הפיילוט בלבנון שמצטייר ככישלון וההשלכות הביטחוניות האפשריות על ישראל: יותר ממאה ימים חלפו מאז צה"ל העביר את השליטה בשלושה כפרים בדרום לבנון לידי הצבא הלבנוני, אלא שחיזבאללה חוזר בהדרגה למקומות שפונו.
כך, במקום פירוק הדרגתי של תשתיות הארגון והרחבת השליטה של צבא לבנון, חיזבאללה מצליח לשוב לאזור, להחזיר לפעילות חלק מהמנגנונים האזרחיים שלו ולבסס מחדש את השפעתו בקרב האוכלוסייה המקומית.
הגזרה כבר מתחממת
במקביל לתמונה ההולכת ומתבהרת של הפיילוט, לראשונה זה מספר שבועות, צה"ל תקף חשודים שהתקרבו לכוחות בלבנון. הצבא שיגר זיק לעבר שני חשודים שרכבו על אופנוע בכפר קרביחא שבדרום לבנון, לפחות אחד מהם נהרג. ההרוג הוא נסר מוחמד יונס, איש צוות רפואי מארגון צופי המסר האיסלאמי של תנועת אמל בלבנון. מדובר בניסיון חיסול יחסית חריג וראשון זה כמה שבועות של חשודים שעל פי גורמי ביטחון היוו איום מיידי על הכוחות בכך שהגיעו מספיק קרוב אליהם, זאת לצד תקיפת תשתיות שמתבצעת באופן שוטף.
ברקע של מה שמסתמן ככישלון הפיילוט, נמצאת גם אי-הוודאות המדינית, הן בישראל והן בארצות הברית. המגעים בין הצדדים סביב מנגנון הפיקוח על ההסדר תקועים כבר חודשים, ועדיין אין הסכמה על דרך שתאפשר לוודא כי צבא לבנון אכן פועל לפירוק תשתיות חיזבאללה. בישראל מצביעים על כך שצבא לבנון אינו מבצע סריקות מספקות, ובפרט, כפי שדווח בעבר - נמנע מכניסה לבתים פרטיים ומחיפוש בנכסים פרטיים.
בצה"ל מנגד ממשיכים להחזיק בעמדות הגנה אם כי בסדרי כוחות קטנים משמעותית ממה שהיה בימי התמרון ועד לפיצוץ תשתית המנהרות ברכס עלי טאהר בתחילת ספטמבר. הכוחות ממשיכים בטיהור השטחים ונערכים לאפשרות של התפתחות מחודשת בלחימה. לאחר סיום הפעילות ברכס עלי טאהר, הכוחות פרוסים במערך הגנתי, אך תמונת הכוחות שונה מזו שהייתה במהלך הפעילות העצימה.
משגרים שאותרו בדרום לבנון
(צילום: דובר צה"ל )
(צילום: דובר צה"ל)
חיזבאללה מנצל את התקופה הזו כדי לשקם יכולות, להחזיר פעילים ולצבור מידע על צה"ל. חשוב לציין כי צה"ל לא מוסר מידע אודות הכלים שהוא מיירט בגבול הצפון. אך לפחות בחלקם מדובר ברחפני איסוף וצילום של ארגון הטרור.
אחת הדוגמאות הבולטות לפער בין מטרות הפיילוט למציאות בשטח מגיעה מזוטר אל-גרביה, הכפר שבו החל יישום ההסדר. לאחר שצבא לבנון נפרס בכפר בסוף יולי 2026, החלו להופיע בו מחדש מנגנונים המזוהים עם חיזבאללה. דיווחים ותיעודים שאסף מרכז עלמא מצביעים על חזרתם של ארגונים אזרחיים המזוהים עם הארגון, ובהם ארגון הבריאות האיסלאמי ואגודת "ותעאונו" ו"עזרו זה לזה". המשמעות היא שלא רק התושבים חוזרים לכפר, אלא גם גופים המזוהים עם חיזבאללה.
קאמבק של חיזבאללה
באחד התיעודים נראים פעילי ארגון הבריאות האיסלאמי של חיזבאללה פועלים בכפר במסגרת חילוץ גופות של פעילי הארגון, כשהם מלווים באנשי צבא לבנון. עצם הפרסום הרשמי של הפעילות בידי הארגון מעיד כי מדובר בנוכחות גלויה, ולא בפעילות שמוסתרת מעיני הצבא הלבנוני. ארגון הבריאות האיסלאמי, הפועל במסגרת המועצה המבצעת של חיזבאללה, מספק שירותים רפואיים, אך לפי המידע שהציג מרכז עלמא, הוא משמש גם חלק ממערך התמיכה הרחב של הארגון.
לצדו ישנה כניסה מחודשת לכפר של אגודת "ותעאונו", אחת הזרועות האזרחיות המזוהות עם חיזבאללה. האגודה מגדירה את עצמה כארגון צדקה, אך לפי ניתוח החומרים הגלויים, פעילותה משמשת גם ליצירת השפעה ותלות חברתית וכלכלית בקרב האוכלוסייה המקומית.
כוחות צה"ל בגזרה הצפונית
(צילום: דובר צה"ל)
הפעילות בזוטר אל-גרביה אינה אירוע נקודתי. מאז הפסקת האש הראשונה בנובמבר 2024 החלה אגודת "ותעאונו" בקמפיין להצבת עשרות מבנים ניידים בדרום לבנון, לכאורה כדי לספק פתרונות דיור זמניים לתושבים שבתיהם נפגעו. אלא שחלק מהמבנים נועדו גם לאפשר לחיזבאללה להחזיר את פעילותו האזרחית והמודיעינית בדרום, וליצור תשתית חלופית למבנים שהיו מזוהים בעבר עם אגודת "ירוק ללא גבולות" ושצה"ל פעל נגדם. חלק מהמבנים החדשים הושמדו בהמשך בידי צה"ל.
המבחן בזוטר אל-גרביה אינו מסתכם בשאלה מי מממן את השיקום או מי מעביר את המבנים לתושבים. השאלה המרכזית היא מי נמצא בשטח, מי מחלק את הסיוע, מי מלווה את התושבים עם חזרתם ומי נתפס בעיניהם כגורם שמספק להם מענה. לפי התמונה שמתגבשת, חיזבאללה ואמל עדיין ממלאים תפקיד מרכזי במרחב האזרחי, לצד מוסדות המדינה הלבנונית.
תיעוד נוסף גם הוא מאוקטובר, ממחיש את הנוכחות הזאת גם מחוץ לזוטר אל-גרביה. בפארון, כפר פיילוט נוסף, תועדו חיילי צבא לבנון לצד אנשי ארגון הבריאות האיסלאמי של חיזבאללה וצופי אל-רסאלה של אמל, במהלך פינוי גופת הרוג מפיצוץ של שריד מלחמה. גם במקרה הזה, בדומה לתיעודים מהכפר הראשון בפיילוט, נראים גופים אזרחיים המזוהים עם הארגונים השיעיים, פועלים לצד צבא לבנון.
מבחינת ישראל, התמונה מטרידה במיוחד משום שהפיילוט נועד לבחון אם צבא לבנון מסוגל למלא את החלל שהותיר צה"ל ולמנוע את חזרתו של חיזבאללה. אלא שבשטח, לפחות בחלק מהמקומות שנועדו לשמש מודל ליישום ההסדר, מנגנוני הארגון חוזרים לפעול. חיזבאללה אינו נדרש בהכרח להציג בשלב הזה נוכחות צבאית גלויה כדי לבסס מחדש את אחיזתו. הוא יכול להיעזר במנגנונים האזרחיים.
בישראל מעריכים כי התקופה הנוכחית מנוצלת גם לשיקום היכולות הצבאיות של חיזבאללה ולהיערכות לאפשרות של סבב לחימה נוסף. עם זאת חשוב לזכור כי מצבו של חיזבאללה הוא הכי קשה שהיה מזה שנים. הארגון נפגע משמעותית ביכולתיו הצבאיות וגם בתוך לבנון הוא נמצא בעמדה חלשה מאוד. לכך יש להוסיף את העובדה כי הפטרון העיקרי שלו, איראן - נמצאת במצב קשה. מנגד כוחות צה"ל ממשיכים לפעול במרחב, להחזיק בעמדות ההגנה ולטהר שטחים, אך הפעילות מתנהלת תחת מגבלות ההסדר ובמציאות שבה צבא לבנון אינו מספק, לפי גורמים ישראליים, את המענה המצופה ממנו.
אלא שהיכולת לשנות את המציאות אינה תלויה רק בצה"ל. חוסר הבהירות הפוליטית כאן ובארצות-הברית, לצד הקיפאון במגעים על מנגנון הפיקוח והיעדר הסכמה על יישום ההבנות, יוצרים פלונטר מדיני שמקשה על קבלת החלטות.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.11.26
