מסתבר שאתמול, כבר בשעה תשע בבוקר, התכנסו להם חברי ועדת הכספים הנמרצים וקיימו בעיצומה של פגרת הכנסת ישיבה מיוחדת ודחופה. ולא כל שכן, אלא שעשו זאת תוך שהם מפעילים סעיף חירום מיוחד בתקנון הכנסת, כזה שמתיר קיום ישיבות דחופות גם בתקופת המעבר.
ועדת הכספים
(צילום: שלו שלום )
יקום האזרח י' מוכה להט אוגוסט העיקש והלח ויתהה מה דחוף כל כך לקיים ישיבה של ועדת הכספים באמצע בין הזמנים? הרי זו העונה שבה כנסת ישראל חופשת אף היא. שמא במפתיע נובע הצעד הזה מדאגה לשלומנו, האזרחים? מהרצון אולי להקל על נטל הקיום של כלל הציבור וכלל המגזרים? מאיזו הטבה פתאומית שנזכה בה כולנו?
ובכן, טוב יעשה האזרח התמים אם ישפוך על ראשו דלי מים קרים, כאשר יגלה שהסיבה היא המשך ביזת הכיסים הציבוריים והעברת מיליארדים ובהם גם כספים קואליציוניים בסך הנושק ל-300 מיליון שקלים, לטובת מטרה עיקרית ברורה: המשך התפחת כיסיו של המגזר החרדי שאומנותו היא שימור שלטון ממשלת נתניהו.
אז מה עשו בכסף שלנו אתמול בשעה שאנחנו העברנו עוד יום קורע כיס במדינה שנמצאת במקום השני בעולם על פי מדד מקדונלדס? מסתבר למשל שעבור המשך התוכנית למניעת נשירה בישיבות הוקצו 26 מיליון שקלים. ומסתבר שעוד 69 מיליון שקל הוקצו לטובת מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים השייכים לתנועת ש"ס ולחינוך העצמאי של אגודת ישראל; וגם 54 מיליון שקלים הוקצו עבור גננות בחינוך המוכר שאינו רשמי, לצד 16.4 מיליון שקל של כספים קואליציוניים שהוקצו למוסדות הפטור עבור קייטנות של בית הספר של החופש הגדול – לחרדים. ואם לא די בכך אז 16 מיליון שקלים יושקעו בהעלאת הסבסוד בצהרוני הקהילה החרדית ועוד 12 וחצי מיליוני שקלים לתמיכה בתרבות יהודית חרדית. קחו נשימה – 15 מיליון ומאתיים אלף שקלים להרחבת התמיכה במוסדות התורניים הפועלים בחבל התקומה בעוטף עזה ובל נשכח 26.1 מיליון שקל לתוכנית למניעת נשירה בישיבות, כן כן, והרשימה עוד ארוכה, תחת השיטה של "הצבע לי, ואצבע עבורך – את הכסף".
ענת לב-אדלרצילום: גל חרמוניכבר כמעט ארבע שנים שמדינת ישראל נמצאת במלחמת חורמה על פניה ועל עצם קיומה. בשנים אלה גם עזבו את המדינה רבע מיליון ישראלים - אקדמאים, רופאים, מהנדסים, הייטקיסטים, כולם יצרניים, משרתים ומשלמי מיסים. כולם אזרחים מיואשים, שראו בעיניים כלות איך שוב ושוב יש כאלה שנותנים יותר ומקבלים פחות. אזרחים ששולחים את הילדים ואת עצמם לצבא, שנקרעים כדי להביא כסף הביתה, שלמדו כל כך הרבה שנים באוניברסיטה ובסוף מגלים שהמשאבים והמיסים הכבדים שהם משלמים מושקעים במי שיוצאים להפגנות כדי לחסות באוהלה של תורה ולהשתמט משירות בצבא.
אלא שבדף גמרא לא מחזיקים קיום מדינה. מדינה מקיימים בידיים, במעשים, בעמל, בשיתוף ושותפות גורל. ועל זה מתקיימות הבחירות ב-27 באוקטובר, ואת זה אנחנו חייבים לזכור. כל אחד מאיתנו, בהולכו לקלפי, חייב לשאול את עצמו האם המנהיגים שנעניק להם את המפתחות לחיים שלנו יהיו "של ישראל", שידאגו למחר של ישראל, לעתיד של המדינה ולאופיה הליברלי, השיוויוני והערכי, או כאלה שימשיכו לפלג ויבכרו את המחר הנכלולי של עצמם במחיר הקרבת הכלל.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.08.26
