סופו של הסדר העולמי שנבנה אחרי מלחמת העולם השנייה מתבטא בשנים האחרונות בכל מני דרכים. אחת מהן היא החלטה של מדינות שנטשו כמעט לגמרי את הדרך הצבאית להתחמש מחדש. יפן, שאחרי המלחמה הטילה על עצמה מגבלות צבאיות כבדות ואימצה חוקה פציפיסטית, היא הדוגמה הבולטת האחרונה.
ראש הממשלה השמרנית סאנאה טקאיצ'י מובילה מאז כניסתה לתפקיד אשתקד קו ניצי במיוחד ומאמצי התחמשות דרמטיים - וכעת גם מקימה, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, סוכנות מודיעין מרכזית. המטרה הדחופה ביותר של הסוכנות הזו, שמוקמת בעזרת מדינות מערביות, היא לעצור את החדירה המתגברת של רוסיה לארץ השמש העולה.
גלריה
נשיא רוסיה פוטין וראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י. המרגלים הרוסים גורשו מהמערב - ועברו ליפן
(צילום: Gavriil Grigorov/Sputnik - Kremlin Pool Photo via AP, Andreas SOLARO / AFP)
עשרות מרגלים רוסים עברו ליפן בשנים האחרונות והמדינה הפכה למוקד מרכזי במאמצי הקרמלין לרכוש רכיבי נשק, לשלוח אותם לרוסיה ולהתחמק מהסנקציות המערביות שהוטלו עליה כעונש על הפלישה לאוקראינה. גורמים זרים הזהירו את יפן, אבל בהיעדר תשתיות מודיעיניות ראויות, נזקקים היפנים לעזרה של מדינות כמו ארה"ב, אוסטרליה וגרמניה לקבלת ייעוץ בנוגע לטכנולוגיה, כוח אדם וסדרי עדיפויות.
לאורך השנים השקיעה יפן מעט מאוד במודיעין שלה. עובדה זו הותירה את המדינה פגיעה במיוחד לריגול ולהתערבות זרה. הקמת סוכנות מודיעין פנימית היא עמוד תווך במאמציה של טקאיצ'י להסיר את ההגבלות הביטחוניות הקשות שהטילה על עצמה יפן אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר היא מתמודדת עם איומים מתגברים מצד סין, רוסיה וצפון קוריאה. סין, למשל, יצרה בשנים האחרונות אתרים במסווה של ערוצי חדשות בשפה היפנית כדי להפיץ דיסאינפורמציה, במטרה לשרת את האינטרסים של המשטר הקומוניסטי בבייג'ינג.
"פקידים יפנים חשים שיכולות המודיעין של המדינה קפאו בזמן במשך עשרות שנים", אמר ל"ניו יורק טיימס" אנדרו שירר, שגריר אוסטרליה ביפן, שהציע ייעוץ בלתי פורמלי לממשלתה של טאקאיצ'י. גורמי מודיעין אמריקניים הציעו לתת משוב על מערכות הגנה בסייבר ושיטות להתמודדות עם ריגול תעשייתי. ראש ה-BND, שירות מודיעין החוץ של גרמניה, ביקר לאחרונה בטוקיו, בין היתר כדי לדון בסוכנות החדשה של יפן.
כטב"ם רוסי במתקפה על קייב. "ב-90% מהכטב"מים והטילים יש רכיבים יפניים"
(צילום: REUTERS/Valentyn Ogirenko)
האינטרס המרכזי של המערב לעזור ליפן נובע מהפלישה השקטה של המודיעין הרוסי למדינה, כשבתחקיר שפרסם עליה "ניו יורק טיימס" בתחילת השבוע נכתב כי יפן הפכה ל"מאורת מרגלים" עבור מוסקבה. זמן קצר לאחר תחילת המלחמה באוקראינה בפברואר 2022, גירשו מדינות המערב מאות מרגלים רוסים והכניסו לרשימה השחורה חברות הקשורות לקרמלין, אבל לפי התחקיר – מאז עשרות מאותם מרגלים מגורשים הופיעו ביפן.
לפי התחקיר של ה"טיימס", חוקי הריגול החלשים של יפן ותעשיית ההייטק המשגשגת הפכו אותה לחלק מכריע במאמץ המלחמתי הרוסי. בדיווח צוין כי בלב המבצע בטוקיו נמצאת יחידת מודיעין רוסית סודית המכונה "המנהלה ה-20", שתפקידה מעולם לא נחשף בפומבי. קציניה, המתחזים לדיפלומטים או לאנשי עסקים, פועלים לקנות או לגנוב טכנולוגיית לוחמה. האיש המפקח על מבצע "המנהלה ה-20" בטוקיו שומר על זהות סמויה כעובד של חברת התעופה הרוסית "אירופלוט".
כך, גם ארבע שנים לאחר תחילת המלחמה, רוסיה מצליחה להמשיך להתמודד למרות סנקציות גלובליות, בין היתר בזכות גישתה המתמשכת לטכנולוגיות שהיא רוכשת ומבריחה מיפן – לפי התחקיר תוך שימוש ברשת של חברות תיווך במדינות שלישיות כמו וייטנאם, אוזבקיסטן וסרי לנקה. בעיתון האמריקני ציטטו הערכה של הממשלה האוקראינית ולפיה ב-90% מהטילים והכטב"מים הרוסיים ישנם רכיבים שמקורם ביפן.
ניסוי יפני אשתקד בטיל קרקע-ים מסוג Type 88. זינוק בתקציב הביטחוני, הסעיף הפציפיסטי בחוקה יבוטל?
(צילום: Handout / JAPAN GROUND SELF-DEFENSE FORCE (JGSDF) / AFP)
דובר ממשלת יפן, מינורו קיהארה, אמר אתמול אחרי ההכרזה על הקמת סוכנות מודיעין מרכזית: "אנו מבינים כי בסביבה ביטחונית שמשתנה במהירות, קיים צורך גובר להתמודד עם פעילויות מודיעין זרות – כגון השגת מידע רגיש – המאיימות על הביטחון הלאומי של יפן". קיהארה הוסיף כי טוקיו "חייבת לטפל בסוגיה זו בקפדנות רבה". אקיהיסה שיוזאקי, חבר פרלמנט מטעם מפלגת השלטון הליברל-דמוקרטית, הוסיף כי יפן מטפלת בסוגיה מתוך "תחושת משבר".
כאמור, הקמת סוכנות הביון היא רק צעד אחד מני רבים שמקדמת טקאיצ'י כחלק מחיזוק היכולות הצבאיות והביטחוניות של יפן. טקאיצ'י, שנוקטת במדיניות תקיפה ביחס לסין ועוררה את זעמה כאשר הצהירה כי פלישה לטייוואן עלולה להוביל לתגובה צבאית יפנית, מקדמת גם גידול משמעותי בתקציב הביטחון: התקציב שאושר בדצמבר עומד על 9 טריליון יין (57 מיליארד דולר) – זינוק של כמעט 10% ביחס לתקציב השנתי הקודם. טקאיצ'י קוראת גם לתקן את סעיף 9 בחוקתה של יפן – שאוסר עליה בפועל להשתתף במלחמות – והיא ביטלה כללים שמגבילים את האפשרות למכור כלי נשק קטלניים למדינות אחרות, בצעד שמטרתו חיזוק התעשייה הביטחונית היפנית. יפן גם החלה לאחרונה לפרוס טילים ארוכי-טווח, כאלו שמסוגלים לפגוע גם באדמת סין.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.07.26
