הנכונות של ראשי גוש השינוי לדבר עם המפלגות החרדיות על הצטרפות לממשלה הבאה מעוררת תקווה בקרב הרבנים הבכירים, שמאוכזבים מהיחס שקיבלו מנתניהו ומשותפיו בשנים האחרונות - אחרי שההבטחה המרכזית לחוק פטור מגיוס לא קוימה.
אלא שמאחורי ההצהרות על נכונות לפשרות מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה. הפערים בין הצדדים עמוקים ומהותיים. בגוש השינוי יש מי שמוכנים להתגמש בסוגיית הגיוס - אך לא לוותר על עקרונות יסוד בסוגיות של דת ומדינה. המפגש בין הדרישות החרדיות לבין הקווים האדומים של איזנקוט ושותפיו עלול לחשוף מהר מאוד כי הדרך לקואליציה עוד ארוכה.
מהמשחן ועד הקהילה הגאה
הפטור מגיוס לצבא הוא הנושא הבוער ביותר עבור החברה החרדית. אבל הדרישות של אגודת ישראל בנושאי דת ומדינה כוללות סוגיות נפיצות נוספות, שעלולות להקשות על הכניסה לקואליציה. בוודאי כאשר אביגדור ליברמן, יאיר גולן ואפילו נפתלי בנט ויאיר לפיד חולמים כבר שנים על ריסוק הסטטוס-קוו.
דוגמה לכך היא "פרשת המשחן", שפרצה בשנת 1999, כאשר חברת החשמל שינעה חלק מטורבינה ענקית (משחן) בכבישי הארץ במהלך השבת, צעד שעורר זעם רב בציבור החרדי ובקרב נציגיו בכנסת. בתגובה לחילול השבת פרשה סיעת "יהדות התורה" מקואליציית ממשלת אהוד ברק.
סוגיה זו מוזכרת כיום שוב ושוב בשיחות עם אנשי יהדות התורה. ביומה הראשון של הכנסת הגישו מפלגות גוש איזנקוט שורת הצעות חוק בנושא דת ומדינה: יאיר לפיד מקדם את הצעת חוק ברית הזוגיות שתייצר שוויון זכויות עבור כל זוג בישראל, ללא קשר לנטיותיו המיניות; גם הדמוקרטים הכריזו על חבילת חקיקה הכוללת נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת, שינוי סמכויות בתי הדין הרבניים וחוקים להרחבת זכויות להט"ב. בנוסף, מבקשים במפלגת הדמוקרטים להניח הצעת חוק נוספת, שמבקשת לפגוע משמעותית ברשתות החינוך החרדיות אם לא ילמדו לימודי ליבה. נציין כי גם המאבק על לימודי ליבה ברשתות החרדיות העסיק את הכנסת הקודמת בדיונים רבים.
הכרה רשמית בנישואים מחוץ לרבנות עלולה להיות קו פרשת מים בעיני החרדים, ואולי דבר שידרשו מראש שלא יעלה להצבעה. האפשרות שתישאר היא השקעה תקציבית בארגונים ובתנועות נוער של הקהילה הגאה. תחבורה ציבורית בשבת תהיה קו אדום גם היא. בנוגע לרשתות החינוך החרדיות, זהו נושא ליבה לא פחות מהגיוס בעיני החרדים, וייתכן שאף יותר. המפלגות החרדיות מתנגדות, גם ברשויות המקומיות, להקמת מסגרות חינוך ממלכתי-חרדי עבור הורים שרוצים בכך. פגיעה בעצמאות החינוך החרדי תהיה גם היא נושא שהקואליציה תצטרך להתפשר עליו.
"משבר פוליטי מתמיד"
בשיחה עם ynet ו"ידיעות אחרונות" אמר ד"ר גלעד מלך, חוקר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, כי "האתגר בחיבור בין גוש השינוי למפלגות החרדיות אינו נגמר בניסיון לרקוח מתווה גיוס חדש אלא נעוץ גם בפערי העומק בסוגיות הליבה האזרחיות. במוקד המחלוקת עומדות שאלות יסוד של מידת האוטונומיה והפיקוח על החינוך החרדי, חלוקת הכספים הקואליציוניים, ושאלות חוקתיות כמו חוק יסוד: מגילת העצמאות וחוק יסוד: החקיקה.
החרדים יצטרכו את הממשלה הבאה גם מול בג"ץ
(צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
לדבריו, "על הפרק עומדות גם מחלוקות חריפות בסוגיות דת ומדינה כמו השבת, הגיור ומעמד בתי הדין הרבניים. משוכה שנייה וגבוהה לא פחות היא היכולת לנהל ממשלה כזו בשגרה. מה יקרה כששר התחבורה יאשר עבודות תשתית ברכבת בשבת? כיצד תגיב הקואליציה כשבג"ץ יפסוק לרעת החרדים בסוגיות כמו גיור, הכותל או סמכות בתי הדין הרבניים? ואיך תיראה השותפות כשגוש השינוי יבקש להעניק הטבות למשרתים, בהכרח על חשבון אלו שלא שירתו? ללא הסדרים מפורטים מראש, ממשלה כזו תמצא את עצמה בפתחו של משבר פוליטי מתמיד".
החרדים יצטרכו קואליציה שתלך איתם גם בחוקים שכבר העבירו וכעת עומדים במבחן בג"ץ. אם ייפסלו, הם ישאפו להביאם להצבעה שוב. לאחר השבעת הכנסת ה-26, שלושה חוקים שאושרו בקדנציה הקודמת עומדים במבחן בג"ץ ועשויים להשפיע על סמכויות בתי הדין הדתיים ועל הרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים. מדובר בחקיקה שגובשה באמצעות מכון המחקר "מרכז יכין", הנוגעת לסמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים, לאפשרות לקיים הליכי בוררות בבתי דין דתיים בהסכמת הצדדים ולתנאי ההרכב של האספה הבוחרת את הרבנות הראשית. שלושת מהלכי החקיקה גובשו על ידי מכון המחקר "מרכז יכין", בהובלת הרב יאיר קרטמן והרב יעקב יקיר, בעקבות פסיקות קודמות של בית המשפט העליון שביקשו לצמצם את סמכויות המוסדות הדתיים.
בשניים מההליכים כבר הוציא בג"ץ צווים על תנאי בעתירות נגד הסדר המזונות ונגד הרכב האספה הבוחרת, ובכך דרש מהמדינה לנמק מדוע לא ישונו ההסדרים. בעתירה השלישית, הנוגעת לחוק הבוררות שאושר במרץ 2026, נקבע דיון. במרכז יכין רואים בשלושת ההליכים מאבק עקרוני על סמכות הכנסת להסדיר בחקיקה את פעילות בתי הדין הדתיים והרבנות הראשית ועל מעמדם כמוסדות המבטאים את זהותה היהודית של המדינה. עם זאת, הצווים שניתנו אינם מבטלים את החוקים, וההכרעה המשפטית בשלוש העתירות עדיין ממתינה.
ארבעת המופלאים
בגוש השינוי ייאלצו במהלך המו"מ לרדת מכמה עצים שעליהם בוצע טיפוס במהלך קמפיין הבחירות, אבל גם אחרי שכל אלה יגובשו - מי שיקבעו בסופו של דבר אם לאשר את ההסכם יהיו הרבנים. זה אם כן הזמן להכיר את ארבעת "גדולי הדור" שיקבעו את זהות ראש הממשלה הבא.
מי שהודיע ראשון על ניתוק מ"גוש נתניהו” היה המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו. הוא זה ששינה את הרכב סיעת דגל התורה, הדיח מהרשימה את הח"כים הוותיקים משה גפני ואורי מקלב ומינה את מקורבו יעקב אשר לעמוד בראשה. הוא גם זה שיקבע לאן תלך המפלגה ובאיזו קואליציה תשב. הרב לנדו, בן ה-96, ראש ישיבת סלבודקה ובעל השליטה גם בביטאון הליטאי, היומון "יתד נאמן", קבע שהמפלגה לא תיכנס לאף קואליציה בלי "הסדרת מעמד בני הישיבות", כשהוא מוחה לא פעם על הסנקציות והמעצרים כלפי העריקים החרדים.
בעצרת של המפלגה ערב הבחירות אמר "אני כבר לא צעיר, הייתי כאן בארץ לפני שקם השלטון הנוכחי. אני זוכר איך אז כל בני הישיבות חווינו בכאב עצום את השמד הרוחני על אלפי בני ישראל, בעיקר בני עדות המזרח, אך מעולם לא הייתה תקופה כזאת קשה ללומדי התורה", כאשר משימת חייו היא שימור עולם הישיבות והפטור משירות צבאי ללומדים. הרב לנדו נוקט בקו לוחמני יותר כלפי כל מוסדות המדינה. לאחרונה, בביתו סירבו לקיים שיחה בינו לבין נתניהו, אך לא מדובר במתח פוליטי, או לפחות לא רק. הרב לנדו לא מקיים שיחות עם סמלי שלטון ישראליים מטעמי אי-הכרה בציונות, ולדעתו גם ההצבעה והנוכחות בכנסת הן כלי טכני חשוב, אך לא דבר בעל ערך רוחני.
לצדו של הרב לנדו עומד המנהיג הצעיר יותר, הנחשב לראש עולם הישיבות הליטאי, הרב משה הלל הירש בן ה-90. הרב הירש נחשב לבעל גישה מעשית יותר, ואנשי ביתו נמצאים בקשר ישיר עם לשכת ראש הממשלה. בעבר אף התקיימה בין השניים שיחה ממושכת באנגלית. שני המנהיגים הליטאים צעדו יחד בכל אירועי הבחירות של המפלגה ואף עומדים שניהם בראשות אותה ישיבה. עם זאת, בהתבטאויות השונות ניתן להצביע על הבדלים. המפלגה שידרה ועדיין משדרת ניתוק מגוש הימין. הרב הירש, בכל זאת, הזהיר מפני עליית "השמאל" לשלטון בכמה הזדמנויות. "צריך כמה שאפשר כדי למנוע את החוסר של הסיעתא דשמיא (עזרה מהשמיים) שבא מכח ההתחזקות של הצד של השמאל זה מביא חוסר סיעתא דשמייא, צריך למנוע התחזקות של השמאל, בהתחזקות שלנו". הוא גם הזהיר כי "הם יביאו את הרפורמים לארץ".
דמות רבנית נוספת, שיש לה השפעה משמעותית על הציבור החרדי, היא רבי יעקב אריה אלתר (87), האדמו"ר מגור. הוא היה הראשון להפוך לאופוזיציה נמרצת נגד נתניהו ולפעול להפלת ממשלתו. הוא עומד בראש החסידות הגדולה בישראל, ונציגו לכנסת יצחק גולדקנופף שבעו אכזבות מהקדנציה הקודמת, שבה ניסיונות החקיקה לא צלחו, והכריזו על משבר אמון גדול עם לשכת ראש הממשלה. ביהדות התורה, המורכבת מדגל התורה הליטאית ומאגודת ישראל החסידית, לא הלכו תמיד בחזית אחת.
מי שהיה הראשון לפרוש מהממשלה היה שר השיכון דאז, שהיה יו"ר יהדות התורה וגם היום הוא יו"ר אגודת ישראל, יצחק גולדקנופף. ערב המלחמה הראשונה באיראן הוא התפטר מתפקידו בממשלה ועבר לאופוזיציה באופן מוחלט, כשחבריו למפלגה החרדית עוד נשארו שרים וראשי מפלגות. זו הייתה ההוראה של האדמו"ר מגור, שבשל היעדר חוק פטור מגיוס לחרדים במשך זמן רב הפסיק את כל שיתופי הפעולה עם נתניהו. גור הפכה ליריבה מספר 1 של ראש הממשלה היוצא, במטרה להחליפו.
מי שמשלים את פאזל צמרת מקבלי ההחלטות בחברה החרדית הוא הרב ישכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא בן ה-78. הוא עומד בראש החסידות השנייה בגודלה (בעלזא) והוביל קו שונה מבכירים אחרים בהנהגה. הוא היה ממובילי לימודי הליבה והחינוך הממלכתי-חרדי בזרם החסידי, למורת רוחם של רבנים גדולים. הוא גם מכיר בכך שבחסידותו יש צעירים שהתגייסו למסלולים החרדיים בצה"ל. בעבר התנגד הרב להפלת הממשלה היוצאת כיוון שמדובר היה באמצע מלחמה.
החלטה סופית לאן בדיוק תלך המפלגה תצטרך להיות מאושרת במועצת גדולי התורה. האדמו"ר מגור נחשב לאיש החזק במועצה, אך גם האדמו"ר מבעלזא משמעותי בה. שליחו לכנסת, חבר הכנסת אליקים שטארק, אגב, נחשב למקורב לנתניהו עוד לפני שנכנס לכנסת. בציר מאוחד עם ח"כ מאיר פרוש ידעו השניים בעבר לגלות עצמאות מול גולדקנופף ולא תמיד הצביעו כמותו. כך היה בעבר בהצבעה על פיזור הכנסת, והשניים גם נשארו בתפקידיהם כשראש המפלגה התפטר. גם אחרי שהמפלגות החרדיות עזבו את תפקידיהן בממשלה ובקואליציה, נציג האדמו"ר מבעלזא בכנסת היוצאת, ישראל אייכלר, נכנס בחזרה ומונה לתפקיד סגן שר התקשורת.
הפרשן החרדי ומנכ"ל קבוצת החדשות המגזרית "הערינג", מנחם קולדצקי, מסביר את יחסי הכוחות בעיניים חרדיות. לדבריו, "מי שמוביל כיום את הקו התקיף נגד ראש הממשלה הוא מרן ראש הישיבה, הרב דוב לנדו. לאחר שהתאכזב קשות מהבטחותיו החוזרות ונשנות של נתניהו בנושא חוק הגיוס שלא מומשו – בין היתר על רקע הבלמים שהציב יולי אדלשטיין בליכוד – הגיע הרב לנדו למסקנה כי אין לשמור עוד על הליכה אוטומטית, וצריך לומר שגם הציבור מאמץ את הקו הזה, הרבה אברכים וראשי כוללים מרגישים כך".
ש”ס צפויה ליישר קו
בצד החסידי הוא מוטי בבצ'יק, האיש החזק אצל האדמו"ר מגור, שבאמת דוחף מאוד לממשלה של גוש השינוי, אבל זה לא יילך בקלות. בינתיים, ככל שידוע לא הוגשה לחרדים הצעה קונקרטית שתשמור על מעמד "תורתו אומנותו": למרות שבעבר דחו בחסידות גור את מתווה ליברמן מ-2018, כעת מסתמן כי ייתכן שדווקא מתווה זה יאומץ.
אם יהדות התורה תוביל את המהלך, בש"ס לא יתנגדו. אשר, איזנקוט ודרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי, יריב כץ, יובל חן)
כמו כן, נרשמת התקרבות ושיח ישיר מול ליברמן, יותר מאשר מול גורמים כמו איזנקוט. בתקשורת החרדית אף מתחזקת ההרגשה כי גוש השינוי מציע חיבוק פוליטי שיכול להוביל לאחדות. מנגד, בחצר הרב משה הלל הירש הגישה מתונה יותר – לא טורקים את הדלת בפני ממשלת שינוי, אך גם לא מובילים את המהלך. יצוין כי בעבר היה זה הרב הירש שבלם את הצעת חוק הגיוס בשל הסנקציות שכללה, אולם כעת נראה כי הרב דוב לנדו הוא שמוביל את הטון ומחזיק במושכות.
במקביל, בגזרה הספרדית, ש”ס צפויה ליישר קו ולא להתנגד, במידה שיהדות התורה תוביל מהלך להקמת ממשלה עם גוש השינוי. עם זאת, הדרך להסכם רצופה מוקשים משפטיים ופוליטיים כבדים. בצד ההלכתי, רבנים ניציים יותר מתנגדים נחרצות לעצם קביעת המכסות. בצד הפוליטי, החיבור לשמאל מעלה חשש מקידום חקיקה אזרחית וליברלית המנוגדת לאורח החיים החרדי. מורכבות זו תדרוש ניסוחים משפטיים מדויקים והסכמות על הימנעות מחקיקה שנויה במחלוקת.
