מה ההבדל בין מ.ס אשדוד לשאר קבוצות הליגה מסדר גודל בינוני? מה עושה אותה להפתעת העונה עד כה: זה די פשוט - היא מנסה לשחק כדורגל. לפעמים היא חוטפת בגלל זה, אבל בטווח הארוך זה משתלם לה. כרגע היא רק עשר נקודות מהפסגה, הישג מרשים לכל הדעות.
רן בן שמעון אמר שאשדוד קבוצה יוזמת, והוא עומד במילה שלו משחק אחרי משחק. הרי בקלות הסגל הזה יכול היה להיות עכשיו גם במקומות 7-6 עם בונקר ישראלי קלאסי, ועדיין היו אומרים שלאשדוד יש עונה טובה. אפילו עונה נהדרת. אבל קארמת הכדורגל הולכת עם מי שמנסה לשחק.
4 צפייה בגלריה
בריהון ובן שמעון
בריהון ובן שמעון
בן שמעון. מאמן שמח, קבוצה שמחה
(צילום: עוז מועלם)
המאמנים מאסכולת הבונקר תמיד מתרצים את המשחק החלש של קבוצתם ב"אין לנו משאבים". לא נראה לי שלאשדודים יש איזה משאבים גדולים, ג׳קי בן זקן לא פתח את הכיס והביא שחקנים בחצי מיליון אירו לעונה. קצת שחקני בית, זרים טובים יחסית ושאריות מהקבוצות הגדולות. לא משהו מיוחד.
שחקני קישור והתקפה שלא הצליחו במקומות אחרים כמו רועי גורדנה ושגיב יחזקאל פורחים כי מבקשים מהם לחשוב התקפה לפני תיקולים. בארץ התאהבו בחלוצים וקשרים שמחלצים כדורים, קשר התקפי שלא מחלץ מספיק הוא "רך". הוא אמור להיות רך, כי הוא אמור לכבוש ולבשל שערים. זה כל כך פשוט.
4 צפייה בגלריה
יחזקאל חוגג
יחזקאל חוגג
יחזקאל וגורדנה. פורחים
(צילום: אורן אהרוני)
אז אשדוד אוספת עוד ועוד ניצחונות, ואחרות כמוה מתפללות לחלץ נקודה מול הגדולות, גם אם הן ביום רע מאוד, כמו מכבי תל אביב אמש. אפקט פטריק ואן לוון כבר נמצא באדים האחרונים שלו וזקוק לשחקנים חדשים בדחיפות, אבל בני סכנין באה במטרה להוציא נקודה אחת ולא יותר. היא הייתה יכולה לבעוט יותר לשער של דניאל טננבאום ואפילו לכבוש. שחקניה העדיפו ליפול ולבזבז את הזמן. 0:0 מול מכבי תל אביב, ממש הישג מטורף. הם היו מספר שניות מלחזור הביתה עם הנקודה ה"יקרה" הזאת, לצערם זה לא הצליח.
כמעט 90 דקות מכבי תל אביב נתנה לסכנין הזדמנות. היא בקושי לחצה אותה, ושיחקה בלי אייל גולסה, אנריק סאבוריט ויונתן כהן. וסכנין? רצתה תיקו. זה הספיק לה. כך היו נוהגות רוב קבוצות הליגה, לכן זה כיף להיות מכבי ת"א ומכבי חיפה. עצם זה שהן מועמדות לאליפות, מבטיח להן נקודה כמעט בכל משחק.
4 צפייה בגלריה
ניסו אביטן
ניסו אביטן
אביטן. סכנין רק רצתה תיקו
(צילום: ראובן שוורץ)

הקאמבק של אלונה

מלכת הנגב חזרה משום מקום והיא איתנו. משבר הקורונה עדיין פה וחשבנו שהיא סיימה עם הכדורגל. למעשה זאת הייתה הפסקה קצרה בלבד. תוך שבוע יוסי אבוקסיס הלך הביתה, והגיע רכש נוצץ בדמות חאתם אל-חמיד. 900 אלף אירו לפי דיווחים שונים. זה לא הסוף, ב"ש חזרה להיות שחקנית מרכזית בחלון ההעברות. אין שום זכר לקבוצה שהחתימה שחקנים מהלאומית במטרה שיפרצו אצלה, משל הייתה בני יהודה. תראו את הרכש הישראלי שעשתה ב"ש בקיץ לעומת השמות שעולים עכשיו, ההבדל עצום.
להביא שחקן נבחרת זאת הצהרה, זה קאמבק בלי כוכבית וזה מעולה לכדורגל הישראלי. אולי בכל זאת אוהדי ב"ש צריכים להגיד תודה לאבוקסיס, שהסכסוך איתו היה כל כך אמוציונלי כנראה עד שהוא גרם לאלונה להכריז על קאמבק. ספק אם זה היה קורה עם מאמן אחר, שהיה לוקח את הפיצויים שלו והולך הביתה בשקט. אולי הוא זה שגרם לה לצאת החוצה ולבנות עוד קבוצה לאליפות. אולי בזכות אבוקסיס, חאתם אל-חמיד הוא רק ההתחלה - ובעונה הבאה ב"ש תילחם על הצלחת.
4 צפייה בגלריה
אלונה ברקת
אלונה ברקת
אלונה. הייתה צריכה מישהו שירגיז אותה, תודה אבוקסיס
(צילום: אבי רוקח)