רס"מ במיל' אבידן איילשטיין, לוחם שריון בחטיבה 188, גדוד 74, שב לחום ולחיבוקים שרק ילדים יודעים להעניק. אבל לא מדובר בילדים הפרטיים שלו: כשהוא לא במדים, איילשטיין הוא מדריך הורים וגנן בגן ילדים בקיבוץ אייל.
"ב-7 באוקטובר נסגרו כל הגנים לשבועיים", הוא מספר. "הייתי שולח לקבוצות הוואטסאפ עם ההורים סרטונים שלי, מסביר היכן אני ומה אני עושה, והילדים שלחו לי בחזרה ברכות".
ב-2014, במהלך מבצע צוק איתן, פורסמה ב"ידיעות אחרונות" תמונה כמעט זהה, אז בגן סחלב והיום בגן רימון, של אבידן שב משדה הקרב לחיק הילדים. עשר שנים אחרי, ההתרגשות שלו היא אותה התרגשות.
"בכל יציאה שלי הביתה אני משתדל לבוא לבקר בגן ולראות את הילדים", הוא משתף "אפילו רק לשעה. הסברתי להם שאני לוחם בטנקים, ואיפה אני נמצא כאשר אני לא בגן. שפר עליי מזלי ואני מאוד-מאוד אוהב את המקצוע שלי. אני לא חושב שיש הרבה אנשים שיכולים לומר את זה, אז אני מאלו שזכו לומר. כשהילדים שואלים מתי אני חוזר אני עונה שאני אחזור לגן כשאסיים את המשימה שלי. המשימה שלי כרגע היא לשמור עליהם, על עם ישראל, להגן עליהם, ולאחר מכן אחזור".
"אחת הילדות לחשה לי, 'אני התגעגעתי אליך, שלא תמות'. השבתי שאני גם מאוד התגעגעתי אליה, ושאין לי כוונה למות, ושאני עושה כל שצריך על מנת לשמור על עצמי", הוא אומר.
קראו עוד:
מטבע הדברים ילדי וילדות הגן דואגים לגנן האהוב. אבידן מצא דרך יצירתית לסייע להם להתמודד עם זה: "על מנת להפיג את העניין והחששות של הילדים צילמתי את עצמי מציג את הפריטים שאיתי ושומרים עליי, סיפרתי להם על השכפ"ץ שמגן עליי, הראיתי להם את הקסדה שלי, שכמובן הם גם מבינים שהיא שומרת על הראש. בנוסף סיפרתי להם על חבר טוב שלי שנמצא איתי הרבה - משה, ועל כך שהוא שומר עליי ואני שומר עליו, כי ככה זה חברים. במשך לזה ההורים מסרו לי שהילדים רוצים לראות את חבר שלי משה, אז צילמתי גם אותו ושלחתי להם".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.01.24
