נתחיל בתרגיל מחשבתי: בואו נעצום את העיניים ונדמיין שמאמן זר היה עומד על הקווים במהלך הקמפיין הזה. מה היו אומרים על מאמן שמנצח רק את בלארוס ואנדורה, ונבחרת בינונית כמו רומניה מנצחת אותו במשחק הכי חשוב? היו עושים לו הנחות בגלל המלחמה? ברור שלא. כבר באמצע הקמפיין היו קוראים להחליפו ומיד - כל עוד יש סיכוי לעלות ליורו. אז לא, לא צריך לפטר את בניון וחזן, אבל אפשר להגיד שקמפיין מוקדמות יורו 2024 הוא כישלון. זה היה אחד הקמפיינים החלשים מאז שהצטרפנו לאירופה.
אלון חזן ויוסי בניון קיבלו בית קליל בליגת האומות בזכות ההשעייה של רוסיה. אח"כ הם גם קיבלו בית קליל במוקדמות היורו, כאשר שווייץ, הנבחרת החזקה בבית, הגיעה בתקופה פחות טובה. אי אפשר לבקש יותר מזה. ובכל זאת, הנבחרת הגיעה למשחקים החשובים ביותר והוציאה נקודה אחת מתוך תשע אפשריות. זה הכל.
התגובות בנבחרת ישראל לאחר ההפסד לרומניה
(צילום: עוז מועלם)
נכון, יש הפעם נסיבות מיוחדות, אבל זה תפקידו של המנהל המקצועי, יוסי בניון - לנתק את הנבחרת מכל הרעשים החיצוניים ולהביא אותה למשחקים הללו לכל היותר בכושר סביר. בדיוק לשם מקרי קיצון כאלה נוצרה הפונקציה שנקראת "ניהול מקצועי". מישהו שיהיה שם כשלא הולך, שיידע להרים את המערכת ברגעים קשים, ינתק אותה לגמרי מהעולם שבחוץ, ובעיקר ידאג שהיא תיגמל מההרגלים הרעים שאפיינו אותה בעבר. כך עשה ג'ורדי קרויף במכבי ת"א, וכך גל אלברמן עשה במכבי חיפה.
יוסי בניון מונה למנהל המקצועי של נבחרת ישראל במרץ 2022. לא ראינו התקדמות על הדשא, והרעשים סביבה נעשו חזקים יותר. כמו סאגת ערן זהבי והחדר, והוויתור המוזר על שון וייסמן לפני שווייץ - רק כי שיחרר קצת עצבים אחרי השער שכבש. אי אפשר לומר שבניון יצר תרבות אחרת בנבחרת, אי אפשר לומר שיש כאן "רוח חדשה". משחקי האגו, שהיו גם לפניו, נשארו גם בקדנציה הזו. אף אחד לא יוכל להגיד בלב שלם שהוא שם את האגו בצד בשביל נבחרת ישראל. בניון כשחקן השיג הכל, עשה את הבלתי אפשרי, וכמנהל מקצועי של הנבחרת הוא השיג עד כה פחות מהמינימום.
גם אלון חזן איכזב. רואים כמה הנבחרת חשובה לו ולבניון. אולם במבחן התוצאה - הוא קיבל סגל יותר מוכשר ממה שהיה לווילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג ולא הוציא ממנו תוצאות טובות יותר. אז שיטת שלושת הבלמים הידועה לשמצה כבר לא איתנו, אבל האילתורים עדיין כאן. את שיטת ה"אול אין", זריקת כל הכלים ההתקפיים כשלא הולך ויצירת כאוס מכוון בדקות הסיום, ראינו המון פעמים בעבר. בניון וחזן הם אנשים מאוד חיוביים, הלב איתם, מדובר באגדות בכדורגל הישראלי. אפשר להבין את מי שנחלץ להגנתם בכל הכוח, אבל אין מה לעשות - התוצאות פשוט לא טובות.
מול רומניה אמש, במשחק החשוב ביותר בקמפיין, ישראל כשלה. הרומנים אמנם ספגו אחרי דקה וקצת, אבל התאוששו מהר מאוד והזכירו את ימי הזוהר של שנות ה-90. לרגעים היה נראה שחאג'י (האבא), אדריאן איליה ודן פטרסקו נמצאים על המגרש.
גם אחרי ההרחקה שהשאירה את רומניה בעשרה שחקנים, ישראל לא עשתה דבר ולא הראתה את האופי החדש שדיברו עליו בלי הפסקה במהלך כל הקמפיין. אולי כי זה לא היה אופי, אולי זה פשוט מזל לנצח את בלארוס פעמיים בתוספת הזמן, ולגרד בשיניים ניצחון על אנדורה בבית.
בזכות המזל הזה, אגב, יש לנבחרת עוד הזדמנות לעלות ליורו בדמות הפלייאוף (נראה שאופ"א פשוט עושה הכל כדי שנהיה בגרמניה בקיץ). יוסי בניון ואלון חזן יצטרכו לשנות הרבה דברים בשביל שישראל תצליח להדהים במרץ הקרוב ולעלות לאליפות אירופה. אם נעשה את זה, נוכל להתחיל להגיד באמת ש"הראינו אופי".
פורסם לראשונה: 06:31, 19.11.23
