צפו ביובל זוסמן פותח עונה
(צילום: אורן אהרוני | עריכה: עוז מועלם)
"זו עונה שלא הייתה כמותה, מקווה שגם לא תהיה. אמנם לקחנו אליפות, אבל חלום היורוליג נגדע. חבל שאנחנו לא יכולים לדעת מה היה קורה אם היינו ממשיכים את המסע האירופי. אפשר רק לנחש, אבל מה נעשה, לעולם יש תוכניות משלו". כך, בטון של השלמה, מספר יובל זוסמן על התחושה החמוצה שאיתה סיים את העונה.
אם זה לא מספיק, שבוע לפני גמר הפיינל־פור הוא קרע את שריר הירך האחורי, ונאלץ לצפות מהצד בחבריו מניפים את הצלחת. גם במשחק הפתיחה ביורוליג הערב (21.05) בהיכל מול אלבה ברלין יעודד זוסמן מהספסל כי במכבי ת"א לא רצו לסכנו, אבל הוא כבר מתאמן ואמור לשוב לפעילות בקרוב. "בינתיים אני משתקם", הוא אומר. "אני דואג לגוף שלי עד שיגיע למצב של מאה אחוז. לצערי לא אוכל לשחק הפעם, מאוד מדגדג לי כבר לחזור ליורוליג".
יובל זוסמן יובל זוסמן
"אפשר רק לנחש מה היה קורה אם היינו ממשיכים במסע האירופי". יובל זוסמן
(צילום: אורן אהרוני)
רגע לפני שזוסמן בן ה־22 יתחיל את עונתו החמישית במדים הצהובים, הוא מדבר על האווירה בצל הקורונה, על העזיבה של דני אבדיה שגרמה לפוקוס לעבור אליו, על הרצון לפתוח פודקאסט בסגנון עומרי כספי וגם על חלום ה־NBA שעדיין יושב חזק בראש.

"יאניס עזר לי"

בעונה שעברה העיניים היו נשואות לעבר אבדיה, עכשיו מסתכלים עליך. "אני מתגעגע לדני בוי. דיברנו קצת בהודעות, אבל זה לא כמו היחסים שהיו קודם. ברור שכששחקן כזה עוזב אז עוד אורות מופנים אליי. אני מוכן לאתגר ומצפה מעצמי לדברים גדולים. שמח להיות במקום כזה ויודע שזה לא מובן מאליו, כי עם כל הכישרון והעבודה הקשה צריך גם מזל בחיים. נהייתי שחקן משמעותי, שיש ממנו הרבה ציפיות, שאנשים מסתכלים עליו ורוצים להיות כמוהו ואני רק בן 22".
מה אתה חושב על השינוי שהמועדון עבר עם הקרדיט לישראלים? "אני רואה את השינוי במגרש. היו מאמנים, לפני יאניס, שפחות עשו את זה. המאמן שלנו מאוד אוהב את המקום שבו הוא נמצא ורוצה לפתח גם שחקנים. הוא לא רוצה רק קבוצה מצליחה, אלא שלשחקנים יהיה עתיד טוב. כמאמן אפשר לזכור לך תארים, אבל אתה זוכר בעיקר את השחקנים שגידלת. כבר עכשיו יאניס עזר לי בצורה יוצאת דופן".
יובל זוסמן יובל זוסמן
עכשיו כל הפוקוס עליו. זוסמן
(צילום: אורן אהרוני)
מהן המטרות? "בכל שנה יש לנו את אותן המטרות, הפעם גם רוצים לזכות בגביע אחרי שלא עשינו את זה כמה שנים. אנחנו רוצים להשיג את כל התארים האפשריים, לפחות בארץ. היורוליג? אני לא יודע איך היא תתנהל. אלו לא התנאים הכי אידיאליים, אבל כמקצוענים מצופה מאיתנו להתרכז רק בכדורסל".
יש חששות מהקורונה? "יש, כי אנחנו לא מכירים יותר מדי את האנשים שמשחקים מולנו, ויש דברים שהם לא בשליטתנו. אני חושב שצריכות להיות יותר בדיקות כדי להבטיח את ביטחון השחקנים. ראינו את המקרה של מייקל אוג'ו, וחס וחלילה אם עוד דבר כזה יקרה, כל הענף ייפגע. זה גרם לשוק והלם בכל העולם, ולא רק למועדון שלו, הכוכב האדום בלגרד. בסוף, כשאנחנו על המגרש, אנחנו לא חושבים אם לשחקן יש קורונה או לא, גם כי אי־אפשר לדעת. אתה לא יוצר פחות מגע כי אתה חושש".
זה באמת לא עובר בראש? "לא, כשאתה כבר על הפרקט זה סיפור אחר. בזמנים מתים של המשחק אתה נותן מרפק במקום יד, אבל לא עוברת המחשבה שאתה לא תיכנס בכל הכוח למגרש כי יכול להיות למישהו קורונה. נותנים הכל, ומחוץ למגרש אתה פשוט נזהר עד כמה שאתה יכול".

מאבק בגנטיקה

בפגרת הקורונה פיתחת תחביבים חדשים? "אני מתעניין בכל כך הרבה דברים חדשים, אם זה כלכלה, נדל"ן, שוק ההון. לא חושב שזה קרוב כרגע, אבל כל מה שעומרי כספי עושה עם הפודקאסט שלו מעניין אותי. אני בחור שקט, אבל בתוך פודקאסט, בשונה מראיון, אפשר להסביר הרבה דברים על עצמך. יהיה נהדר לשתף מי אני ומה אני מחוץ לכדורסל".
יובל זוסמן ממוקד מטרה מול טרשון פלטשריובל זוסמן ממוקד מטרה מול טרשון פלטשר
עדיין לא ויתר על החלום. זוסמן בליגת הקיץ לפני כשנה
(צילום: רויטרס)
מה עובר על שחקן מנטלית בתקופה כזו? "לא קל, אבל צריך ללמוד ולהתפתח מסיטואציות כאלו. זו הייתה אחלה סטירת לחי בשבילי כדי שאמשיך לעבוד על עצמי".
ויתרת על חלום ה־NBA? "לא סגרתי את הפרק הזה, זה עדיין חלום ילדות שלי, שהוא בגדר מטרה. אין ספק שזה מדגדג לי להגשים אותו, אבל אני צריך להסתכל על דברים בצורה נכונה. אני משחק במועדון גדול מאוד ועדיין מתפתח".
מה אתה רוצה לשפר? "אני מקווה לעלות כמה קילוגרמים. ככה נולדתי וזה משהו שקשה לשנות. לא משנה כמה אני אוכל, אני עדיין נשאר פחות או יותר באותו המשקל. הצד האתלטי חשוב לי מאוד, אבל בסוף יש גם משהו גנטי ויש גבול עד כמה אתה יכול להשתפר בפן הזה. המטרה שלי העונה היא לעמוד על 40 אחוז מהשלוש".
בסוף העונה אתה מניף את גביע אירופה? "זה רחוק, יש גם קורונה על הראש. ניקח יום־יום, לא נשכח ליהנות מהדרך, ואם יבוא הרגע הזה, אני אהיה הראשון שיחייך למצלמה ואצעק, 'אמא, הבאתי גביע'. כרגע זה בגדר חלום".