שר ההגנה של יפן ניפק היום (א') את אחת ההתבטאויות החריפות ביותר מצד בכיר כלשהו בטוקיו כלפי סין בשנים האחרונות, כשהכחיש את האשמותיה של בייג'ינג ולפיהן יפן זנחה את דרך השלום וצועדת כעת לעבר "מיליטריזציה מחודשת". השר שינג'ירו קואיזומי אמר בכנס ביטחוני בסינגפור כי ההתחמשות של ארצו בשנים האחרונות – ובפרט מאז עלייתה לשלטון אשתקד של אשת הימין סאנאה טקאיצ'י – מוצדקת לנוכח האיום ההולך וגובר מסין, שמתחמשת לדבריו בקצב מואץ אף יותר.
5 צפייה בגלריה
ראש ממשלת יפן סאנאה טקאיצ'י במפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג באוקטובר אשתקד, מעט לפני שפרץ המשבר הדיפלומטי החריף בין המדינות
(צילום: JAPAN POOL / JIJI PRESS / AFP)
"תחשבו על זה. יש מדינה עם ארסנל עצום של נשק גרעיני ומפציצים אסטרטגיים. ליפן אין אף נשק מהסוגים הללו והיא זו שמתויגת כבעלת 'מליטריזציה מחודשת'. האין זה מוזר?", אמר קואיזומי בפורום הביטחוני "דיאלוג שנגרילה" בסינגפור. הוא הוסיף ש"דבר לא רחוק יותר מהאמת" מההאשמות של בייג'ינג, וכי "טבעי" שארצו תידרש לעדכן את המדיניות הביטחונית שלה אל מול אתגרים חדשים – לדבריו על מנת לתרום לשלום האזורי. הוא הבטיח שיפן תמשיך לעשות זאת ב"רמה גבוהה של שקיפות".
בדבריו בכנס הוסיף שר ההגנה היפני: "סין ממשיכה להגדיל את ההוצאות הביטחוניות שלה ברמה גבוהה ומרחיבה במהירות רבה את יכולותיה הצבאיות במגוון רחב של תחומים, בלי שקיפות מספקת. הגישה של סין כלפי חוץ והפעילויות הצבאיות שלה הן סיבה לחשש משמעותי עבור יפן ועבור הקהילה הבינלאומית". קואיזומי הביע צער שלכנס בסינגפור לא הגיע, זו השנה השנייה ברציפות, עמיתו הסיני דונג ג'ון, ושהשניים לא יכלו להיפגש לפיכך בשולי האירוע. לצד זאת הוא הדגיש כי ארצו ממשיכה לדבוק בדיפלומטיה: "הדלת של יפן תמיד פתוחה".
5 צפייה בגלריה
שר ההגנה היפני שינג'ירו קואיזומי, בכנס היום בסינגפור. "הדלת שלנו לדיפלומטיה תמיד פתוחה"
(צילום: REUTERS/Caroline Chia)
בין טוקיו לבייג'ינג, נזכיר, מתיחות עמוקה שמקורה בכיבוש היפני של סין במלחמת העולם השנייה, ופשעי המלחמה המזוויעים שביצעו אז הכוחות היפניים. בשנים האחרונות גוברת המתיחות בעקבות החשש של שלל מדינות בדרום-מזרח אסיה, בהן יפן והפיליפינים, מהתנהלותה הכוחנית של סין – שתובעת בין היתר בעלות על ים סין הדרומי ומתחמשת בקצב אדיר לקראת אפשרות של פלישה לטייוואן, האי בעל הממשל הדמוקרטי שגם עליו היא תובעת בעלות. על רקע החשש הזה, יפן החלה לזנוח את המדיניות הפציפיסטית שאותה אימצה אחרי התבוסה במלחמת העולם השנייה, וב-12 השנים האחרונות היא מגדילה באופן עקבי את ההוצאות הביטחוניות שלה.
תחת ראש הממשלה סאנאה טקאיצ'י, אשת הימין הניצי שעלתה לשלטון באוקטובר אשתקד, מאמצי ההתחמשות של יפן גברו משמעותית, והתקציב הביטחוני האחרון שאושר בדצמבר עומד על 9 טריליון יין (57 מיליארד דולר) – זינוק של כמעט 10% ביחס לתקציב השנתי הקודם. טקאיצ'י קוראת לתקן את סעיף 9 בחוקתה של יפן – שאוסר עליה בפועל להשתתף במלחמות – והיא ביטלה כללים שמגבילים את האפשרות למכור כלי נשק קטלניים למדינות אחרות, בצעד שמטרתו חיזוק התעשייה הביטחונית היפנית. יפן גם החלה לאחרונה לפרוס טילים ארוכי-טווח, כאלו שמסוגלים לפגוע גם באדמת סין.
המתיחות בין סין ליפן הגיעה לשיאה בנובמבר, כאשר טקאיצ'י אמרה כי פלישה סינית לטייווואן "תאיים על הישרדות יפן" ועלולה לפיכך להצית תגובה צבאית מצד טוקיו. דברים אלו של טקאיצ'י היו יוצאי דופן: כל קודמיה בתפקיד הקפידו להיזהר מאוד במילותיהם ביחס לטייוואן, ושמרו על מה שמכונה "עמימות אסטרטגית" סביב תרחיש של מתקפה על האי, כלומר לא הבהירו מפורשות כיצד יפן תגיב. בסין הגיבו בזעם, ומשרד ההגנה בבייג'ינג איים כי יפן תספוג "תבוסה מוחצת" אם תתערב לטובת טייוואן. "לצבא השחרור העממי (שמו הרשמי של צבא סין – ynet) יש יכולות עוצמתיות ואמצעים אמינים להביס כל אויב פולש. אם הצד היפני יעז לחצות את הקו אפילו בצעד אחד הוא יביא על עצמו צרות, ובאופן בלתי נמנע ישלם מחיר כואב", מסר אז משרד ההגנה הסיני.
טקאיצ'י סירבה מאז להיענות לדרישותיה של סין לחזור בה מהצהרתה, והמתיחות בין המדינות נותרה גבוהה, כשסין לא מסתפקת רק באיומים ונוקטת צעדים מעשיים כמו הגבלות על ייצוא ליפן של מינרלים נדירים, כאלו שקריטיים עבור פיתוח טכנולוגיות מתקדמות. דבריו היום של שר ההגנה היפני בסינגפור הגיעו אחרי שבשבוע שעבר משרד ההגנה הסיני שוב תקף את מאמצי ההתחמשות של יפן, ודוברו ג'יאנג בין אף הזהיר כי "הקרנף האפור של יפן שמתחמשת מחדש צובר תאוצה". הביטוי "קרנף אפור" הוטבע בעשור שעבר על ידי האנליסטית והסופרת האמריקנית מישל ווקר, והוא נועד לשמש מעין ניגוד למונח "ברבור שחור" שמשמעותו אירוע בלתי צפוי, והכוונה בו היא לאיום ברור וגלוי לעין כל שבכל זאת בוחרים להתעלם ממנו. בסין עושים שימוש רב במונח "קרנף אפור", והשימוש בו בהקשר היפני מעיד על האופן שבו נתפס האיום לכאורה מטוקיו.
5 צפייה בגלריה
שיגור טיל קרקע-ים מסוג Type 88 בתרגיל יפני בשנה שעברה. חלק מהטילים שהוצבו יכולים להגיע עד לאדמת סין
(צילום: Handout / JAPAN GROUND SELF-DEFENSE FORCE (JGSDF) / AFP)
בחודש שעבר יפן פרסה כאמור טילים ארוכי טווח שמסוגלים להגיע עד לאדמת סין, וגם צעד זה עורר את זעמה של בייג'ינג. מדובר בטילי קרקע-ים בעלי טווח של 1,000 ק"מ, והם הוצבו באזור קוממוטו שבאי קיושו, במרחק של 900 ק"מ משנגחאי. שר ההגנה היפני קואיזומו הסביר אז שהם יאפשרו להתמודד עם איום פלישה אפשרי: "מדובר ביוזמה בעלת חשיבות רבה ביותר שתחזק את ההרתעה של יפן ואת יכולות התגובה שלה". משרד החוץ הסיני אמר מצדו כי מדובר בצעד שמערער את יציבות האזור, ובהתייחסות להפגנות שלפי הדיווחים נערכו בקוממוטו נגד הצבת הטילים, הוא מסר: "שמנו לב לכך שתושבי המקום, שרדופים על ידי זיכרונות היסטוריים כואבים, חוששים מלהיגרר למלחמה, להיפגע ולהפוך ל'בשר תותחים'".
המתיחות בין טוקיו לבייג'ינג עלתה לפי דיווח ב"פייננשל טיימס" גם בפסגה החודש בין הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לעמיתו הסיני שי ג'ינפינג. לפי הדיווח, שהתבסס על גורם אמריקני, שי הזהיר את טראמפ מאותה "מילטריזציה מחודשת" של יפן ואף "הפך לנסער" כשדיבר על הסוגיה הזו. הגורם האמריקני אמר כי טראמפ השיב שיפן נאלצת לנקוט בעמדה נוקשה יותר בכל הנוגע לביטחונה דווקא בגלל האיום הגובר מצפון קוריאה.
5 צפייה בגלריה
טראמפ בפסגה החודש עם הנשיא שי ג'ינפינג. "שי דיבר בתסכול על יפן בפסגה עם נשיא ארה"ב"
(צילום: Evan Vucci / POOL / AFP)
כך או כך, ההתחמשות היפנית מגיעה גם על רקע החשש ההולך וגובר בקרב בעלות בריתה של ארה"ב ברחבי העולם – בכלל זאת ביפן שמארחת 54,000 חיילים אמריקנים – ממה שנתפס בעיניהן כהתרופפות המחויבות האמריקנית להגנה עליהן, בעקבות המתקפות החוזרות ונשנות של טראמפ על בעלות הברית הללו, וטענתו שהן מנצלות את וושינגטון ולא משלמות מספיק על ההגנה שהיא מספקת להן. גם המלחמה האחרונה באיראן מעוררת דאגה בקרב בעלות הברית של ארה"ב בדרום-מזרח אסיה, על רקע הדיווחים על התרוקנות מאגרי הנשק האמריקניים, באופן שעשוי להשפיע על יכולתה להרתיע את סין. בשבוע שעבר דווח כי ארה"ב הודיעה ליפן שצפויים עיכובים משמעותיים במשלוח של 400 טילי טומהוק, אותם טוקיו הזמינה לפני שנתיים.
