אילו לבית"ר ירושלים היה בעלים רציני ושקול, לא יחצ"ן מוחצן של עצמו, הוא היה דואג שלשום לאימון סגור בלי רעשי רקע. הקבוצה גם ככה לא פוגעת, המשחקים ממילא בלי קהל, וכל מה שמאמניה ושחקניה זקוקים לו עכשיו זה שקט. בטח לא חפלת שופוני עם מכות, צווחות, קללות, ברדקיסטים, לוביסטים ויס"מניקים.
אבל למשה חוגג היה הרבה יותר חשוב להגיע במרצדס (כנראה בגלל סמל השלום), לסיבוב דאווין בבית וגן. למחרת שובו מהברית בין הבית"רים עם הסוחר מהמפרץ שעשה עסקים גם עם פנינה רוזנבלום, בישר האתר הרשמי של המועדון: "בעלי הקבוצה, משה חוגג, יגיע גם הוא לאימון. אנו קוראים לכל מי שרוצה להגיע, בכל גיל, להגיע ללא חשש". האקשן עבר לגבעות מסביב, השחקנים למטה הפכו רק לתפאורה.
ואז הוא יצא מרכבו הבוהק והניף את דגל ישראל, כאילו שיחרר הרגע את הכותל. סחבק אחד, שהתנדב לשמש כחמורו של משיח, הניפו על כתפיים, מחזה שכמותו לא נראה בבירה מאז הכרכרה של מונטיפיורי. ממשה עד משה לא קם נביא כמשה. אילו היו לחוגג יושרה, ענווה ובעיקר זיכרון טוב, הוא בטח היה מנסח פוסט אחראי בפייסבוק, כמו זה שהעלה באפריל האחרון. זה היה על רקע המחאה נגד הממשלה והעומד בראשה, וכך כתב אז בעלי בית"ר: "הפגנות זה דבר חשוב מאוד, אבל אין דרך אחרת לעשות את זה בימים של מגפה עולמית מסוכנת? אין דרך לעשות הפגנה דיגיטלית?"
עמוד הפייסבוק של משה חוגג, אפריל 2020
האתר הרשמי של בית"ר ירושלים בשבוע שעבר
והייתה כמובן פואנטה: "הפוסט הזה הוא הפגנת יחיד. אני מביע את מחאתי על ההפגנה המסוכנת שהייתה אתמול, שללא ספק עשויה לסכן חיים של אזרחים יקרים. מי שרוצה להפגין עם קבוצה של אנשים יכול לפתוח קבוצה בפייסבוק ולצרף אליה אנשים ללא מגבלה, ואפילו ללא אישורי משטרה או משרד הבריאות! הנה, הפגנתי בדיוק כמוהם, רק יותר בטוח". כלומר לא רק בביטקוין הוא מאמין, אלא גם בדמוקרטיה דיגיטלית.
מה בין זה לבין הצרמוניה המגלומנית בכיכובו שלשום? שום כלום. האיש שמרגיש כשילוב של הרקולס ומהאטמה גנדי נישא אל על, כשמסביבו בערך 200 תומכים וכ־70 גזענים שהתחככו אלה באלה, חלקם הניכר ללא מסכות. ואולי בעידן של שני בעלים שותפים, זה לגיטימי להפגין דו־פרצופיות.
מי פוחד מהבן של בן־זקן?
בדקה ה־64 ביום שני שעבר, כשמכבי ת"א הובילה 1:2 באשדוד, תפס המאמן המארח רן בן־שמעון אומץ. הוא הוציא את המגן הימני טום בן־זקן, שהתבלט בעיקר בחורים שעשה, והכניס במקומו את זוהר זסנו הצעיר, שעשה עבודה מצוינת. אשדוד ניצחה 2:3. אתמול, מול כפר־סבא, בן־זקן גנב את ההצגה פעמיים, כשקבוצתו קיבלה כדורים חופשיים על סף הרחבה. במקרה הראשון ניגש לכדור שלומי אזולאי, בועט מצוין, אך הבן של הנציב העליון שהפך כמובן לקפטן הראה לכולם מי הבוס. "אני אני", סימן להם המגן, שכבש רק פעם אחת בליגת העל (בפנדל לפני יותר משנתיים). הכדור החלש שבעט אתמול נבלם בחומה. במקרה השני זה היה מצב עוד יותר נוח, כ־17 מטר ממרכז השער, אבל רועי גורדנה והסקוררים האחרים של אשדוד פינו את השטח לבן של, שהפגין ביטחון של רונאלדו ובעט דרדלה לידיים של השוער.
גם בכפר־סבא יש מגן ימני עם ייחוס בשם טום, נכדו של הבעלים, שבישל במחזור הקודם פנדל ליריבה. אבל הוא לפחות לא משתלט על כדורים חופשיים ומבזבז לקבוצתו מצבי כיבוש נוחים. רן בן־שמעון השחקן היה כובש באחוזים יפים בכדורים חופשיים, וכשקבוצתו זכתה בהם, איש לא היה מתקרב אליו. היום, בשיא הפארסה, המאמן אינו מתערב. גם בקבוצות בלי אוהדים, מתברר, אנשים חוששים מלה פמיליה.
