בזמן שקבוצת הגברים מחכה שרוברט לבנדובסקי או ברנרדו סילבה יחתמו אצלה (ותוך כדי תצטרך להיפרד כנראה מפרנקי דה יונג), קבוצת הנשים של ברצלונה התחמשה בעוד כוכבת נוצצת: לוסי ברונז, המגינה הימנית הטובה בעולם.
ברונז בת ה-30 הגיעה בהעברה חופשית ממנצ'סטר סיטי בה שיחקה בשנתיים האחרונות, וכבשה במדיה שמונה שערים. היא נבחרה לשחקנית השנה של פיפ"א ב-2020, זכתה בעבר שלוש פעמים בליגת האלופות יחד עם ליון, ותנסה לעשות זאת גם עם ברצלונה. בארסה, שזכתה בליגת האלופות ב-2020/21, כשלה בשמירה על התואר והפסידה בגמר בעונה החולפת 3:1 לליון. את הליגה המקומית ברצלונה פשוט ריסקה: ניצחה בכל 30 במשחקים וכבשה 159 שערים, היא כמובן זכתה באליפות. אבל זה לא מספיק לה. "לא יכולתי להגיד לא לברצלונה", אמרה ברונז אחרי החתימה, "זה אחד המועדונים הכי גדולים בעולם ואני לא יכולה לחכות לאימון הראשון שלי".
"זאת קבוצה מדהימה שמשחקת כדורגל מדהים, וכבר זכתה בהרבה תארים כולל בליגת האלופות, תואר שהיא איבדה ורוצה לזכות בה שוב, כך שהשאיפות שלנו דומות. אני מקווה שאוכל לתרום בהגנה ובהתקפה", הוסיפה. ברונז מחזיקה בסט יכולות מרשים למדי. מלבד כושר גופני מעולה יש לה גם ראיית משחק ברמה גבוהה ודריבל מצוין. היא יכולה לנהל את המשחק מהאגף הימני וגם להשתתף במשחק ההגנה, היכולות הללו זיכו אותו בתואר שחקנית השנה בעולם. על אף ההשקעה הגדולה שלה בקבוצת הנשים, מנצ'סטר סיטי לא הצליחה לזכות באליפות בשנתיים בהן ברונז שיחקה שם, מי שזכתה בתואר היא צ'לסי.
הסיבה שברונז לא יכולה להגיד לברצלונה לא היא הטירוף הבלתי נתפס סביב הקבוצה. בחודש מרץ האחרון היא שברה את שיא בכמות קהל במשחק כדורגל נשים - 91 אלף איש ואישה הגיעו לקאמפ נואו כדי לצפות בגומלין רבע גמר ליגת האלופות מול ריאל מדריד. ברצלונה ניצחה 2:5 ועלתה לשלב הבא.
מועדוני הכדורגל העשירים בעולם נכנסו חזק לעולם כדורגל הנשים, וז'ואן לאפורטה נשיא בארסה נחוש להמשיך את המסורת שהתחילה דווקא אצל הנשיא הקודם, ז'וזפ מריה ברטומיאו המושמץ. בארסה איבדה את אחת הכוכבות של בקיץ הזה: החלוצה ההולנדית לייקה מרטנס (29) שעזבה בהעברה חופשית לפריז סן ז'רמן, שגם היא מכוונת להגיע לטופ האירופי.
אבל נחזור לברצלונה וללוסי ברונז. ברצלונה החתימה גם את חלוצת נבחרת ברזיל גייס פריירה, שכבשה 20 שערים בליגה הספרדית בעונה החולפת, והחזירה מהשאלה את המגנה לאיה קודינה ששיחקה במילאן בעונה שעברה. כוכבת הקבוצה היא הקשרית אלכסיה פוטייאס, ולוסי ברונז אמורה להוסיף לכל החבורה הזאת את המנהיגות שלה.
שנתיים ללא כדורגל
"אני תמיד מחפשת את האתגר הבא, אני תמיד מחפשת משהו שידחוף אותי קדימה", אמרה ברונז בריאיון בעבר, "אני מרגישה שאני תמיד צריכה להוכיח את עצמי. אני לא יודעת מאיפה זה בא, אבל זה פשוט משהו אצלי שרוצה להצליח בכל מה שאני עושה, אני רוצה לנצח בכל משחק".
הדחף הזה להצליח הביא את ברונז לפסגות שאף אחד לא חשב שתגיע אליהן, חוץ ממנה. היא סבלה מפציעות קשות בברכיים ונעדרה במשך כמעט שנתיים מהמגרשים, היא הרגישה שהיא לא יכולה לרוץ ונעזרה בפסיכולוגית כדי לחזור למגרשים. זה היה בתחילת הקריירה שלה, כשהיא הייתה בקושי בת 19. היא התחילה ללמוד באוניברסיטה ו"הפסיקה להציג את עצמה ככדורגלנית". אבל חיידק הכדורגל הכריע אותה, לאט לאט היא חזרה לרוץ. "הייתי מתחרה בעצמי, הייתי אומרת שאם רצתי עשרה מטרים אז אצטרך לעשות זאת שוב בשבוע הבא", וכך היה. אחרי שנתיים של שיקום מאסיבי, בהן נאלצה לעבוד בין היתר בפיצרייה כדי לממן לעצמה את הלימודים באוניברסיטה, לוסי ברונז חזרה למגרשים ואף ערכה הופעת בכורה בנבחרת. משם, היא לא עצרה לרגע. "הפסדתי שנתיים מהקריירה, אז הרגשתי שאני צריך להשלים את מה שהפסדתי", הסבירה, "אבל אז הבנתי שהגעתי מאוד רחוק".
היא עזבה את אנגליה והגיעה לליון, אחת מהקבוצות הראשונות שהתייחסו כראוי לכדורגל נשים. היא קיבלה את כל התנאים שגברים זוכים להם: מגרש אימונים ראוי וטיסה למשחקי חוץ במטוס פרטי. "אכלנו ארוחות צהריים עם הגברים, זה היה חדשני אז. כי כל הקבוצות הפרידו". ברונז הייתה אחת הכוכבות של ליון וזכתה איתה שלושה פעמים בליגת האלופות.
"אני רוצה לשנות את המשחק, זה באמת לא כל כך קשה", סיפרה בעבר, "אני אוהבת את הרעיון שאוכל לשנות דברים". מי שהתחילה כחצי מקצוענית שעבדה בבוקר והתאמנה בערב עם הקבוצה, הגיעה בסופו של דבר למעמד של שחקנית מקצוענית, ועכשיו תשחק מול עשרות אלפי אנשים בקאמפ נואו. המטרה הבאה של לוסי ברונז היא להחזיר לברצלונה את התואר אותו היא מכירה היטב: אלופת אירופה.
