במפלגת בל"ד, שכמעט הפכה להפתעת הבחירות אחרי שזכתה ליותר מ-3% מקולות הבוחרים (לפני ספירת המעטפות הכפולות), כבר עיכלו שלא יצליחו להיכנס לכנסת כמפלגה ערבית שלישית ונפרדת מרע"מ ומחד"ש-תע"ל אחרי הפיצול הדרמטי – מה שיותיר את המפלגה מחוץ לכנסת לראשונה מאז הקמתה ב-1995.
4 צפייה בגלריה
 מטה בל"ד
 מטה בל"ד
יו"ר בל"ד אבו שחאדה. "נטישת המשותפת הגיעה על בסיס תסכול מההתעלמות ממנו"
(צילום: נחום סגל)
בהודעה ששלחו אתמול אנשי בל"ד לפעילים הם הבטיחו שזה לא הסוף. "הכישלון יגביר את הנחישות שלנו להגן על הקו הפוליטי שלנו שמציג פרויקט מקיף ומשולב לעתיד טוב וצודק יותר לנו, לילדינו ולבני הנוער שלנו", נכתב בהודעה לפעילים. "תוצאות אלו יהוו מנוף לפרויקט ולשיח הפוליטי שלנו ויקימו במה פוליטית חדשה פנימית פלסטינית".
מפלגת בל"ד – ברית לאומית דמוקרטית – הוקמה בשנת 1995 על ידי ד"ר עזמי בשארה. ההגדרה שמובילה את המפלגה היא הפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. את הרעיון הגה בשארה, שנמלט מישראל לקטאר לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשארה הפך את המפלגה לפופולרית מאוד בחברה הערבית, מה שנתן לה מקום בפרלמנט הישראלי בכל הכנסות מאז הקמתה.
בשארה נודע כפרובוקטור מתוחכם, ובבחירות לכנסת ה-15, שבמקביל אליהן התנהלו גם בחירות אישיות לראשות הממשלה, התמודד בשארה מול אהוד ברק, בנימין נתניהו, איציק מרדכי ובני בגין. ערב הבחירות הסיר בשארה את מועמדותו, אבל בעצם ההודעה על ההתמודדות הצליח להביא את בל"ד לתודעה בהליך לא צפוי של התמודדות ערבי לראשות ממשלת ישראל לראשונה.
4 צפייה בגלריה
עזמי בשארה. התמודד מול ברק ונתניהו, פרש - ועלה לתודעה
עזמי בשארה. התמודד מול ברק ונתניהו, פרש - ועלה לתודעה
עזמי בשארה. התמודד מול ברק ונתניהו, פרש - ועלה לתודעה
ממפלגת בל"ד הגיע גם ח"כ לשעבר באסל גטאס, שהבריח טלפונים סלולריים לאסיר הביטחוני וליד דקה בכלא קציעות. לאחר ששוחרר מהכלא, אמר גטאס כי הוא לא מתחרט על מה שעשה. "על מה להתחרט? על זה שרציתי לעזור לאנשים להתקשר למשפחות שלהם?", הוא תהה עם שחרורו.
חברת כנסת נוספת שהייתה חלק מהמפלגה ועוררה שערוריות רבות היא חנין זועבי, שהייתה האישה הראשונה שכיהנה כחברת כנסת מטעם מפלגה ערבית. היא נשאה נאומים מעוררי ביקורת, רשמה לעצמה מערכות יחסים עכורות עם חברי כנסת לאורך השנים, אבל במרכז האירועים הייתה המהומה הגדולה שהתרחשה בחודש מאי 2010, אז השתתפה זועבי במשט לעזה שבו לקחו חלק פעילים פרו-פלסטינים מכל רחבי העולם. המשט הסתיים בשורת אירועים אלימים בין פעילי ספינת ה"מאווי מרמרה" עליה הייתה זועבי, לבין כוח צה"ל שהשתלט על הספינה, לאחר שהפעילים סירבו לבקשת צה"ל לשנות את נתיב ההפלגה והפרו את הסגר הימי על רצועת עזה.
4 צפייה בגלריה
חנין זועבי והמרמרה ברקע
חנין זועבי והמרמרה ברקע
חנין זועבי והמרמרה ברקע
זועבי האשימה את מדינת ישראל בביצוע טבח בספינה, ודרשה לערוך חקירה בינלאומית. לאחר שחזרה לכנסת עם תום אירועי המשט האלימים, הפכה מליאת הכנסת לזירה סוערת ובכל פעם שזועבי נכחה במליאה התפתחו עימותים קולניים במיוחד. חברי הכנסת הקפידו לקרוא לה: "הבוגדת" ו"טרוריסטית". אירועי ה"מרמרה" לא היו השערוריות היחידות של זועבי, שהשתתפה בהפגנה בזמן מבצע צוק איתן ובה נטען כי תקפה מילולית ופיזית שוטרים. ב-2016 זועבי שוב עוררה מהומה גדולה לאחר שנפגשה יחד עם חבריה לסיעת בל"ד ג'מאל זחאלקה ובאסל גטאס עם משפחות מחבלים ממזרח ירושלים על מנת לקדם שחרור גופות מחבלים המוחזקות בידי ישראל. במהלך המפגש הם עמדו דקת דומיה.
בל"ד התמודדה לאורך כל מערכות הבחירות לחוד או ברשימות משותפות עם מפלגות ערביות. בימים שבהם התמודדה לחוד, היה אחוז החסימה נמוך ואפשר לה לשלוח נציגים בודדים לכנסת. הפיצול מהרשימה המשותפת לקראת מערכת הבחירות הנוכחית היה בלתי-צפוי. "בל"ד נטשה את המשותפת על בסיס תסכולים מהתעלמות ממנהיג המפלגה שהיה הנציג היחיד שלה ברשימה", אמר ד"ר סלים בריק, מומחה למדע המדינה.
לדבריו, "הוא טען שדברים התנהלו מעל ראשו. בהמשך, הוא ניסה להוציא את תע"ל שנואת נפשו מהמשותפת ולהותיר אותה לבד. הניסיון הזה צלח והם חתמו עם חד"ש הסכם ברוח זו. בהמשך, כשחד"ש רצו לצרף את טיבי, הוא התעקש על נציג נוסף. לכך שתי פרשנויות: האחת - כיוון שרצו נציג נוצרי לצד אבו-שחאדה המוסלמי; הפרשנות השנייה היא הטענה שמשקלה של בל"ד שני מנדטים לפחות, והוא רוצה שני נציגים שיוכל לפרוש מהמשותפת לפי חוק יסוד: הכנסת אם יתעורר צורך בכך".
4 צפייה בגלריה
 מטה בל"ד
 מטה בל"ד
(צילום: נחום סגל)
ד"ר מוחמד חלאיילה, מרצה בבית הספר למדע מדינה באוניברסיטת חיפה ומנהל מכון קדאיא, אמר כי "לבל"ד היו הישגים פוליטיים וכישלון אלקטורלי. היא הצליחה לגרום למחרימים רבים לנהור לקלפיות ולהצביע עבור גישה שלישית. ההצלחה הפוליטית של בל"ד קשורה הן בדמותו של סמי אבו שחאדה שזכה לאהדה ופופולריות שמזכירה את אחמד טיבי לפני שנים מספר ואת איימן עודה בתחילת דרכו הפוליטית. מה גם, ההצבעה לבל"ד הייתה ביטוי למחאה מצד צעירים רבים כלפי הממסד המפלגתי בציבור הערבי ומנהיגיו".
לפי ד"ר בריק, "בל"ד יתאוששו בקרוב וינצלו את דמותו של אבו-שחאדה. הם ינסו להשתמש בהישג שלהם כנתון במו"מ עתידי להרכבה מחדש של המשותפת, ואם לא – תמיד יוכלו לאיים בסבב נוסף שבו יאיימו על עצם קיומה של חד"ש-תע"ל. בטווח הרחוק בל"ד הייתה מעדיפה שלא יהיה ייצוג ערבי בכנסת, כך שיוכלו להוכיח גזענות מצד ישראל, אלא שהייצוג הערבי ימשיך להתקיים בכנסת, כנראה בלעדיהם, לפחות עד הבחירות הבאות, כנראה בעוד ארבע שנים".
פורסם לראשונה: 22:39, 02.11.22