי.
ב-22 באוגוסט 2023, חודש וחצי לפני הטבח, ראש השב"כ הפציר בו לבצע תקיפה יזומה בעזה. הפלת שלטון חמאס לא עומדת כאן על הפרק, אבל גם צעד מוגבל זה נדחה על ידי ראש הממשלה: "תקיפה בעזה אולי תסייע לנו אך לא תחולל שינוי ולא תשנה את עיקר המגמה".
בישיבת קבינט למחרת, נתניהו אומר שהוא רוצה לסכל את בכיר החמאס סאלח אל-עארורי - לפי הזרוע הצבאית של ארגון הטרור האדריכל של טבח 7 באוקטובר - אך מסרב לאשר בפגישה הזו את הפעולה, מחשש שתפתח סבב לחימה עם החמאס בעזה. בפגישות הבאות, הוא דורש רק חיסול חשאי על הקרקע ברצועה. חיסול מהאוויר, קובע נתניהו, יאושר "רק אם יהיה פיגוע נורא". כלומר בעצם לא מאשר, לפחות לא כל עוד נגבה מחיר כבד מספיק מהצד הישראלי. ואז, ב-7 באוקטובר 2023, זה באמת קרה.
