משחקי הנבחרת הבוגרת מיד אחרי נבחרת הנוער, זה כמו להסתכל על הממריאים מנתב"ג אחרי שנחתת. תחושת עצב שאין לה הסבר, אבל זה לא חייב להיות ככה. הנבחרת קיבלה מתנה בדמות שני משחקים קלילים ברציפות, שבהם היא יכולה לשחק כדורגל טוב ולנצח בתוצאה גבוהה. לא משנה מי היריבה, תמיד כיף לנצח 0:5.
מהנבחרת של אופיר חיים למדנו שמי שבא קטן – נשאר קטן. הגיע הזמן שגם הבוגרת תאמץ את הגישה הזו. אין דבר יותר עצוב מהקטנת ציפיות. הנבחרת הזו צריכה להתחיל לחלום בגדול. אין סיבה לא להצהיר שהמטרה היא לעלות ליורו. אנשים דווקא מעריכים אומץ ונכונות ללכת עד הסוף בשביל מטרה מסוימת. זה הרבה טוב מלהגיד "נתקדם ממשחק למשחק".
להיגמל מהלוזריות
אחרי ההצלחה של הנוער באליפות העולם, הגיע הזמן שגם הנבחרת הבוגרת תיתן הצגות. אין שום סיבה שהיא לא תשחק טוב מול בלארוס ואנדורה ותיתן לאוהדים הרבה תקווה להמשך הדרך. אין שום סיבה לא לעלות בהרכב התקפי בתקווה לדרוס אותן. ברור, צריך לתת להן את הכבוד הראוי, אבל מדובר ביריבות נחותות משמעותית מישראל, שגם בהרכב שני אמורה להסתדר איתן בלי מאמץ. קיבלנו גם בונוס בדמות משחק חוץ מול בלארוס במגרש נייטרלי, ועוד בבודפשט, יעד שישראלים מאוד אוהבים. זה כמעט כמו משחק בית.
בטח נשמע הרבה על כך ש"הפערים הצטמצמו" ו"צריך להיזהר" וש"כבר אי־אפשר לנצח את נמושות אירופה כמו פעם" – אבל אנדורה ובלארוס הן נבחרות איומות ואין תירוצים. נבחרת ישראל חייבת להיגמל מהגישה הלוזרית הזו ולהתחיל להאמין בעצמה קצת יותר. היא לא נמצאת בבית יחד עם צרפת, אנגליה וקרואטיה. אם נבחרת הנוער ניצחה את ברזיל, גם הבוגרת יכולה לנצח את בלארוס ולהציג כדורגל אטרקטיבי ולא קשה לצפייה. מול אנדורה בבית זה אמור להיות אותו דבר.
יוסי בניון ואלון חזן מדברים הרבה על נבחרת חדשה, צעירה, תוססת, התקפית, מגניבה ומה לא. עכשיו הגיע הזמן להראות את זה. פרט לכמה דקות מול אלבניה בליגת האומות – הנבחרת הזו לא הראתה בינתיים משהו חדש. רק ניצוצות מדי פעם. מה שכן, נראה שהשארנו סוף־סוף את פרשת החדר של ערן זהבי מאחורינו. לנבחרת יש את השקט הדרוש כדי להשיג את מטרותיה.
הדרך ליורו סלולה
בשני המשחקים הראשונים בקמפיין הנבחרת של חזן איכזבה. התיקו מול קוסובו בבית והתבוסה בשווייץ הותירו טעם לא טוב. היא נראתה לעיתים כמו אסופת שחקנים מבוהלים. המשחק מול שווייץ הזכיר נשכחות מזמנים אפלים שבהם יצאנו למשחקי חוץ בתקווה לא להתבזות. המטרה הושגה, לא התבזינו בז'נבה – הפסדנו רק 3:0 כשהמארחת שיחקה ברוב הזמן בהליכה. זאת לא נבחרת ישראל שהבטיחו לנו. עכשיו זה הזמן הכי טוב להתחיל לקיים את ההבטחות הללו. יש לנו מספיק כישרון בהתקפה (מנור סולומון, ליאל עבדה ואוסקר גלוך) ושוער שישחק העונה במועדון פאר (עומרי גלזר). יש קצת בעיות בהגנה, אבל אלה לא בעיות בלתי פתירות. בטח לא מול נבחרות כאלה חלשות.
זאת ההגרלה הכי קלה שהנבחרת קיבלה מאז הצטרפותה לאירופה, הדרך ליורו 2024 ממש סלולה, והיא רק צריכה לקטוף את הכרטיס מהעץ. זה הכל.
פורסם לראשונה: 10:18, 16.06.23
