הצעת החוק הדרמטית של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), שעברה השבוע בקריאה ראשונה ואמורה לעלות בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית, תאפשר לימודים בהפרדה גם בתארים מתקדמים באוניברסיטה. אלא שהשבוע חשפנו כי כל העיסוק בנושא התנהל לכאורה תוך כדי העלמת נתונים מהותיים וניגודי אינטרסים.
- לקריאת המחקר המלא שהוגש למל"ג - לחצו כאן
במסגרת המדיניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי, התחייבה המועצה להשכלה גבוהה לקיים בדיקה לגבי המשמעויות המקצועיות והאקדמיות שבפתיחת תארים שניים טיפוליים בהפרדה. המל"ג הזמינה מחקר מקיף שיתייחס לצורך ולתועלת של לימודים כאלו. תוצאותיו של המחקר הוגשו בדצמבר 24' אך הן נגנזו. לטענת כמה מקורות בכירים ביותר הצגת ממצאי המחקר – שסותר את מדיניותו של שר החינוך יואב קיש, המשמש כיו"ר המל"ג – נמנעה ולא התאפשר לוועדה המקצועית להתכנס ולדון בהם. תוצאות אלה התפרסמו כאן אתמול.
המחקר של מכון "צפנת" עוסק בכמה שאלות בסיסיות: האם קיים צורך במטפלים ובמטפלות חרדים? מה המוטיבציות של סטודנטים חרדים ללמוד תארים מתקדמים? מהם החסמים שעומדים בפניהם? האם הפרדה מגדרית היא החסם המרכזי להגדלת מספר הסטודנטים? והאם ישנן אלטרנטיבות להפרדה שיאפשרו שילוב חרדים בתארים מתקדמים במקצועות טיפוליים?
על השאלה הראשונה התשובה חד-משמעית: בחברה החרדית ישנו משבר בריאות נפש משמעותי וקיימת עלייה מתמדת בביקוש למטפלים מותאמים תרבותית, דבר המוביל לוואקום שממולא על ידי גורמים בלתי מוסמכים. ישנה גם מוטיבציה גבוהה ללמוד באקדמיה. 93% מהנשאלים מעדיפים מסלול אקדמי, בשאיפה לפרנסה מכובדת לצד שילוב של שליחות חברתית.
בנוגע לחשיבות ההפרדה עבור הסטודנטים, התשובות מורכבות ואף מפתיעות. מחצית מהמשיבים לא סימנו את ההפרדה המגדרית כאחד משלושת השיקולים המרכזיים שלהם ללימודי תואר שני, בעוד 48% מהמשיבים כן ציינו זאת כאחד משלושת השיקולים המרכזיים.
רוב המשיבים (69%) מעדיפים ללמוד בתוכניות יעודיות לחברה החרדית בהפרדה. אם אין הפרדה, מה יעשו הסטודנטים החרדים? בעוד שרק כ-42% מהמשיבים דיווחו כי בוודאות לא ירשמו למסלול כזה, שאר המשיבים ענו כי ירשמו או כי הם מתלבטים. על פי המחקר ייתכן שתמיכה מתאימה בשיקולים נוספים שחשובים להם (כמו עלות הלימודים או גמישות בשעות שמאפשרת לשלב לימודים עם טיפול במשפחה גדולה) תעודד את חלקם להירשם, גם ללא הפרדה מגדרית בכיתות.
הפער בין הנורמה בחברה החרדית לבין השיקולים האישיים בא לידי ביטוי גם בנוגע ללימודים בכיתות מעורבות. בעוד 87% סבורים כי ישנה חשיבות רבה או רבה מאוד לקיום כיתות נפרדות לסטודנטים ולסטודנטיות, 44% מהמשיבים ציינו כי היו נרשמים או שוקלים להירשם ללימודים בכיתות מעורבות במצב שבו לא קיימת אפשרות להפרדה. מכך הסיקו החוקרים כי ייתכן שהמשיבים מחזיקים בעמדות התומכות בהפרדה מתוך תחושת מחויבות לנורמות המקובלות בקהילה, גם אם הם לא בהכרח פועלים כך עבור עצמם.
ממצא מהותי נוסף מלמד כי הגישה של קהל היעד איננה הכל או כלום. ככל שרכיב הלמידה חשוף יותר, הצורך בהפרדה עולה. כך הדרכה אישית עם מנחה קליני דורגה כרכיב החשוב ביותר לקיום בהפרדה, בעוד הלימודים התיאורטיים ובחירת מנחה בעבודת מחקר סומנו כמרכיבים שבהם ההפרדה הרבה פחות חשובה.
כמו כן, ההפרדה איננה החסם העיקרי לנגישות לאקדמיה. המחקר מדגיש כי הקושי הכלכלי ופערי ההשכלה הם חסם משמעותי עבור הסטודנט החרדי, שנדרש לאנגלית ומתמטיקה ברמה גבוהה כדי להתקבל למסלול מתקדם. לפי החוקרים, צמצום פערים בתחומים הללו יקל על ההשתלבות גם ללא הפרדה מגדרית. אם כך, האם נראה בקרוב פעילות פרלמנטרית נמרצת למען לימודי ליבה מקיפים בשביל להנגיש את האקדמיה לחרדים? התשובה ברורה.
ומה בנוגע לרמה המקצועית של מי שילמדו בהפרדה? חשש מהותי לפגיעה באיכות ההכשרה ובמקצועיות מועלת במחקר מפי גורמי מקצוע, בעיקר בפסיכולוגיה, כולל פסיכולוגים ומטפלים באמנות חרדים בעצמם. הטענה המרכזית היא שהפרדה מגדרית בתהליכי ההכשרה חותרת תחת יסודות מקצוע הטיפול, המהות שלו וכלל ערכי הליבה הבסיסיים שלו.
המוטיבציה לפתיחת מסלולים נפרדים מבחינה מגדרית היא שילוב חרדים בשוק התעסוקה, אבל האם הרמה האקדמית הנדרשת באמת נשמרת במוסדות שבהם נהוגים מסלולים כאלו? "ברור שלא", טוענת עובדת סוציאלית שמרצה במכללת מבחר החרדית. "אם יש השגחה רוחנית של רבנים בוודאי שיש נושאים שהם טאבו וזה עניין אינהרנטי במסלולים נפרדים. הרי הבסיס של עבודה מחקרית הוא החשיבה הביקורתית, והביקורתיות היא האויב הגדול של החרדיות. כחרדית בעצמי אני רואה את הנזקים של גברים שכל חייהם נדדו בין ישיבות, קיבלו הכשרה חסרה והפכו למטפלים של אוכלוסיות שהם כלל לא מכירים את האתגרים שלהן. להרחיב את זה לתארים מתקדמים זו הפקרות".
בעבר פורסם בטור זה כיצד בלימודי סיעוד במסלול הנפרד של האקדמית תל אביב-יפו מתנסים האחים לעתיד בקליניקה במחלקות שונות, אבל את הלימודים של המחלקה הגניקולוגית הם עושים באמצעות סימולטור שמדמה גוף של אישה. זו דוגמה קלאסית לעיוות.
"הבין שזה לא משרת את האג'נדה". שר החינוך יואב קיש
(צילום: יריב כץ)
"הניסיון מלמד שעם ההפרדה מגיעה ההתערבות גם בתכנים עצמם", אומרת גורמת בכירה במל"ג. "למשל – האם מי שלומדים תואר שני טיפולי ייחשפו לעומק לכתביו של פרויד? הרי מנגנוני השליטה החרדיים לא יאפשרו לימוד חופשי באמת, בוודאי בכל מה שקשור למיניות – נושא ליבה בהבנת נפש האדם. עוול ההפרדה פוגע בתחומים רחבים והמחקר שבוצע עבור המל"ג דווקא מלמד על יכולת ליצור איזונים ובלמים".
לאור מכלול השיקולים שהוצגו, המליצו החוקרים חד-משמעית למנוע את הרחבת פרקטיקת ההפרדה המגדרית לתארים שניים טיפוליים (למעט חריג יחיד: טיפול במוזיקה וטיפול בתנועה ובמחול) שכן נראה שהסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו, והערך המוסף ממהלך זה איננו ברור. אף שניתן לזהות כי ההפרדה המגדרית מהווה שיקול ראשון במעלה עבור חרדים שמתעניינים בתארים שניים טיפוליים, ממצאי המחקר מגלים שקיימים מספר ערוצים אחרים שבהם ניתן לפעול כדי להגדיל את מספר המטפלים החרדים המוסמכים ולענות על הצורך הקיים בהגדלת כמות המטפלים החרדים.
החוקרים המליצו להנגיש את התארים השניים במגוון דרכים יצירתיות: פריסה גיאוגרפית רחבה, מלגות ודמי קיום, מכינות מקדימות, רכיבים לימודיים ספורים בהפרדה רק בשנה הראשונה ומנטורינג עבור אוכלוסייה זו.
גם בנוגע להמלצה ללימודים מופרדים במוזיקה ומחול, בשל אופיים האינטימי, החוקרים מסויגים ומדגישים: "מהנתונים המוגבלים בנושא עולה כי ייתכנו חסמים הלכתיים מהותיים יותר בתחום זה. נציין שגם במקרים אלו אנו מזהים סיכון אפשרי לפגיעה בהתפתחות המקצועית של המטפלים במסלולים מופרדים, אך ערים לכך שמדובר בסוגיה מורכבת יותר לפתרון. בעדיפות ראשונה, אנו ממליצים לבחון אפשרות של שילוב היברידי שתומך בהשתלבותם של חרדים במסגרות הכלליות הקיימות, עם התאמות. עם זאת, במידה שיוחלט על פתיחת מסלולים בהפרדה, מומלץ להקים אותם באופן מצומצם ומפוקח וככזה שאינו הופך לתקדים נרחב".
אף שהעבודה המקצועית הושלמה והוגש דוח סופי, פרסומו ויישומו של המחקר נבלמו ומעולם לא התקיים בו דיון רציני. בהתחשב בכך שתוצאות המחקר הגיעו אל שולחן המל"ג לפני שנה ושמונה חודשים, מדובר בהתנהלות תמוהה ביותר. "הוועדה לענייני חרדים במל"ג הכירה את הדוח היטב אבל קיש מנע את הדיון בו ואת הבאת הממצאים לסדר היום", טוען גורם בכיר. השר בתגובתו טוען כי מדובר בטענה שקרית. כך או כך, בפועל, הדוח שהוזמן – הועלם.
בכירים במל"ג אומרים כי כלל לא הופתעו מהסתרת הדוח וגניזתו. "השר, שמכהן כיו"ר המל"ג, וסגנו, פרופ' דודי שוורץ, קיבלו את הממצאים והבינו שזה לא משרת את האג'נדה שלהם", אומר אחד מהם. "יש פה כוחות גדולים מאוד שפועלים בצורה לא מקצועית, בין היתר ממה שנראה לכאורה כמניעים כלכליים ברורים".
מתוך המחקר ללימודים בהפרדה
(צילום: המכללה החרדית ירושלים)
פרופ' שוורץ מונה לסגן יו"ר המל"ג כאיש אמונו של השר לאחר מאבקים רבים. בשנת 2023 ניסה השר למנות את שוורץ וכשל כיוון שלא היה לו רוב. מינויו של שוורץ, נציג המכללות הפרטיות במל"ג וחבר סגל במכללה הפרטית האקדמית אונו, זכה להתנגדות נחרצת של ועד ראשי האוניברסיטאות, בטענה שלא ייתכן כי אחד התפקידים הבכירים ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה יאויש על ידי אדם שעשה את הקריירה שלו במכללה פרטית, המתמקדת בהוראה בלבד, בתפקיד שאינו מחקרי.
הקריה האקדמית אונו היא אחד מהמוסדות המרכזיים המקדמים לימודים בהפרדה, והיא תהיה הראשונה ליהנות מהרחבת הלימודים הללו. פרופ' שוורץ עצמו, כרקטור המכללה, היה מהפעילים המרכזיים שביקשו הרחבה של הלימודים הללו. "היו לחצים קשים של שוורץ בנושא קידום ההפרדה", מתארים אנשי מקצוע בכירים. "המכללה האקדמית אונו היא קופה רושמת של לימודים מהסוג הזה, ולכן האינטרס שלו ברור. לא סתם קיש עמל קשה כל כך למנות אותו".
ההסתרה, מתברר, היא לא אירוע נקודתי, אלא שיטת עבודה. בעבר הורה השר לרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך לעצור את פרסום תוצאות מבחני החתך לכיתות ט', אחרי הפערים שהתגלו באנגלית ובמדעים. במל"ג טוענים כי דוחות מקצועיים נוספים שהזמין השר בעצמו נגנזו, כיוון שלא תאמו לעמדתו הפוליטית. כך למשל דוח מיוחד שהוכן לבקשת קיש בנוגע להיתכנות של לימודי רפואה בקמפוס באילת לא נדון, כיוון שהוא מראה שזהו רעיון שאינו בר-קיימא.
בינתיים בכנסת מנסים לעצור את החקיקה בעקבות פרסום דבר קיומו של המחקר. חברות הכנסת נעמה לזימי מהדמוקרטים ועדי עזוז מיש עתיד פנו ליועמ"שית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, בבקשה לדיון דחוף בממצאי המחקר, שהוסתרו הן מהציבור והן מהמחוקקים. היועצת המשפטית המליצה לוועדה לכנס ישיבה על המחקר כדי לבחון אם יש הצדקה לכנס מחדש את הדיונים לקראת חקיקה.
בחזית המאבק בלמידה בהפרדה נמצאות תמיד נשים. פרופ' יופי תירוש ופרופ' יפעת ביטון מגיעות בעקביות לדיונים בוועדת החינוך של הכנסת ומנסות לפקוח את עיני המומחים והפוליטיקאים כאחד, כשלצידן ח"כיות של האופוזיציה. העובדה שהמאבק בהפרדה באקדמיה הפך לעניין של נשים היא תעודת עניות של המחנה הליברלי. לאורך שנים של מאבק וחודשים אינטנסיביים של חקיקה, ועד ראשי האוניברסיטאות נהג ברפיון ידיים. ברור כי נשיאי האוניברסיטאות מבינים את האיום על החופש האקדמי ואיכות ההוראה, אך ייתכן שהם לא בראש המאבק בשל מערכת היחסים הרגישה מול השר.
יוזמת החוק, ח"כ לימור סון הר מלך
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לאורך שנים ליברלים רבים לא הבינו על מה המהומה, והפקירו את הזירה. בשם התקווה לשילוב חרדים מוכנים חלק מהליברלים להקריב את הלמידה האקדמית. ההבדל בין הנורמה הקשיחה של החברה החרדית להחלטותיו של הפרט החרדי לא הופנמה בקרב המחנה הליברלי – שהמשיך לחזק את העסקנים והרבנים במקום לפנות אל הציבור ישירות.
כפי שמראה המחקר, וכמוהו מחקרים רבים שנעשו בעבר, סיסמת "נפרד אבל שווה" לא עומדת במבחן המציאות. ההפרדה משרתת שליטה על ציבור חלש ממילא, שמעוניין בלימודים איכותיים, ומעניקה לו הכשרה פחות טובה. הנזק הוא לחברה כולה – גברים ונשים כאחד.
לא לחינם הסוכנים המרכזיים לקידום למידה בהפרדה מגיעים מהכוחות השמרניים בליכוד ומהציונות הדתית ועוצמה יהודית – מפלגות שבהן כל נציגי הציבור חיים ולומדים בערבוביה. ההפרדה הפכה לחלק שמזוהה עם הימין השמרני והחרד"לי, ודרך להציג שליטה ונוכחות במרחב הציבורי. לכן העמדות המקצועיות בכלל לא רלוונטיות עבורם. משתמשים בעולם הערכים הליברלי כמו פלורליזם והתאמה תרבותית בשביל להחריב את העולם הליברלי עצמו.
הטרגדיה היא שהמחקר הגנוז מלמד שדווקא לציבור החרדי יש פתיחות וסקרנות להשתלבות, כך ששוב החברות החלשות ביותר הן הראשונות לשלם את המחיר.
מהמל"ג נמסר בתגובה: "שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. המל"ג רואה ערך רב במתן הזדמנות מלאה לבוגרי ובוגרות החינוך החרדי המעוניינים בכך להשתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.
"במסגרת עקרונות המדיניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי, נקבע כי בנוגע לתארים מתקדמים במקצועות טיפוליים שלא ניתן לעסוק בהם ללא תואר שני ושיש בהם צורך קריטי במגזר החרדי, תתקיים בדיקה לגבי המשמעויות המקצועיות והאקדמיות של לימודים בהפרדה. עוד נקבע כי תוצאות הבדיקה יובאו בפני מל"ג לצורך קבלת החלטה בנושא.
"בעקבות החלטה זו נבחר מכון מחקר אשר בחן את הנושא. תוצאות הבדיקה טרם הובאו בפני המל"ג וטרם התקבלה החלטה בנוגע לפתיחת תארים שניים טיפוליים בהפרדה. בשל כך, עדיין לא ניתן לפרסם את תוצאות הבדיקה".
מלשכת שר החינוך נמסר: ״הניסיון לקשור את השר לעניין הוא שקר מוחלט. השר לא היה מעורב בשום שלב, והסוגיה כלל לא הגיעה לפתחו או לדיון במליאת המועצה להשכלה גבוהה. כל הקשור לדוח היה ונשאר בדרגים המקצועיים ובוועדת המשנה בלבד. כל ניסיון לייחס לשר מעורבות בנושא הוא הטעיה מכוונת ושקר מוחלט״.
