"הקופה ריקה", אזהרת הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר בשבוע שעבר, הייתה רק תחילת המאבק בין משרד האוצר לצה"ל ומערכת הביטחון. כעת, בזמן שהלחימה משתוללת בריבוי זירות - מאיראן ולבנון ועד עזה ויהודה ושומרון - בצמרת צה"ל מזהירים שהצבא נמצא ברגע קריטי, שמאיים ישירות על הכשירות המבצעית, בעוד שהתקציב המובטח ממוסמס ותוקפן של עסקאות רכש ענקיות ומשמעותיות, פקע.
בכיר במערכת הביטחון אמר בשיחות סגורות ש"אגף התקציבים באוצר שם ברקס מוחלט ואנחנו על פי תהום", וצייר תמונת מצב קודרת לגבי יכולתו של צה"ל לשמר כשירות לטווח הארוך. לדברי אותו בכיר, אף שהדרג המדיני וראש הממשלה בנימין נתניהו הכירו בפער תקציבי של 40 מיליארד שקלים והנחו להעביר באופן מיידי 15 מיליארד שקלים, הכסף מעולם לא הגיע והקופה נותרה ריקה לחלוטין.
על פי הבכיר, הפגיעה הזו מחלחלת עמוק לתפעול השוטף ולשיקום היכולות הרב-זירתיות, כשלצד קשיים בתיקון טנקים, נוצר כעת מחסור חמור של מאות רכבי שטח מסוג האמר שהושמדו בלחימה בלבנון. היעדר האופק התקציבי סוגר גם את חלון ההזדמנויות לרכישות נוספות, שכן בארה"ב צפויים להפסיק בקרוב את ייצור ההאמרים בתצורה הישראלית. במקביל, גם קווי הייצור של חימושי היבשה בתעשיות הביטחוניות המקומיות קרובים לסיום, ולא ניתן לבנות על חברות כמו אלביט ורפאל שיממנו את מערכת הביטחון מכיסן.
המשבר התקציבי אינו נעצר ביבשה, אלא מכה גם ביתרון האסטרטגי של חיל האוויר. דוגמה בולטת לכך היא קריסתה של עסקת מסוקי הקרב (אפאצ'י) מול הממשל האמריקני, עסקה שגובשה בשנתיים האחרונות מתוך תפיסה שמסוקי הקרב חיוניים להגנת הגבולות ולחימה שוטפת. "אחרי שהאמריקנים הגישו מתווה רשמי, עמדו באגף התקציבים על רגליהם האחוריות כדי למנוע את הגעת העסקה לאישור הדרג המדיני, ואחרי כמה הארכות תוקף שביקשו משרד הביטחון וצה"ל, העסקה פגה רשמית", הסביר הבכיר הביטחוני.
"כל החמצה של עסקה כזו פוגעת ביחסים מול הממשל האמריקני, מעלה את המחירים בשוק העולמי במיוחד כשמדינות באזור (קטאר) רוכשות פלטפורמות כמו מטוסים מתדלקים במחירי עתק ומקפיצות את המחיר, ומעל לכל מייצרת פער מבצעי חמור בשטח".
יגיעו חדשים? מסוק אפאצ'י
(הרצל יוסף)
הרמטכ"ל אייל זמיר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
במערכת הביטחון דוחים בתוקף את טענות האוצר כאילו צה"ל מקבל תקציבים בלתי מוגבלים ללא בקרה מספקת. בצה"ל מצביעים על מנגנוני פיקוח הדוקים, שכוללים את החשב הכללי שחותם על כל הזמנה; נציגי חשב בתוך משרד הביטחון; וחשב במנהלת התקציבים שחויל וקיבל דרגות אלוף-משנה. בנוסף, צה"ל הוא הגוף הביטחוני היחיד שקיבל ציון לשבח ממבקר המדינה על תהליכי התייעלות.
"הדרג המדיני כפה על צה"ל תקציב של 111 מיליארד שקלים במקום 143 שדרש, וצמצום של ימי המילואים מ-60 אלף ל-40 אלף. בשאגת הארי התקציב הוגדל ל-143 מיליארד, אך הפער בין הנחיות הדרג המדיני לתקציב בפועל התרחב ל-40 מיליארד שקלים בגלל הכניסה לתמרון עומק בלבנון; מערכה של 40 יום מול איראן; שליטה ב-62% משטח רצועת עזה; רצועת ביטחון בסוריה; ופעילות גוברת ביהודה ושומרון ובגבול המזרחי, כולל התמודדות עם איומי הרחפנים שם".
כעת, כשהחשש משיתוק פוליטי בתקופת בחירות והיעדר חוק תקציב מאושר עד לקיץ 2027 מרחף באוויר, מדגישים בצה"ל שאפילו בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה השתכנעו שהצרכים הדחופים המוצגים - בעיקר בעיית המלאים וקווי הייצור העומדים להיעצר בשבועות הקרובים - נחוצים ביותר גם בתקופת בחירות. חימושים, חלפים לפלטפורמות ימיות ויבשתיות, ואמצעי הגנת גבולות, כל אלו הם צרכים א-פוליטיים לחלוטין. "יש להעביר מיידית את 15 מיליארד השקלים שכבר סוכמו ולפתוח את התקציב בממשלה כדי לייצר אופק תכנוני", טוענים בצה"ל, "שכן המחיר שלא ישולם כעת בכסף ישולם מחר בביטחון המדינה".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.26
