אלפי משפחות פונו בשבועיים האחרונים מביתן, הן מדרום הארץ והן מצפונה. בהתאמה, משפחות רבות פתחו את בתיהן ואירחו אותן, או מבקשות לעשות זאת. חשוב לומר - אירוח משפחות הוא דבר משמעותי, אבל לפני שאתם מציעים לארח, בדקו אם הדבר אכן מתאים לכם ולמשפחה שלכם.
מחקרים מצביעים על כך שכדי להתמודד פסיכולוגית ולהחלים מאירועי חיים טראומטיים, האנשים שנפגעו זקוקים לתחושת ביטחון ולסביבה תומכת ורגועה, לגישה לתמיכה מעשית, חברתית, פיזית ורגשית, ולתחושת מסוגלות לעזור לעצמם, כיחידים וכקהילות. ובכן, קיימים מערכים של תמיכה וטיפול שיתנו מענה מקצועי וטיפולי למשפחות, כך שהתפקיד שלכם כמשפחה מארחת הוא לתת להם קורת גג, תחושה של יציבות, חיבור וביטחון.
עצות לתמיכה במשפחה המתארחת:
- אל תניחו שאתם יודעים למה האורחים שלכם זקוקים. שאלו אותם.
- אפשרו להם מרחב פרטי ושקט וכבדו את פרטיותם. לא צריך להיות כל הזמן יחד.
- המשפחה שתתארח אצלכם עלולה להפגין מצוקה. התגובות למצוקה יהיו שונות זו מזו: הפגנת כעס, הסתגרות, חרדה, חוסר מסוגלות, חוסר שקט ועשייה מתמדת, או קשיי שינה. חלק מהאנשים לא ידברו, אחרים לא יוכלו להפסיק. הכירו בכך שביטויים שונים למצוקה הם לגיטימיים.
- חוויה של שליטה היא קריטית במצבים אלו. אפשרו ועודדו תפקוד עצמאי. עזרו להם להתמצא בסביבה (סופר, גני שעשועים, בית כנסת) ובשירותים הקיימים (מרכזים קהילתיים, קופות חולים, טיפות חלב), לקבוע את השגרה שלהם ולקחת חלק פעיל במשימות יומיומיות. תפקידכם אינו לשרת את המשפחה אלא לאפשר להם לנהל את חייהם. עזרו להם להתחבר לרשתות תמיכה ולקהילה שלהם.
- בתחילת האירוח, קיימו שיחת תיאום ציפיות, שבה תקבעו את צורת ההתנהלות המשותפת בבית.
- מכיוון שאורך השהות הוא תלוי התפתחויות שאיש אינו יודע אותן, קבעו זמן ומקום להערכת מצב ולקבלת החלטות על ההמשך. כדאי לנסות להגדיר לעצמכם מה משך האירוח המתאים לכם מראש ולקחת בחשבון שייתכנו שינויים.
קראו עוד:
ממה כדאי להימנע?
- אל תלחצו על אנשים לדבר ולספר על מה שעברו אם הם לא מעוניינים בכך. חלקם עברו חוויות שקשה מאוד לדבר עליהן. התפקיד שלכם הוא לתת קורת גג, יציבות וחיבור למשפחות שפונו מביתן. את הטיפול הנפשי השאירו לאנשי מקצוע.
- אל תרגישו אשמה על כך שאתם לא עוסקים במלחמה כל הזמן. למעשה, מומלץ לעשות דברים אחרים יחד: יצירה, בישול, משחק.
- הימנעו מצפייה בחדשות בחללים המשותפים בבית.
- הימנעו מצילום או שיתוף של תמונות או סיפורים של האורחים שלכם בלי הסכמתם.
- הימנעו מחשיפה של הילדים שלכם לתכנים ולסיפורים קשים.
הכנת הבית
- ודאו שהחדר הפנוי או מקום הלינה שבו אנשים ישהו נקי ושיש בו מקום אחסון פרטי. הוציאו משם מראש את כל הפריטים האישיים שלכם שאתם צריכים גישה אליהם.
- ודאו כי לכל בני משפחתכם ברור מהו השטח המוקצה לאירוח וכי הוא ישמש כמרחב פרטי של המתארחים.
- ודאו שקיים מנעול על דלת השירותים על מנת לאפשר פרטיות.
- ייתכן שתרצו לספק פריטים אחרים שהם עשויים להזדקק להם, למשל, מוצרי טואלטיקה, מוצרים סניטריים, חיתולים, כלי אוכל וצעצועים, וציוד לחיות מחמד אם יש.
- תכננו יחד מי אחראי/ת על משימות שונות כמו בישול, ניקיון, שטיפה, כביסה, והחלפת מצעים. שתפו בכללים הבסיסיים של ביתכם (למשל, אסור לעשן בשטח הבית, שעת שינה).
- אירוח ילדים וילדות יכול להיות מאתגר. ילדים צעירים עלולים לחוות קשיי שינה, ויסות ופעילות יתר. הם עלולים להיות מפוחדים, כועסים, עצובים, מתקשים לישון או להתלונן על בעיות פיזיות.
- שאלו אם יש לילדים או לילדות צרכים מיוחדים, פיזיים ורגשיים, או רגישויות למזון, הדורשים התייחסות והתאמה.
הכנת המשפחה שלכם
- הסבירו לילדים וילדות במשפחה שלכם מה עומד לקרות בהתאם לגילם. אתם יכולים להראות להם תמונות של האנשים שיתארחו אצלכם ולספר להם מהיכן הם מגיעים: "יש אנשים שעכשיו לא יכולים להישאר בבית שלהם כי הוא לא מוגן. הם יבואו להיות איתנו. נצטרך לחלוק עם המשפחה האחרת את הבית שלנו והדברים שלנו. יהיה לנו עכשיו פחות נוח ויותר צפוף".
- הגדירו יחד עם הילדים מהם המרחבים והמשחקים הפרטיים שלהם.
- שמרו על השגרה של הילדים שלכם ככל האפשר (שעת השינה, ארוחות, חינוך, הזדמנות להיפגש עם משפחה וחברים).
- אל תצפו מהילדים שלכם להיות תמיד חיובים או לדאוג למשפחה המתארחת. זה בסדר וטבעי עבורם לפעמים להתרעם על זרים שמקבלים את תשומת ליבכם ונוכחים במרחב שלהם. הזמינו אותם לשתף אתכם אם קשה להם, וחשבו יחד על פתרונות.
- הגנו על הילדים והילדות שלכם ככל האפשר מלראות או לשמוע על אירועים קשים. אם הם נחשפו לסיפור קשה, או שאתם רואים שהם מבטאים מצוקה, מצאו זמן לדבר איתם: "אני רואה שהיה לך קשה/אני רואה שאת לא רגועה, יש משהו שהיית רוצה לשאול אותי?". אפשר לומר לה או לו שאם הסיפורים שמספרים הם קשים מדי, הם יכולים לבקש לא להמשיך בסיפור.
- ידעו את המורים של הילדים שלכם שאתם מארחים משפחות מפונים, למקרה שיצטרכו תמיכה נוספת.
- אל תאפשרו לילדים שלכם לישון באותו חדר עם המשפחה המתארחת ושמרו על המוגנות שלהם.
תמיכה במשפחות שחוו טראומה
- כאשר מארחים משפחות שחוו טראומה קשה, כדאי להיעזר בהדרכה מקצועית.
- זכרו שהחלמה מטראומה קשה היא מסע מורכב ואישי. תפקיד המשפחה מארחת הוא לספק סביבה בטוחה ותומכת תוך כיבוד האוטונומיה והצרכים הייחודיים של נפגעי הטראומה, ולא לספק טיפול פסיכולוגי.
- עודדו וסייעו להם בגישה לתמיכה מקצועית מאנשי מקצוע בבריאות הנפש.
- עבור אנשים שחוו טראומה, גירויים מסוימים (כגון רעשים, ריחות ומראות) יכולים להיות טריגר ולעורר מחדש מצוקה. היו ערניים ורגישים.
- במיוחד עבור אנשים שחוו טראומה, דברים יכולים להרגיש מאוד חסרי שליטה ולכן הניסיון לחזור לדברים השגרתיים בחיים עשוי להיות מועיל. שתפו את בני המשפחה המתארחת בבישול, בעריכת שולחן, בניקיון הבית ובכביסה.
דאגו לעצמכם ולמשפחתכם
משפחות שלא חוו טראומה ישירה ואובדן, עלולות לחוש אשמה שעשויה להניע לעשייה אינטנסיבית, שפוגעת בכוחות האישיים והמשפחתיים. טיפול במשפחות מפונים יכול להיות מורכב רגשית ודורש כוחות. חשיפה למצוקות של המשפחות המתארחות עלולה להציף רגשית ולהשפיע על תפקודכם.
אתם עלולים להרגיש מתח בין מתן זמן לתפקידכם כמארחים לבין הדרישות הרגילות של חיי המשפחה. כל התגובות הללו נורמליות, צפויות ומובנות. לכן, לצד החשיבה על הצרכים של המשפחות שאתם מארחים חשוב להקדיש תשומת לב נוספת לבריאות ולרווחה שלכם. נסו להתבונן ולזהות את כל ההשפעות של האירוח עליכם ועל משפחתכם, הקדישו זמן לטפל ברווחתכם ולנהל את הלחץ שלכם.
חשבו על מה שעוזר לכם להתמודד בזמנים מאתגרים והשתמשו במקורות התמיכה הקיימים שלכם, כגון שיחה עם חברים וחברות, אנשים אחרים שאתם סומכים עליהם, או משפחות מארחות אחרות. השאירו זמן נפרד להיות עם המשפחה שלכם.
פנו לעזרה ותמיכה נוספת אם אתם זקוקים לה, הכירו בתגובות ובתסכולים שלכם, והזכירו לעצמכם שלא תוכלו, וזה גם לא התפקיד שלכם, לפתור את כל הבעיות.
ד"ר מיה יערי היא פסיכולוגית ומנהלת תחום טיפות חלב בעמותת "גושן" הפועלת למען רווחתם ובריאותם הפיזית והנפשית של ילדים | ד"ר שולמית פינצ'ובר היא מנהלת המחקר ב-"גושן"
