"אל תאמינו לשחקן שמספר שהוא לא מתרגש", הודה משה סלקטר כשנזכר בסיפור האליפות הראשונה של מכבי חיפה. "מחזור אחד לסיום העונה ובית"ר ירושלים הובילה את הטבלה. הם שיחקו בימק"א מול הפועל ת"א והיינו חייבים ניצחון של האדומים כדי לעבור אותם, אבל אנחנו התמקדנו במשחק שלנו. בדקה ה-32 זאהי ארמלי הרים כדור ואני התרוממתי עם שוער יהוד אריה חביב. הקדמתי אותו, והוא הצליח רק לפגוע בפנים שלי. כאב לי מאוד, אבל מי התייחס לזה אחרי השער הכל כך חשוב הזה". חלוץ העבר נזכר בשער שהביא לירוקים את התואר לפני 37 שנה.
סלקטר המשיך לתאר את אותו משחק: "במהלך המחצית השנייה, הקהל התחיל לעודד אותנו בטירוף. בקצב אחר בהשוואה לקודם. כולנו הבנו שמשהו קורה בימק"א. ואכן, הפועל ת"א שלכאורה הגיעה בלי מטרה מיוחדת, הדהימה עם 1:3 על בית"ר".
באותה עונה חיפה סגרה פיגור של 13 נקודות וטיפסה לפסגה במחזור הלפני אחרון. במשחק האחרון היא פגשה את רמת עמידר בקריית אליעזר בידיעה שהכל תלוי בה. חלוץ העבר, שיחגוג 60 בעוד חצי שנה, דיבר על ההרגשה לפני המשחק המכריע: "ידענו שהסיפור לא יהיה קל, לא רק משום שעמידר הייתה עקשנית, אלא בעיקר בגלל שעד שלא ניצחת על המגרש, הכול תיאוריה. המצב הזה מזכיר את המצב הנוכחי של מכבי חיפה לפני המשחק ביום ראשון מול הפועל באר שבע".
תאר מה היה בקריית אליעזר?
"קודם כל ראינו דשא צהוב, כאילו אין דשא במגרש. ניסו לצבוע אותו בירוק ולא הצליחו. ממש לא תנאים למשחק טוב. הכדור קיפץ על הדשא כשניסינו לשלוט בו. למרות הכל, ציון מרילי הצליח להרים כדור מדויק ונגחתי אותו פנימה. השגנו 0:1 ושמרנו עליו עד הסיום".
8 צפייה בגלריה
מתוך "ידיעות אחרונות", ערב המשחק של מכבי חיפה מול רמת עמידר
(ארכיון "ידיעות אחרונות" )
הרגשתם שלצד ההיסטוריה קיימת תובנה כלשהי?
"יותר מאוחר, כשלקחנו אליפות שנייה ברציפות ופספסנו את השלישית, כבר ידענו ששמנו את הצפון על מפת הכדורגל הישראלי. עד אז רק מרכז הארץ שלט. בעונה שלאחר מכן הגיע יענקל'ה שחר כספונסר ואז השינוי הושלם".
מאזן האליפויות של מכבי חיפה עומד על 12, וזה למרות עשור שלם ללא הנפה של הצלחת. עד 1984 שיחקו במכבי חיפה שחקנים נפלאים שחלקם הפכו למובילים בנבחרת ישראל: אברהם מנצ'ל, אהרון אמר, דני רום ז"ל, ישעיהו שווגר שכיכב במונדיאל 1970. היו גם אשר עלמאני הלהטוטן וג'וני הרדי המופלא, ישעיהו הלד וחיימ'קה לוין האדיר בין הקורות. עם זאת, התואר היחיד עד 1984 היה ב-1962 כשחיפה התפוצצה בגמר הגביע באצטדיון האוניברסיטה על מכבי ת"א עם 2:5, אחרי 0:5 כבר בהפסקה.
מכבי חיפה, שסבלה מבעיות ניהול ותקציב, גם ירדה פעמיים לליגה השנייה ונחשבה בתקופה מסוימת לקבוצת נדנדה. בסוף שנות ה-70 מינתה את יוחנן וולך ואיציק אנגלנדר לעמוד בראש המערכת, שני סמלים של הפועל חיפה דווקא, שעברו את הכביש בסוף קריירת המשחק שלהם. אנגלנדר החזיק מעמד שלושה חודשים ופרש. וולך, בכיר בחברת "צים" (עד היום בגיל 76), נותר להתוות את המשך הדרך וחבר לצביקה וייצנר נציג הקבוצה בהנהלת ההתאחדות.
כסף גדול לא היה שם כאמור, אבל שחקנים כישרוניים שצמחו מקבוצת הנוער היו גם היו. ב-1980 זכה הנוער בהדרכת ג'וני הרדי בתואר אלוף האלופים. "החלטנו לוותר על שחקני רכש מיותרים", סיפר וולך. "קבוצת נוער כמעט מלאה, עם חיזוק של ברוך ממן, ירון פרסלני, 'אמד' אבוקרט ויוסי קרמר המבוגרים יותר".
8 צפייה בגלריה
הדיווח ב"ידיעות אחרונות" לאחר הזכייה ההיסטורית של מכבי חיפה באליפות
(ארכיון "ידיעות אחרונות" )
וולך מספר על מה שקרה בחיפה אחרי שג'ק מנסל סיים את תפקידו בנבחרת ישראל והגיע כדי לאמן: "היו איתו שתי בעיות גדולות. ראשית, הוא דרש להעביר את רוני רוזנטל להפועל בית שאן וטען ש'אין לו מושג בכדורגל' ושהוא לא יבקיע אפילו שער אחד בליגה. שנית, הוא לא האמין גם במשה סלקטר. בעניין של סלקטר הוא השתכנע אבל היינו צריכים להציב לו אולטימטום כדי לשתף את רוזנטל. בלית ברירה הוא נתן לו לפתוח בהרכב מול מכבי נתניה ורוני הבקיע כבר בפתיחה והיה מצוין. מנסל הודה בטעותו והתפטר כי לא היה יכול לשאת את האבחנה השגויה שלו בעניין רוזנטל. הוא התנהג כמו ג'נטלמן אנגלי והחזיר את המפתחות".
וולך גם סיפר כיצד נחת בכרמל שלמה שרף: "החלטנו לעשות הכול כדי שחיפה תיאבק על אליפות. אמנם לא היכרנו את שרף, אבל ידענו שהוא הביא גביעים לכפר סבא ובני יהודה ושהקבוצות שלו שיחקו כדורגל יפה. שלמה רצה להביא את ראיה חביב לשער, כדי שישמש שוער ראשון לאבי רן חסר הניסיון, אבל התעקשנו על אבי רן". שרף מצדו זוכר גרסה אחרת של האירועים ואמר: "לא התעקשתי, רק הצעתי". בסופו של דבר הגיע שחקן רכש אחד בלבד: ציון מרילי מהפועל ירושלים.
אפקט ארמלי, ויסוצקי והאוטובוס של שחר
הפתיחה הייתה כושלת וגרמה לפיגור ההוא בטבלה מול בית"ר ירושלים של דוביד שוייצר. במחזור העשירי החלו פני הדברים להשתנות. בואו של ארמלי ממכבי שפרעם, אחרי שלא הצליח לקבל עונה לפני כן שחרור למכבי חיפה, נתן את הדחיפה. ההתעקשות שלו להשתחרר משפרעם, מליגה א', חוללה תפנית בעלילה. בגיל 26, הוא הוסיף תנופה אדירה כאילו לא הגיע מהליגה השלישית. ארמלי: "אחרי שהתאקלמתי והבקעתי את השער הראשון שלי בא ההמשך". למרות שהחל לשחק בחיפה רק קרוב לאמצע העונה, הוא סיים כמלך השערים עם 13 כיבושים. ועוד לא דיברנו על הבישולים.
ארמלי: "אני מצטער רק על דבר אחד. לא ביקשתי מענק אליפות, כי לא האמנתי שתהיה אליפות. ישבנו עורך הדין שלי פרג' סלמן והיו"ר צביק'ה וייצנר, שאמר: נהיה מרוצים אם נסיים במקום הרביעי. פרג' אמר לי: 'איזו טעות עשית, מכבי חיפה איתך תזכה באליפות'. הוא צדק ואני נשארתי בלי מענק אליפות".
לימים, ארמלי הפך למלך השערים של מכבי חיפה בכל הזמנים עם 90 כיבושים. "ב-1986 יובנטוס ביקשה שאבוא למבחנים כי רצתה אותי. מכבי חיפה שמרה את הבקשה בסוד ולא יידעה אותי. תאר לך, הצעה מיובנטוס שנשמרת בסוד".
שלמה שרף התחיל לשלוט בעניינים. "לא היה לי עוזר מאמן, לא מאמן כושר, לא יועץ מנטלי - כל מה שהיום ברור. עבדתי על המנטליות. כשהוזמנתי בתחילת העונה למסיבה במועדון, כולם העניקו גביעים לכולם, אבל כל אלה היו גביעים פנימיים של המועדון. אמרתי לשחקנים: 'אתם מוכשרים לא פחות מהשחקנים בת"א'. עד אז, חדרה היה הגבול בכביש החוף שבו הם הרגישו בנוח. מחדרה עד הדרום הם איבדו את הביטחון".
עוד סיפור של שרף ממחיש את רגשי הנחיתות ביחס ליריבים מתל אביב: "באחד המקרים האוטובוסים של מכבי חיפה ומכבי ת"א הגיעו כמעט ביחד למשחק בין שתי הקבוצות. ישבתי בכיסא הראשון אחרי הנהג. ת"א ירדו ראשונים. פתאום אני רואה את 'אמד' אבוקרט אומר: 'וואו, תראו, זה ויקי פרץ. התרגשתי'. אמרתי לו 'אתה יכול לפנות ולבקש ממנו חתימה'. כזו הייתה המנטליות".
"בתחילת העונה שוב עלתה ההצעה להעביר את רוזנטל לבית שאן תמורת הילל קפלן. לא ויתרתי. גם וולך לא. הצעתי לקחת את שניהם למחנה אימונים בגרמניה ולבחור ביניהם. רוני היה מעולה עם פריצה מדהימה. ב-1986 בא בחור שהיה חשמלאי רכב בבלגיה, ישראל מעוז, וביקש ממני מועמד לקלאב ברוז' שהייתה חזקה מאוד. המלצתי על רוזנטל, שהתחיל להתפתח. בסוף הוא הגיע דרך סטנדרד ליאז' לאליפות של ליברפול ב-1990. חשבתי לעצמי שאם היו מקבלים את העצות של כמה מקצוענים בעניינו הוא היה מקסימום מתקדם מבית שאן לטבריה".
וולך, ספר על ההגעה שחר.
"היו שתי הצעות לרכישה: מ'תה ויסוצקי' ומשחר. ויסוצקי נתנו הצעה ואז שחר השווה אותה והציע גם אוטובוס מפואר למשחקי החוץ. זה מה שהכריע. אחרי שנה וייצנר שכנע את שחר לקחת את הקבוצה בצורה קבועה, והוא כאן עד היום הזה".
בין אלו שעלו מהנוער היה איתן אהרוני. מגן ימני שהכניס בהמשך לארון התארים שלו חמש אליפויות ושני גביעים, שאת שניהם הניף כקפטן. אהרוני עשה זאת במקביל לעבודה חקלאית עם משפחתו במושב צרופה. "גדלתי שלושה בתים ממשפחת בכר. ברק היה בן חמש באותה תקופה ולימים התפתח כשחקן טניס טוב. בסוף בחר בכדורגל, גם בהתייעצות איתי".
חקלאות? לא היית מקצועני?
"נתתי הכל במגרש, ובשאר הזמן עבדתי בגידול עגבניות ופריטים אחרים. לא היו אז תנאי מקצוענות. רק בתקופת כניסת שחר הפכנו למקצוענים. בלי כל קשר, היה ברור שבשנים ההן, 1983 והלאה, אנחנו חייבים להתחיל להיאבק על אליפויות, וכך היה".
37 שנים אחרי, ולמרות עשור ללא אליפות, מכבי חיפה הפכה למועדון שממש לא מפחד מקבוצות המרכז, ודווקא השחקנים היריבים שנוסעים בכביש החוף מתחילים לשקשק בדרך לאצטדיון סמי עופר.
