עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
אחרי כשעה וחצי: תם הדיון בבג"ץ
הדיון בבג"ץ תם לאחר כשעה וחצי בלבד, מבלי שהממשלה שלחה נציג להגן על החוק שהעבירה. בתום טיעוני העותרים הגן על החוק עו"ד נתן רוזנלבט, שאינו נמנה עם המשיבים אך ביקש לדבר כאדם חרדי. "אני יכולה להעיד כאן באופן אישי. חלק מהשופטים מכירים אותי כבר, הייתי בבית המשפט עשרות פעמים. חרדים מופלים כאן בכל מיני עניינים, אין ספק שהם מופלים. מעולם, אפילו לא פעם אחת, לא קיבלנו (לטובת החרדים) פסק דין מבג"ץ", אמר.
לאחר מכן הדיון התפזר והמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, אמר כי פסק הדין יינתן בקרוב.
עו"ד נתן רוזנבלט, שאינו משיב בדיון: "לקחו לנו את המעונות ושתקנו. לקחו את הטיסות"
עו"ד נתן רוזנבלט מהחברה "אמת ליעקב בישראל", שאינו נמנה עם המשיבים בדיון, אמר בבית המשפט כי "לקחו לנו את המעונות ולא צייצנו, שתקנו. לקחו לנו את הטיסות לחו"ל". כשנעצר על ידי השופטים אמר: "האם כבודו רוצה שאני אפעל בניגוד לעמדת הרבנים?". סולברג השיב: "אני לא מאמין למה שאני שומע".
הוא נשאל בהמשך על כמות המעצרים שבוצעה עד כה, וטען כי "אני מדבר על עשרות עצורים, עכשיו יש 50".
השופט סולברג עונה לנתן רוזנבלט: "אני לא מאמין למה שאני שומע"
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
השופטת ברק-ארז: "זה לא חוק על גיוס בני ישיבה, אלא על אכיפת פלילים"
השופטת יעל וילנר שאלה פעם נוספת "למה אתם שמים דגש על מלחמה? בזמן שלום אפשר לעשות כזאת אפליה לדעתכם?". השופטת דפנה ברק-ארז העירה: "זה לא חוק על גיוס בני ישיבה, אלא על אכיפת פלילים".
נציג היועמ"שית בהרב-מיארה: "חוק פסול שיוצר אפליה באכיפה פלילית"
עו"ד ענר הלמן, המייצג את עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, אמר כי "מדובר בחוק פסול ופוגעני. זה חוק שלא עומד אפילו ברכיב אחד מפסקת ההגבלה". הוא הוסיף: "הכנסת קובעת לעצמה איך מחוקקים והיא צריכה לדעת לעמוד בזה, צריך להקשיב ליועמ"שית הכנסת ולהקשיב מראש - ולא להגיע לביהמ"ש ולצפות שהוא יחליט. האורות האדומים היו מההתחלה. לשיטתנו, חוק שפוגע ויוצר אפליה באכיפה פלילית, לא יכול לעמוד גם שבוע. אי אפשר לחוקק חוק כזה".
הוא טען כי "אם החוק הזה ימשיך, משתמטים שנעצרו כבר - ההליך נגדם ייפסק (רטרואקטיבית). זה לא מוסרי בזמן מלחמה, כשלאנשי המילואים מאריכים את השירות". בתגובה, השופטת וילנר אמרה כי "אתה מקדיש חלק נכבד מהטיעון לכך שאנחנו במלחמה. מה זה משנה? בזמן שאין מלחמה, זו לא אפליה? בזמן שלום, זו לא אפליה?". הלמן השיב: " יש מלחמה עכשיו, לצבא חסרים 12 אלף חיילים. זה לא הולם את ערכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, זה לא לתכלית ראויה וזה ודאי לא מידתי. התוצאה של החוק הזה היא היעדר היכולת לגייס אף אחד".
נציג יועמ"שית הכנסת: לא מייצגים את הח"כים, אלא את החקיקה
השופטת כנפי-שטייניץ אמרה כי "סעיף 17 אומר שהכנסת רשאית להשמיע את טענותיה להוכחת תוקפו של החוק. אתם לא מגנים על החוק. מה עושים במצב שבו הכנסת לא מגנה על חוק?", ונציג יועמ"שית הכנסת השיב: "מדובר בסיטואציה ייחודית וחריגה מאוד בה הייעוץ המשפטי של הכנסת טוען נגד חוק".
הנציג, עו"ד ברט, הוסיף: "תפקידו של הייעוץ המשפטי לכנסת הוא כלשון החוק, 'לטעון לתוקפו של חוק', והחוק הזה חוקק בניגוד לחוק יסוד ובניגוד לתקנון הכנסת. הייעוץ המשפטי לכנסת נתן חוות דעת לאורך כל הליך החקיקה. לגבי הגנה על החוק - לחבר כנסת אין אחריות לחוק לאחר חקיקתו. הכנסת מורכבת מ-120 חברים, שלכל אחד דעה שונה, ולכן אנחנו לא מייצגים את חברי הכנסת, אלא את החקיקה".
נציג יועמ"שית הכנסת: "אין ברירה אלא לבטל את החוק"
עו"ד יצחק ברט, נציג יועמ"שית הכנסת, אמר בדיון בבג"ץ כי "אין ברירה אלא לבטל את החוק". הוא הסביר כי "החוק לא נחקק בהליך שתואם את תקנון הכנסת. הכנסת מוסמכת לחוקק בהתאם לחוק היסוד. כנראה שאין ברירה אלא לבטלו. נכון לעמוד על הפגמים בהליך החקיקה. אנחנו חושבים שהליך החקיקה עמד בניגוד להוראות חוק היסוד".
עו"ד ענר הלמן, המייצג את עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, הוסיף כי החוק פוטר בפועל את המשתמטים מחובת הגיוס, שכן הוא מונע מהרשויות לנהל נגדם הליך פלילי.
תשעה שופטים ידונו בעתירות; הממשלה לא שלחה נציג
בעתירה נגד החוק ידונו המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט דוד מינץ, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן. העותרים ונציג יועמ"שית הכנסת יזכו לדבר בדיון, והממשלה החליטה לא לשלוח נציג ולא להגן על החוק שהעבירה.
לקראת הדיון בבג"ץ: נתלו שלטים של הח"כים שתמכו בהקפאת מעצר עריקים
פעילי תנועת "אחים לנשק" תלו שלטים ברחבי הארץ עם תמונות של חברי הכנסת שהצביעו בעד חוק הקפאת מעצר עריקים חרדים. בין השרים וחברי הכנסת שמופיעים על השלטים: בועז ביסמוט, מיקי זוהר, בצלאל סמוטריץ', ישראל כ"ץ, גדעון סער, שלמה קרעי, טלי גוטליב, אריה דרעי, איתמר בן גביר, זאב אלקין, יואב קיש. "המהלך נועד להזכיר לציבור כי בזמן שלוחמי צה"ל ומשרתי המילואים קורסים תחת הנטל, בחרו חברי הכנסת הללו לתמוך בחוק שמעניק פטור בפועל מאכיפה כלפי ציבור שלם שאינו מתגייס", נמסר.
(צילום: אחים לנשק)
החוק אושר ברוב של 58 ח"כים; היועמ"שית דרשה לבטלו
ב-14 ביולי עבר חוק הפטור ממעצר למשתמטים חרדים בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, ברוב של 58 חברי כנסת. 54 הצביעו נגד החוק וראש הממשלה בנימין נתניהו לא נכח בזמן ההצבעה, על אף שהגיע לדיון.
פחות מיממה אחרי שאושר, בג"ץ הקפיא את כניסתו לתוקף של החוק, ונימק: "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק שירות ביטחון".
בסוף השבוע שעבר, לקראת הדיון שנערך היום, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה לבג"ץ את תגובתה על העתירות, וביקשה מהשופטים להפוך את צו הביניים לקבוע - ובכך לבטל את החוק. לדברי היועמ"שית, "החוק העומד בפני ביקורת שיפוטית בעתירות אלו הוא כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגע בערכים יסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום, שנדמה כי אי-החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה".
פורסם לראשונה: 08:58, 28.07.26
