מה זה רצף של שני ניצחונות? בקושי רצף, רק שני משחקים שחוברו להם יחדיו. בעונות כתיקונן אפילו לא היו מזכירים את הנתון הזה בהקשר של מכבי ת"א. אבל זו עונה אחרת. כזו שנפתחה רגע באירופה, מלאה במומנטום שלילי ובבעיות מנטליות. מכבי ת"א ניצחה בעבר ביותר משני משחקים רצופים, אבל לצמד הנוכחי יש משמעות מיוחדת. מבור של 8:3 וחשק הולך ואובד לכדורסל, מכבי הרימה את עצמה מהקרשים עם ניצחונות על הכוכב האדום בלגרד ובאסקוניה, וכשווילרבאן מהמקום הלפני אחרון מחכה בשבוע הבא, אולי אפשר לחשוב על עוד תוצאה שתשפר את המאזן.
עוד יותר חיובי מבחינת הצהובים להשיג את הניצחון הזה בוויטוריה, לאור הקשיים שלהם במשחקים בספרד בדרך כלל, מה גם שבאסקוניה הגיעה אחרי ארבעה ניצחונות מרשימים בזה אחר זה. ככה זה כשאחרי זמן רב סוף סוף יאניס ספרופולוס מביט על הסגל ורואה רשימה מלאה, ללא פצועים, ועם כל השמות שהוא בונה עליהם שייקחו אותו קדימה. ניכר שעומרי כספי, יובל זוסמן וג'ון דיברתולומאו עדיין חלודים, אבל הקבוצה מרוויחה ממה שהם מביאים ומהרוטציה המורחבת.
לזכותו של ספרופולוס ייאמר שידע לעשות במהירות התאמות. מכבי פתחה רע עם 18:9, בחמישייה משונה שכללה את אלייז'ה בראיינט, סקוטי ווילבקין, עוז בלייזר, דראגן בנדר ואנטה ז'יז'יץ' - אבל החילופים הדליקו את הקבוצה והמאמן היווני הבין איך ללכת בהמשך הדרך. הכניסה של אות'לו האנטר הייתה נקודת ציון חשובה והוא נתן את הטון, ופעם נוספת אפשר היה לראות את כריס ג'ונס נותן תוספת משמעותית בדקות שקיבל.
כ"כ חשוב לקבל את הדברים האלה מהספסל ומהשחקנים המשלימים, כי כאשר ווילבקין מסיים עם חמש נקודות והקבוצה מנצחת בחוץ, הביטחון של מכבי בכך שהיא לא תלויה רק בו הולך ומתעצם. ההגנה גם הייתה אדירה, והשיפור החל מהרבע השני עצר את אקס הפועל אילת פייריה הנרי וחבריו. האמת היא שגם גאון הכדורסל הוותיק דושקו איבנוביץ' עזר בדרכו, עם כמה התעקשויות על שחקנים שהיו בעוכרי קבוצתו.
זה היה משחק שפותח עוד סדרה של שלושה משחקי חוץ באירופה, אבל בעצם, מתי מקבלים ביורוליג תקופות נוחות? זה מה שיש, וצריך לעבור את זה. ברביעי וילרבאן, בשישי ברצלונה. האתגר מתגלגל וממשיך ללא הפסקה. וגם כאשר נראה שיש אפשרות לנשום קצת בליגה, מגיעים משחקים כמו ההפסד לחולון והמותחן מול נס ציונה. אף אחד לא הבטיח למכבי פיקניק.
