יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר הודיע בצהריים (שלישי) כי אין בכוונתו לחתום על הסכם עודפים עם עופר וינטר, אחרי שנשאר היחיד בגוש נתניהו ללא הסכם עודפים. ההסכם, יש לציין, תקף רק אם שתי המפלגות עוברות את אחוז החסימה. יועז הנדל ממפלגת המילואימניקים שחבר לירון זליכה כבר הודיע שלא יחתום עם בן גביר.
• בחירות 2026 ב-ynet: כל העדכונים, הסקרים והסרטונים בסיקור מקיף
• עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
הסכמי העודפים יכולים להיחתם עד יום שישי הקרוב, 11 ימים לפני מועד הבחירות. בציוץ שפרסם בצהריים הציג בן גביר מסר דומה לקמפיין הליכוד נגד וינטר: "וינטר זה בנט 2", הוא האשים.
בליכוד ממקדים בימים האחרונים את רוב תשומת הלב במצביעים של עמך ישראל, ויוצאים לאוויר בקמפיין אגרסיבי ממומן נגדו בכל הרשתות החברתיות. באמצעות השיטה הידועה של איתור הקהלים הרלוונטיים מככב בימים האחרונים קמפיין שכולל עשרות סרטונים, ציטוטים של מועמדים מרשימתו, גם כאלה שנאמרו לפני כמה שנים - והכל כדי להבריח מצביעים ולוודא שלא יעבור את אחוז החסימה.
וינטר עצמו האשים אתמול את נתניהו בריאיון בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות", וקבע כי אם לא יעבור את אחוז החסימה, יאשים בכך את נתניהו. "אני אגיד שמי שאשם בנפילת הימין זה בנימין נתניהו, שלא מפסיק ולא מרפה ויורה עלינו בגב למרות שאנו במפלגת ימין, מי שיורה לעצמו כדור ברגל שלא יתפלא שהוא צולע אחר כך, זה הסיפור".
איך זה עובד?
הסכם עודפים הוא הסכם שנחתם לפני הבחירות בין שתי רשימות לכנסת, ובמסגרתו הן מתחייבות לשתף פעולה בחלוקת המנדטים העודפים. הרעיון הוא שקולות שלא הספיקו לרשימה מסוימת כדי להשלים מנדט שלם לא "ילכו לאיבוד", אלא יוכלו לסייע לרשימה שעימה חתמה על ההסכם לזכות במנדט נוסף. לאחר ספירת הקולות וחלוקת המנדטים הראשונית, מחלקים את הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה ב־120, וכך מתקבל מודד הקולות למנדט. כל רשימה מקבלת בשלב הראשון את מספר המנדטים השלמים שנובע ממספר הקולות שלה.
מכיוון שבדרך כלל החלוקה הזו אינה מסתכמת בדיוק ב־120, נשארים כמה מנדטים לחלוקה. בשלב הזה נכנס לתמונה הסכם העודפים: שתי הרשימות שחתמו עליו נחשבות לצורך החישוב כרשימה אחת, ומחשבים את מודד הרשימה שלהן באמצעות הנוסחה: מספר הקולות שקיבלו שתי הרשימות יחד, חלקי מספר המנדטים שכבר קיבלו יחד ועוד 1. לדוגמה, אם שתי רשימות קיבלו יחד 400 אלף קולות וזכו בשלב הראשון ב-11 מנדטים, המודד שלהן יהיה 400,000 חלקי 12, כלומר כ-33,333 קולות.
(צילום: shutterstock, שלו שלום, אלעד מלכה, דוברות הרשימה המשותפת, ריאן פרויס, אלכס קולומויסקי)
את התוצאה הזו משווים למודדים של שאר הרשימות או צמדי הרשימות, והצמד בעל המודד הגבוה ביותר מקבל את המנדט הנוסף. לאחר מכן חוזרים על החישוב עבור המנדט הבא, כאשר מספר המנדטים שכבר קיבלו הרשימות משתנה. לבסוף, אם צמד שזכה במנדט נוסף מורכב משתי מפלגות, המנדט מחולק ביניהן לפי חישוב פנימי של שיטת בדר־עופר. לכן, הסכם עודפים אינו מעביר בפועל פתקים או קולות ממפלגה אחת לאחרת, אלא מעניק לשתי הרשימות יתרון בחישוב המנדטים האחרונים, כאילו הן רשימה אחת לצורך חלוקת המנדטים העודפים.
הסכמי העודפים - ואיך הם ישפיעו על הבחירות
לפני כחודש הודיעו ארבע המפלגות המתנגדות להמשך כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על חתימה על הסכמי עודפים. ראשונים להודיע על ההסכם היו יו"ר ביחד נפתלי בנט ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן. יו"ר ישר! גדי איזנקוט העדיף לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחרת בגוש, אך "נאלץ" לחבור לדמוקרטים ויאיר גולן. בהמשך, חתמו הרשימה המשותפת ורע"מ על הסכם עודפים, במטרה למנוע בזבוז קולות בבחירות.
הבאים לחתום על הסכם עודפים היו הליכוד והציונות הדתית. המהלך של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר בצלאל סמוטריץ' הותיר לעוצמה יהודית של איתמר בן גביר אפשרות לחתום על הסכם עם "עמך ישראל" של עופר וינטר או להישאר לבד, וזאת כשברקע גם מתגבר הקמפיין של הליכוד נגד וינטר. גם במפלגתם של יועז הנדל וירון זליכה הציעו הסכם עודפים לווינטר - אבל האחרון לא חזר אליהם.
האחרונות לחתום על הסכם עודפים היו המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה, שהדגישו כי ההסכם מבטא את "המשך שיתוף הפעולה בין הסיעות, הנעשה על פי הוראותיהם של חכמי וזקני הדור". ממפלגותיהם של אריה דרעי ויעקב אשר נמסר: "גם בכנסת הבאה ימשיכו לפעול בשיתוף פעולה מלא בסוגיות הליבה הנוגעות לשמירה על עולם התורה ומעמדם של בני הישיבות".
